fbpx

ב-17 באוגוסט 1887 נולד מרקוס גארבי, מנהיג פוליטי ג'מייקני שנאבק באפליית השחורים

גארבי היה מוציא לאור, עיתונאי ואיש עסקים שהקדיש את חייו למען המאבק לשחרור השחורים

ב-17 באוגוסט 1887 נולד מרקוס גארבי, שכונה "משה השחור", מנהיג פוליטי ג'מייקני ושנאבק באלפיית השחורים ובקולוניאליזם. גארבי היה מוציא לאור, עיתונאי ואיש עסקים שהקדיש את חייו למען המאבק שחרור השחורים ושייסד את "התנועה האוניברסלית לשיפור מעמד השחור (UNIA), הפעילה עד ימינו.

התנועה דגלה לחזרה לאפריקה, ועודד אנשים ממוצא אפריקאי לחזור ליבשת האם שלהם. כמו כן, גארבי הטיף למאבק בקולוניאליזם השגת עצמאות לאומית של מדינות אפריקה, ארגון מדיני, חתירה לאי תלות כלכלית, לשוויון ואקטיביזם פוליטי, כמו גם לשחרור תרבותי ופסיכולוגי מעול הגזע הלבן והקולוניאליזם.

גארבי החל להיות מעורב גם בחיים הפוליטיים בקינגסטון. בשנת 1909 הוא התקבל למועדון הלאומי בתור עוזר מזכירות במועדון. מועדון זה, הוקם על ידי עורך הדין וחבר המועצה המחוקקת סנדי קוקס ומטרתו הייתה להילחם בקולוניאליזם הבריטי. בשנת 1910 גארבי יצא לראשונה מהאי לקוסטה שם הוא עסק במספר עבודות שונות, ביניהן פועל נמל ועורך עיתון.

בתקופה זו, גארבי הפגין אקטיביזם ונוכחות פוליטית, כאשר תקף את הקונסול הבריטי על כך שאינו מגן על העובדים השחורים מהקולוניות הקריביות, וקרא לפועלים להילחם על תנאי עבודה טובים יותר, דבר אשר גרר את מעצרו ולבסוף לסילוקו מהמדינה. משם ביקר במספר מדיניות באמריקה הלטינית בהן צפה במצבם של העובדים מהקולוניות הקריביות במדינות השונות וקרא להם שוב להילחם למען זכויותיהם.

לאחר שנים של עבודה באיים הקאריביים, גארבי החליט בעקבות קשיים כלכליים לחיות בין השנים 1912–1914 שם עבד כעיתונאי בעיתונים שנאבקו באימפריאליזם. בנוסף, גארבי למד בלונדון פילוסופיה ומשפטים. ב-1916, גארבי החליט להגר לארה"ב לדבריו, מאסה התקווה שאי פעם ישכון שלום אמיתי בין המשעבד למשועבד, ולפיכך על השחורים לממש את זכויותיהם והגדרתם העצמית באפריקה.

גארבי התמקם בשכונת הארלם בניו יורק אשר בה התגוררו מהגרים שחורים מארצות רבות. כחלק מפעילותו הפוליטית, גארבי הקים עיתון אשר נקרא "עולם השחורים" אשר הפך להיות העיתון הנפוץ ביותר אשר עוסק באפליה הגזעית ונאסר להפצה בכמה מדינות ומושבות בריטיות. ב-1917 קידם בברכה את מהפכת אוקטובר ושחרורם של כל העמים שחיו תחת עול האימפריה הרוסית.

הוא חלק שבחים ללנין, אבל יחד עם זאת סבר שלא ניתן לאגד את כל המעמדות המנוצלים והשחורים חייבים לפעול לבדם לשחרורם. הוא גם תמך במאבק העמים באסיה לשחרור מהקולוניאליזם. מנהיג שחרור וייטנאם, הו צ'י מין, אף השתתף באחת מהרצאותיו הרבות.

