ב-14 באוגוסט 1956 נפטר המחזאי, הבמאי, המשורר ותאורטיקן התיאטרון הגרמני הקומוניסטי הנודע ברטולד ברכט
נמנה עם הבולטים בין מתנגדי המשטר הנאצי ונחשב לאחד מגדולים המחזאים במאה ה-20
ב-14 באוגוסט 1956 נפטר המחזאי, הבמאי, המשורר ותאורטיקן התיאטרון הגרמני הקומוניסטי הנודע ברטולד ברכט. הוא נמנה עם הבולטים בין מתנגדי המשטר הנאצי ונחשב לאחד מגדולים המחזאים במאה ה-20. מחזותיו מוצגים שוב ושוב על בימות העולם וגם בישראל.
אויגן ברטולד פרידריך ברכט נולד בפברואר 1898 בבוואריה והתחיל את דרכו בכתיבת מחזות. בתחילת דרכו היה קשור לדאדאיסטים, שביקרו את החברה הבורגנית באמצעות לעג וסאטירה, וב-1927 התוודע אל המרקסיזם. שיתוף הפעולה הפורה שלו עם המלחין קורט ווייל הוליד, בין היתר, את מחזות הזמר הידועים “אופרה בגרוש” ו”מהגוני”.
ב-1933 הוחרמו יצירותיו על ידי הנאצים בטענה כי אומנותו “ניהיליסטית ומנוונת”. הוא נמלט מגרמניה ואת שנות גלותו בילה בסקנדינביה, בארה”ב ובשוַויץ. בגלות פרסם מערכונים סאטיריים על גרמניה של היטלר. ב-1947, בעת הרדיפות של הסנטור מקרתי בארצות הברית, נחקר בחשד ל”פעילות אנטי אמריקנית” וחברות במפלגה הקומוניסטית ועזב את ארה”ב.
יצוין שברכט היה נתון למעקב בידי שירותי הביטחון במשך כל שנות שהותו בארה”ב. הוא חי בשוויץ עד שהוזמן ב-1949 על ידי הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית לברלין המזרחית, ונתמנה בה למנהלו של התיאטרון הלאומי.
מרבית שיריו של ברכט לא פורסמו בחייו. בנימין הרשב, מתרגם שירי ברכט לעברית, טוען, כי לא קל היה לגולה קומוניסט לפרסם שירים בגרמנית מחוץ לגבולות גרמניה, לא כל שכן בארצות שלחמו בה בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיבה נוספת נעוצה בסגנון שירתו, שחרג מטעמם של האסתטיקנים המודרניסטיים בני זמנו: צורות פשוטות, לשון מחוספסת ודרכי ביטוי ישירות ודידקטיות. בהשפעת הקומוניזם פנה לכתיבת שירים ישירים, בנוסח הריאליזם הסוציאליסטי. בשנים שלאחר מכן שימשה השירה לברכט מעין יומן אישי: הוא ביטא בה תגובות פוליטיות ואישיות מיידיות. עם זאת, כתב גם שירים ליריים ובהם שירי אהבה, טבע והגות.
רבים משיריו, מחזותיו ויצירתו בפרוזה של ברכט תורגמו לעברית ובהם ספר השירים “גלות המשוררים”, מחזותיו הרבים: “אמא קוראז’ וילדיה”, “הנפש הטובה מסצ’ואן”, “גליליאו גליליי”, “מעגל הגיר הקווקזי”, ועוד.
ב-14 באוגוסט 1956 נפטר המחזאי, הבמאי, המשורר ותאורטיקן התיאטרון הגרמני הקומוניסטי הנודע ברטולד ברכט. הוא נמנה עם הבולטים בין מתנגדי המשטר הנאצי ונחשב לאחד מגדולים המחזאים במאה ה-20. מחזותיו מוצגים שוב ושוב על בימות העולם וגם בישראל.
אויגן ברטולד פרידריך ברכט נולד בפברואר 1898בוואריה והתחיל את דרכו בכתיבת מחזות. בתחילת דרכו היה קשור לדאדאיסטים, שביקרו את החברה הבורגנית באמצעות לעג וסאטירה, וב-1927 התוודע אל המרקסיזם. שיתוף הפעולה הפורה שלו עם המלחין קורט ווייל הוליד, בין היתר, את מחזות הזמר הידועים “אופרה בגרוש” ו”מהגוני”.
ב-1933 הוחרמו יצירותיו על ידי הנאצים בטענה כי אומנותו “ניהיליסטית ומנוונת”. הוא נמלט מגרמניה ואת שנות גלותו בילה בסקנדינביה, בארה”ב ובשוַויץ. בגלות פרסם מערכונים סאטיריים על גרמניה של היטלר. ב-1947, בעת הרדיפות של הסנטור מקרתי בארצות הברית, נחקר בחשד ל”פעילות אנטי אמריקנית” וחברות במפלגה הקומוניסטית ועזב את ארה”ב. יצוין שברכט היה נתון למעקב בידי שירותי הביטחון במשך כל שנות שהותו בארה”ב. הוא חי בשוויץ עד שהוזמן ב-1949 על ידי הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית לברלין המזרחית, ונתמנה בה למנהלו של התיאטרון הלאומי.
מרבית שיריו של ברכט לא פורסמו בחייו. בנימין הרשב, מתרגם שירי ברכט לעברית, טוען, כי לא קל היה לגולה קומוניסט לפרסם שירים בגרמנית מחוץ לגבולות גרמניה, לא כל שכן בארצות שלחמו בה בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיבה נוספת נעוצה בסגנון שירתו, שחרג מטעמם של האסתטיקנים המודרניסטיים בני זמנו: צורות פשוטות, לשון מחוספסת ודרכי ביטוי ישירות ודידקטיות. בהשפעת הקומוניזם פנה לכתיבת שירים ישירים, בנוסח הריאליזם הסוציאליסטי. בשנים שלאחר מכן שימשה השירה לברכט מעין יומן אישי: הוא ביטא בה תגובות פוליטיות ואישיות מיידיות. עם זאת, כתב גם שירים ליריים ובהם שירי אהבה, טבע והגות.
רבים משיריו, מחזותיו ויצירתו בפרוזה של ברכט תורגמו לעברית ובהם ספר השירים “גלות המשוררים”, מחזותיו הרבים: “אמא קוראז’ וילדיה”, “הנפש הטובה מסצ’ואן”, “גליליאו גליליי”, “מעגל הגיר הקווקזי”, ועוד.
ב-14 באוגוסט 1956 נפטר המחזאי, הבמאי, המשורר ותאורטיקן התיאטרון הגרמני הקומוניסטי הנודע ברטולד ברכט. הוא נמנה עם הבולטים בין מתנגדי המשטר הנאצי ונחשב לאחד מגדולים המחזאים במאה ה-20. מחזותיו מוצגים שוב ושוב על בימות העולם וגם בישראל.
אויגן ברטולד פרידריך ברכט נולד בפברואר 1898בוואריה והתחיל את דרכו בכתיבת מחזות. בתחילת דרכו היה קשור לדאדאיסטים, שביקרו את החברה הבורגנית באמצעות לעג וסאטירה, וב-1927 התוודע אל המרקסיזם. שיתוף הפעולה הפורה שלו עם המלחין קורט ווייל הוליד, בין היתר, את מחזות הזמר הידועים “אופרה בגרוש” ו”מהגוני”.
ב-1933 הוחרמו יצירותיו על ידי הנאצים בטענה כי אומנותו “ניהיליסטית ומנוונת”. הוא נמלט מגרמניה ואת שנות גלותו בילה בסקנדינביה, בארה”ב ובשוַויץ. בגלות פרסם מערכונים סאטיריים על גרמניה של היטלר. ב-1947, בעת הרדיפות של הסנטור מקרתי בארצות הברית, נחקר בחשד ל”פעילות אנטי אמריקנית” וחברות במפלגה הקומוניסטית ועזב את ארה”ב. יצוין שברכט היה נתון למעקב בידי שירותי הביטחון במשך כל שנות שהותו בארה”ב. הוא חי בשוויץ עד שהוזמן ב-1949 על ידי הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית לברלין המזרחית, ונתמנה בה למנהלו של התיאטרון הלאומי.
מרבית שיריו של ברכט לא פורסמו בחייו. בנימין הרשב, מתרגם שירי ברכט לעברית, טוען, כי לא קל היה לגולה קומוניסט לפרסם שירים בגרמנית מחוץ לגבולות גרמניה, לא כל שכן בארצות שלחמו בה בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיבה נוספת נעוצה בסגנון שירתו, שחרג מטעמם של האסתטיקנים המודרניסטיים בני זמנו: צורות פשוטות, לשון מחוספסת ודרכי ביטוי ישירות ודידקטיות. בהשפעת הקומוניזם פנה לכתיבת שירים ישירים, בנוסח הריאליזם הסוציאליסטי. בשנים שלאחר מכן שימשה השירה לברכט מעין יומן אישי: הוא ביטא בה תגובות פוליטיות ואישיות מיידיות. עם זאת, כתב גם שירים ליריים ובהם שירי אהבה, טבע והגות.
רבים משיריו, מחזותיו ויצירתו בפרוזה של ברכט תורגמו לעברית ובהם ספר השירים “גלות המשוררים”, מחזותיו הרבים: “אמא קוראז’ וילדיה”, “הנפש הטובה מסצ’ואן”, “גליליאו גליליי”, “מעגל הגיר הקווקזי”, ועוד.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
