הבה מריה פסטור דה בונאפיני מנהיגת ארגון זכויות האדם “אימהות כיכר מאי” נולדה ב-4 בדצמבר 1928

ב-4 בדצמבר 1928 נולדה בארגנטינה מנהיגת ארגון זכויות אדם “אמהות כיכר מאי”, הבה מריה פסטור דה בונאפיני, שהייתה ידועה בשם הבה דה בונאפיני ונפטרה לפני מספר שבועות, ב-20 בנובמבר בגיל 93, בעיר לה פלטה. “הבה”, כפי שהכירו אותה חבריה הרבים הקימה יחד עם פעילות אחרות את ארגון “אמהות כיכר מאי” של אמהות הנעדרים בעת הדיקטטורה הצבאית (1983-1976) ושפעילותיה הראשונות נחטפו ונרצחו. גם שני בניה של דה בונפיני, חורחה וראול, פועלים שהיו חברים במפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית-לניניסטית שבמחרת, נחטפו ונרצחו בידי סוכני המשטר הצבאי. יחד עמם נחטפה אשתו של חורחה, מריה אלנה בוניונה.

עם השנים הארגון הקים קרן במסגרתה פועלת מכללה אקדמית, מפרסמת ירחון, מחזיקה בחנות ספרים ומפעילה מרכזי תרבות במרכז בואנוס איירס, בקרבת הפרלמנט ובאחד ממחנות העינויים והרצח של הצבא – בית הספר הטכני של חיל הים.
הכל החל ב-30 באפריל 1977. באותו נאספו 14 נשים בכיכר מאי (“פלאסה דה מאז’ו”) שבמרכז בירת ארגנטינה מול משכן הנשיא (“קאסה רוסאדה”) במחאה על כך שבניהן נחטפו בידי כוחות הביטחון במהלך החודשים הקודמים, מבלי שקיבלו מידע אודות גורלם. הדבר נעשה בניגוד להוראות המשטרה, שאסרו על התקהלויות של מעל שלושה אנשים. העיתונות שתחת פיקוח צבאי וצנזורה לא הורשתה לסקר את משמרת המחאה ולפרסם אודותיה, אך השמועה על קיומה עברה מפה לאוזן, ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו להפגנה אמהות נוספות.

בשבוע השלישי, החליטו האמהות על קיום עצרת מחאה מדי יום חמישי בין 15:30 ל-16:00. בעצרות הראשונות שקוימו האמהות עמדו דוממות, אך בעצרות הבאות הן החלו לצעוד, בשקט, סביב הכיכר וללבוש מטפחות לבנות עם שמות יקיריהן. יצוין שמאז ועד היום נערכות מדי יום חמישי, ובאותה שעה, הצעדות סביב הכיכר בדרישה לעשות צדק עם קורבנות הצבא.

בדצמבר 1977 נחטפו והועלמו גם שלוש ממייסדות הארגון ושלטונות הדיקטטורה קיוו בדרך זו לשים קץ לפעילות ארגון האמהות, אך זו המשיכה כסדרה גם לאחר מכן. בראשית שנות ה-80 השתתפו בעצרות מדי יום חמישי בין 300 ל-400 אמהות. אחת האמהות הייתה שרה לסקייר דה רוס, ניצולת אושוויץ שבנה דניאל נחטף ב-15 ביולי 1977.

במהלך המונדיאל בשנת 1978 שנערך בארגנטינה, ביקרו במדינה עיתונאים זרים רבים. כמה מהם ראיינו את האמהות, וסיפורן נחשף לעולם. ב-1983 בעקבות הפגנות המוניות ושביתות עובדים ממושכות הגיע שלטון החונטה הצבאית לקיצו ונערכו בחירות דמוקרטיות. האמהות, שקיוו לראות מעתה את ילדיהן וללבן מה עלה בגורל 30 אלף הנעדרים נכזבו.

לאחר פגישה שנערכה עם הנשיא הנבחר ראול אלפונסין ב-214 ביוני שהסתיימה בלא כלום, סירבו כמה מהן לפנות את הבניין, והן נותרו בו במשך כמה ימים. אך בלחץ מחאות המוניות שנערכו ברחבי ארגנטינה, הממשלה נאלצה לעצור ולשפוט את האחראים לכליאתם, חטיפם, עינויים וחטיפת ילדיהם בין מפקדי הצבא. משפטים הנמשכים עד היום.