ב-1919, גארבי הפך להיות אחת מהדמויות הרדיקליות והחשובות בהארלם. לפי רישומים שונים, בשנה זו הארגון מנה מעל לשני מיליון פעילים והיה לארגון דומיננטי ומשפיע מאוד. כמו כן, בתקופה זו גארבי ניצל מניסיון התנקשות כאשר אדם בשם ג'ורג' טיילור, אשר התנגד לתפישותיו בדבר המאבק הלאומי השחור, ירה לעברו כמה כדורים כאשר שניים מהם פגעו בו וגרמו לפציעתו. בנוסף, גארבי הנהיג תנועה המונית למען חזרה לאפריקה, ואף הקים חברת ספנות בשם "בלאק סטאר ליין" במטרה להוביל שחורים מדרום ארצות הברית והקריבים חזרה ליבשת אפריקה. התנועה הגיעה לשיאה ב-1 באוגוסט 1920, כאשר גארבי כינס לראשונה 25,000 פעילים שחורים במדיסון סקוור גארדן, שם הצהיר על הגותו וכוונותיו לקול צהלות וגילויי תמיכה.

בתקופה זו של הארגון, הוא מנה מעל לארבעה מיליון פעילים ומעל למיליון חברים המשלמים דמי חברות. ב-1921, גארבי הפך להיות אחד ממנהגי הארגון הגדולים ביותר בהיסטוריה וצבר לעצמו אויבים רבים. פעילותו הפוליטית, הובילה את שירותי הביטחון, הבולשת הפדרלית, לראות בו כחתרן ומתסיס, ולעקוב באופן תכוף אחר פעילותיו. בשנת 1922, גארבי נעצר עקב זיוף לכאורה של דואר ואי הסדרים מנהליים בחברת הספנות שהקים, וב-1923 הוא הורשע על מעשיו. ב-1925 ערעורו נדחה והוא נכנס לבית הסוהר הפדרלי באטלנטה לחמש שנות מאסר, מהן הוא ריצה בפועל רק שלוש שנים.

לאחר שחרורו, גארבי גורש בשנת 1927 על ידי שלטונות ההגירה חזרה לג'מייקה. שם הקים את "מפלגת העם" אשר התמקדה בזכויות לעובדים, בחינוך להמונית ובסיוע לעניים. כחלק ממסע הבחירות שלו, גארבי ניהל קמפיין רחב היקף על מנת לקבל מושב במועצה המחוקקת ולהילחם משם למען מטרותיו. במהלך הקמפיין הוא נאסר לשלושה חודשים בהוראת שופטים בריטיים, וזאת באשמת זלזול כאשר הבטיח לבצע רפורמות מרחיקות לכת במועצה במידה וייבחר. בזמן שהותו בכלא, גארבי נבחר למועצת הרשות המקומית בג'מייקה, והיה שם לדמות דומיננטית אשר קידמה רפורמות ושינויים רבים.

לאחר שחרורו, גארבי נעצר שוב על ידי שופטים בריטיים, הפעם באשמת הוצאת דיבה בעיתונו נגד הקולוניאליזם הבריטי.

חרף ניסיונותיו המאומצים, גארבי לא הצליח להשיג מושב במועצה המחוקקת, כנראה מכיוון שלתומכיו השחורים לא ניתנה זכות הצבעה תחת הקולוניאליזם הבריטי. על אף כישלונה, מפלגתו של גארבי הצליחה להציב כמה מועמדים ברשויות מקומיות ובמועצה המחוקקת. בשנות ה-30 נדד גארבי במדינות אירופה ועשה נפשות לתורתו בקרב ריכוזי שחורים ופעילי זכויות אדם.

בשנת 1931 גארבי המשיך במסורת הארגון המקדמת מפגשים פוליטיים בג'מייקה שם הפיץ את הגותו. בשנים 1937–1938 גארבי נסע לקנדה על מנת להיפגש עם תומכיו הצפון אמריקאים, כדי לחזק את קשריו גם מעבר ליבשת ונפטר בלונדון בשנת 1940 לאחר שסבל מאירוע מוחי. לאחר קבלת עצמאות ג'מייקה, הועברו עצמותיו לקבורה בקינגסטון, והוא הוכרז כגיבורה הלאומי של ג'מייקה.

מרקוס גארבי

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן