שני שבטים בקניה דורשים פיצויים מהכתר הבריטי בגין נזקי הקולוניאליזם  

15 אלף מבני השבטים טלאי וקיפסיגיס נרצחו או נהרגו כתוצאה מאלימות קולוניאלית בעת שבריטניה שלטה בקנייה. הקורבנות הורעבו למוות, נכלאו במחנות ריכוז וחלקם מתו מהכשות נחשים ארסיים. כעת ניצולים תובעים לקבל פיצויים בבית המשפט. בין השורדים שהגישו תביעה לפיצויים קיבורה צ’וריאט נגסורה בן ה-98 שהיה בן 10 בעת הבריטים עינו את בני עמו וגזלו את אדמות אבותיו. נגסורה סיפר ל”וייס ניוז”: “אלוהים נתן לכל אחד אדמה, הבריטים הגיעו ולקחו את האדמה שלנו. לפני שהבריטים הגיעו, לא היו לנו בעיות, היה שלום”.

האדמות שהבריטים גזלו מהשבטים הקנייתים שימשו לגידול עלי תה שנחשבים לטובים בעולם. נגסורה הראה לכתב ג’קי חביב תמונות של אדמות השבט מ-1933 שנגזלו מבעליהם החוקיים. כעת הניצולים הגישו תביעה רשמית בגובה 200 מיליארד דולר לבית המשפט האירופי לזכויות אדם.

מותה של המלכה אליזבת השנייה עוררו גל של תביעות כנגד בריטניה על פשעי עברה הקולוניאלי שממשיך לתת את אותותיו גם בימינו. בריטניה שלטה בקניה מ-1895 עד לקבלת עצמאותה ב-1963 ונשים, ביניהן אמו של נגסורה, נאנסו שוב ושוב על ידי הכובשים הבריטיים במחנות המעצר ונגסורה נאלץ לעבוד עבודות כפייה בין היתר בבניית משרדים עבור הבריטים. לנגסורה זיכרונות מרים מהתקופה הקולוניאלית הבריטית שבה סבל מרעב ונאלץ לחפש אחר מזון בפחי זבל במלונות, את האוכל שמצא לקח הביתה לאימו שבישלה עבור משפחתה.

תנועת העמים המקוריים הוגבלה והגישה לשירותי בריאות וצרכים בסיסיים אחרים נלקחו. מחנות המעצר שרצו נחשים ארסיים ויתושים שהעבירו מחלות שגרמו למותם של אנשים רבים ולנשים הרות להפיל את תינוקם. לפי ההיסטוריון הקנייתי גודפרי סאנג כאלפיים בני אדם שחיו בחנה גוואסי מתו ורק מאה שרדו.

ההיסטוריון הוסיף כי זה היה מכוון ורצח עם של השבטים “הבריטים שלחו אותם לגסוואי כדאי שהם ימותו”. לפי מסמכים רשמיים של הבריטים מחנה המעצר בגסוואי היה בלתי ניתן ליישוב על ידי בני אדם. אביו של נגסורה מת מעקיצת יתוש המלריה, שתי אמהות חורגות ושני אחים חורגים של נגסורה מתו מהכשת נחש. 115 אלף בני טלאי וקיפסגיס ששדרו מעולם לא קיבלו פיצויים מהכובשים הבריטים.

על פי ההערכות כמיליון דונם שנגזלו משני השבטים ועדיין נמצאים בבעלות חברות תה זרות ובהן “ליפטון” שהייתה בבעלות יוניליוור העולמית עד יולי האחרון, “פינלי” ו”ווילמסאון”. לפי אתר האינטרנט של חברת “פינלי” החברה קוצרת 28 מיליון קילוגרם עלי תה בשנה בשטח של 12 אלף דונם באדמה של בני קריצ’ו הילדים, החברה טוענת כי היא מטפחת “שינויים כלכליים, חברתיים וסביבתיים חיוביים”. אף אחת מהחברות לא ענתה לפניות הכתב בבקשה לתגובה

“זה לא הוגן שתאגידים בינלאומיים ייהנו מרווחי עתק בזמן שאנחנו סובלים. זאת, בעת שבעלי האדמות החוקיים סובלים. זה לא הוגן בפני אלוהים. אני מצטער מאוד כי המלכה אליזבת השנייה מתה, ואני מקווה כי בנה המלך יוודא כי יהיה צדק” אמר נגסורה

במשך עשורים הניצולים לא הצליחו להגיש תביעות פיצויים בשל מחסור באמצעים כלכליים, ב-2014 בני קריצ’ו שכרו את שירותיו של עו”ד קנייתי ג’ואל קימוטאי בוסק שיחד עם עורכי דין בריטיים שסייעו להגיש את התביעה. “עשינו כמיטב יכולתנו כדי להביא את הממשלה הבריטית לשולחן עגול. ללכת לבית המשפט הוא המוצא האחרון שלנו” אמר עו”ד בוסק.  הצוות המשפטי פנה למשרדי החוץ, חבר העמים הבריטי ומשרד הפיתוח במשך שנים. ב-2019 הממשלה הבריטית כתבה לעורכי הדין: “אין לנו כל כוונה להיכנס לתהליך” בדו”ח של האו”ם מ-2021, הארגון קרא לבריטניה להתנצל ולשלם פיצויים עבור “הפרות זכויות האדם בוטות” נגד בני טלאי וקיפסגיס.

“בכל פעם שהבריטים מגיבים בצורה כזאת אנחנו נעשים יותר נחושים בהחלטתנו. זה לא נושא שניתן לטאטא הצידה, זה לא נושא שיעלם” הדגיש בוסק שסבו וסבתו סולקו מאדמתם בקריצ’ו, “ניצולים חשבו כי מאלצים אותם לשכוח מהפשעים שנעשו כנגדם. חלק מהזוועות שבוצעו היו כל כך נוראים שהניצולים לא היו מסוגלים בכלל לספר מה קרה”, הוסיף.

יצוין שאלפים מבני טלאי וקיפסגיס עדיין עובדים בשדות התה עבור אותם תאגידים בינלאומיים שהשתלטו על אדמת אבותיהם. מלקטי עלי תה משתכרים שכר זעום של 8 שילינג קנייתי (פחות משקל) עבור כל קילו עלי תה. בזמן שהתאגידים הזרים משגשגים, הניצולים ממשיכים לסבול ומנושלים מאדמותיהם לפי נתונים של ממשלת קניה אחד מכל שלושה אנשים בקריצ’ו חי בעוני כלומר מרוויח פחות מ-8 שקל ביום. בתגובה לפנייה ממערכת “וייס”, משרד החוץ הבריטי הגיב כי “לא יהיה נאות להתייחס להליכים משפטיים”.

תרגום: זוהר אלון