כמה מפעילי מהפכת 2019 נבחרו בלבנון

    תוצאות הבחירות לפרלמנט הלבנוני, שפורסמו בשבוע שעבר (17.5), הצביעו על היחלשות גוש ה-8 במרס בהובלת חיזבאללה. עם זאת, הנרטיב לפיו “איבד” חיזבאללה את הרוב בפרלמנט אינו מספק ניתוח שלם של המפה הפוליטית. “זו הדרך” ראיין את ד”ר עבד כנאענה, מומחה לפוליטיקה הלבנונית וחבר הוועד המרכזי של מק”י, כדי להבין לעומק את השלכות תוצאות הבחירות.

למה אפשר לצפות בעקבות תוצאות הבחירות?

    למרות שהגוש המורכב מחיזבאללה ומבעלי בריתו ספג הפסדים, כוחו בפרלמנט דווקא גבר. חיזבאללה זכה ב-15 נציגים, והוא מנהיג קואליציה של 60 מתוך 128 חברי פרלמנט – ירידה מ-71 חברי הפרלמנט שהרכיבו את הקואליציה הקודמת. כלומר, המפסידים העיקריים בבחירות הם בעלי בריתו של חיזבאללה, ובעיקר אמל – התנועה השיעית השנייה בגודלה, והזרם הפטריוטי החופשי בהנהגת נשיא המדינה מישל עאון.

    שיעור ההצבעה בסבב הבחירות האחרון ירד משמעותית לעומת הקודם: מ-50% ל-41%. את הירידה אפשר לפרש כהבעת אי-אמון מצד העם הלבנוני כלפי שכבת ההנהגה המסורתית (חיזבאללה וקואליציות השיעים מצד אחד, וזרם אלמסתקבל והארבע-עשר במרס מצד שני). אכזבה זו הביאה להקמתן של כמה מפלגות חדשות המזוהות עם ערכים כלל-לבנוניים, ולא עם זרמים עדתיים מובחנים.

    זה הישג חשוב ומפתיע משום שהבחירות בלבנון מאורגנות לפי שיטה מחוזית ועדתית, המקשה על מפלגות כלל-ארציות להיבחר. כך, מפלגות שהתמיכה בהן חוצת עדות אבל מפוזרת, מקבלות מעט קולות בכל מחוז ולרוב לא עוברות בהם את אחוז החסימה. למשל, במפלגה הקומוניסטית הלבנונית תומכים בכל המחוזות בלבנון. אף על פי כן היא לא זכתה אף פעם בייצוג בפרלמנט. לעומת זאת, מפלגות פחות פופולריות, שתומכיהן מרוכזים באזורים מסוימים ובעדות מסוימות, מכניסות לפרלמנט נציגים בכל סבב.

מי אלה הצעירים והצעירות שנבחרו לפרלמנט?

    בחירות אלה היו הראשונות לאחר מהפכת אוקטובר 2019. זו הייתה מחאה עממית וכלל ארצית בהובלת קבוצות צעירים מגוונות שהפגינו נגד הקיטוב העדתי והניצול המעמדי בלבנון. בבחירות האחרונות עלה בידי מספר רשימות אזוריות המורכבות ממובילי המחאה להכניס לפרלמנט 13 נציגים. השאפתנות הפוליטית והרוח הצעירה של הנציגים והנציגות החדשים הם ביטוי של המחאה, שהייתה גם היא חוצת עדות ואזורים. בשיאה, היו שיעים מהדרום נוסעים להפגין בצפון ולהיפך. המומנטום האדיר שיצרו פעילי המחאה אמנם נקטע עם פרוץ מגיפת הקורונה, אבל שב והתחזק ואיפשר להם לקצור חלק מהפירות בבחירות.

    הרשימות החדשות מורכבות משחקנים חדשים לחלוטין בפוליטיקה הלבנונית הרשמית. הן כלל אינן משלבות בעלי ברית של חיזבאללה מצד אחד, ולא של אלמסתקבל והכוחות הנהנים מתמיכה אמריקאית וסעודית מנגד. הנציגים ברובם הם צעירים וצעירות, אקטיביסטים ואקדמאים. עם זאת, לא קיים קו פוליטי וכלכלי אחיד המחבר ביניהם. כמה מהפעילים מחזיקים בתפיסות שמאליות ואף קומוניסטיות, ואחרים – בתפיסות סוציאל-דמוקרטיות ואף ליברליות. למרות זאת, המטרה המשותפת שסביבה מאוחד הגוש היא ניתוץ מעגל העדתיות שמארגן את המציאות היומיומית בלבנון.

אילו רפורמות מקדמות הרשימות החדשות?

   מצע הבחירות של פעילי המחאה כולל רפורמות חברתיות בנושאים מהותיים בחיי האזרחים בלבנון. סדר היום של הנציגים הצעירים כולל  מאבק במדיניות ההפרטה רחבת ההיקף שהובילה הממשלה הקודמת. לבנון הייתה ועודנה מדינה אולטרה-ליברלית, המשרתת בעיקר את האינטרסים של בעלי ההון וראשי העדות. הרשימות החדשות דורשות להפקיע ממנהיגי העדות את הכוח המופרז שמעניקה להם המדינה ולהחליפו במדיניות רווחה חזקה, שתספק לאזרחים שירותים ללא כל תיווך מצדם.

     רפורמה נוספת שמקדמים נציגי המחאה היא הפחתת גיל הבחירה ל-18 (כעת 21). בגיל מוקדם יותר, הצעירים עדיין לא נתונים למרותם של ראשי העדות והמשפחות. לעומת זאת, לאחר השחרור מהצבא או סיום הלימודים האקדמיים, מצופה מהם למצוא עבודה ולהקים משפחה. בתקופה זו מתגבשת התלות בקהילה ובקבוצה, שמשפיעה גם על הזהות והפעילות הפוליטית. הצבעה בגיל מוקדם יותר תאפשר לצעירים לבטא את דעותיהם הפוליטיות מבלי לתת דין וחשבון למשפחה או למנהיגי הקהילה.