fbpx

קו לעובד: המדינה מתמקדת באכיפה נגד העובדים ללא היתר ולא בשמירה על זכויותיהם

כ-200 אלף עובדים מועסקים בישראל מתוקף היתר או רישיון עבודה - מחציתם מהגרי עבודה ומחציתם פלסטינים

כ-200 אלף עובדים מועסקים בישראל מתוקף היתר או רישיון עבודה – מחציתם מהגרי עבודה ומחציתם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. חלק ניכר מעובדים אלה, המנותבים בעיקר לענפי החקלאות, הבניין והסיעוד, גויסו באופן המשעבד אותם לחובות או למעסיקים. עובדה זו, לצד זרותם, מעמדם הארעי וחסמי שפה ותרבות, הופכים אותם לעובדים פגיעים במיוחד. כך נאמר בדו"ח מיוחד שפורסם בתחילת החודש על ידי עמותת קו לעובד, ובמרכזו פעולות האכיפה של רשות האוכלוסין.

מהדו"ח עולה כי רשות האוכלוסין וההגירה ממעטת להפעיל את סמכויותיה לצורך הגנה על עובדים זרים ומתמקדת בפעולות אכיפה נגדם. לפי הדו"ח, הסוקר את השנים 2018–2020, הרשות מתמקדת בענפים שבהם כמעט לא מועסקים בהיתר עובדים זרים ופלסטינים, והיא ממעטת לשלול היתרים להעסקת עובדים זרים בשל הפרת זכויות’ ומסתפקת בקנסות.

לפי הנתונים, שנותחו על ידי עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד, מתברר כי בשנים 2018–2019 ביצעה רשות האוכלוסין 5,593 הליכי אכיפה יזומה. 611 מהם (11%) היו בענפים שבהם מועסקים רובם המוחלט של העובדים הזרים או הפלסטינים בהיתר (סיעוד, חקלאות ובניין). שאר הפעולות, 4,982, בוצעו בענפים שכמעט לא ניתנים בהם היתרים להעסקת עובדים זרים או פלסטינים (מלונאות, משק בית, מסעדנות, גינון, תעשייה ועוד). העובדים בענפים הללו הם אנשים ששוהים בישראל שלא כדין או מבקשי מקלט המועסקים בחסות מדיניות אי ההרחקה של המדינה.

הנתונים מלמדים שרשות האוכלוסין כמעט ולא משתמשת בסמכותה להתנות היתר להעסקת עובדים זרים בהפקדת ערבות להבטחת זכויותיהם. כך, למשל, מ–2017 עד 2021 השתמשה הרשות בכלי זה 34 פעמים בכל הנוגע לפלסטינים, ירדנים או עובדים זרים אחרים בחקלאות, ולא השתמשה בכלי זה בענף הסיעוד. כמו כן, מתברר כי מאז 2018 החרימה הרשות ערבויות לשני מעסיקים בלבד — בענף הבניין (ב–2018) ובענף החקלאות (ב–2019). כלי נוסף שבו הרשות ממעטת להשתמש הוא הסמכות לשלול היתר העסקה בשל הפרת זכויות עובדים. זהו כלי הרתעתי שהרף הדרוש לצורך הטלתו נמוך מזה של ההליך הפלילי. ואולם הנתונים מראים שרשות האוכלוסין כמעט אינה עושה שימוש בסנקציה זו כאשר מדובר בהפרות זכויות עובדים.

יצוין שהרשות היא הגורם היחיד שמוסמך להתנות היתר העסקת עובד זר בתנאים נאותים והפקדת ערובה שנועדה להבטיח זכויות. עם זאת, זולת ענף הבניין, בו מעסיקים נדרשים להפקיד ערבות, השימוש בכלי זה דל ביותר, וחילוט ערבויות בפועל שניתנו על ידי מעסיקים כמעט ולא מתקיים: משנת 2018 חילטה הרשות ערבויות לשני מעסיקים בלבד, בבניין ובחקלאות. חמור לא פחות: הרשות ממעטת לשלול היתרים להעסקת עובד זר על סעיף הפרת זכויות עובדים, ומתחמקת מהפעלת הסנקציה הזו גם במקרים קשים של הטרדות מיניות, אי אספקת מגורים הולמים, הטרדות מיניות וכיו"ב. בשנת 2020, לדוגמה, שללה הרשות 43 היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, חקלאות ובניין – אף לא אחד מהם בגין הפרת זכויות עובדים.

מקו לעובד נמסר: "על מנת להבטיח שמהגרי עבודה מועסקים בתנאים הולמים וזכויותיהם הבסיסיות נשמרות, המלצותינו לרשות הן בניית תוכנית עם יעדים ומדדים ברורים להגברת האכיפה ביחס למספר העובדים, לרבות סביב עילות האכיפה, ושימוש באכיפה מוגברת וסנקציות כלפי מעסיקים שכבר התקיימו פעולות אכיפה נגדם; הקצאת יותר משאבים להגנה על זכויות עובדים בהיתר, ובכלל זאת באמצעות אכיפה יזומה אשר לוקחת בחשבון ענפים שבהם הרוב המוחלט של המועסקים הם מהגרי עבודה ברישיון ועובדים פלסטינים בהיתר (סיעוד, חקלאות, בניין); והפעלת סמכויותיה, ובכלל זאת דרישת הפקדת ערובה, וחילוט ערובות בהתאם לקריטריונים מוגדרים וקבועים, או שלילת היתר העסקת עובד זר ממעסיקים כאשר מדובר בהפרות זכויות עובדים".

קראו את הדוח המלא

פועלים פלסטינים במחסום, בדרכם לעבודה בישראל (צילום: אקטיבסטילס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן