עצמאים לכאורה: כיצד גורם המודל העסקי של וולט לרמיסת זכויות העובדים

באוגוסט 2020 הגיש גולן חזנוביץ’, שליח וולט לשעבר, תביעה ייצוגית בסך 24 מיליון שקלים נגד החברה. סכום התביעה חושב בהתאם לפיצויים המגיעים לכ-10,000 שליחי החברה עקב קיפוח זכויותיהם הסוציאליות. בתביעה נכתב: “הקבוצה המיוצגת בתביעה היא ‘כל הגברים והנשים תושבי ישראל בעבר ובהווה ששימשו שליחים מטעם וולט למשך פרק זמן מסוים וסווגו על ידיה כעצמאים'”.

באופן חריג, הצטרפו לדיון בבית המשפט נציגי “פורום קהלת” – קבוצת לחץ ניאו-ליברלית במימון בעלי הון אמריקאים. זו פנתה באופן יזום לשליחים וביקשה מהם לטעון כי התביעה אינה מייצגת אותם. בהחלטה תמוהה הכיר בית המשפט בנציגי “פורום קהלת” כצד בדיון. הנהלת וולט מצידה התנגדה להצעת הפשרה של סגנית נשיא בית הדין לעבודה השופטת אריאלה גילצר-כץ, לפיה תוצע לשליחים האפשרות להיקלט בחברה כשכירים.

דבריה של השופטת צוטטו באתר “דבר” ההסתדרותי: “אי אפשר לשלול שישנם אלמנטים של יחסי עובד-מעביד בין השליחים לבין וולט”. מצד שני, אמרה, “זו באמת צורת העסקה שלא הכרנו. אני לא מכירה עובד במדינת ישראל שיכול להיעלם במשך חודש-חודשיים-שלושה. יכול להיות שצריך לזרום עם הקדמה, או אולי להסתכל על זה בהיבט אחר ולרענן את מבחני יחסי העבודה”. הצעת הפשרה של השופטת גילצר-כץ היא אכן פתרון ביניים המשאיר כל צד וחצי תאוותו בידו.

על מעמדה הייצוגי של התביעה הוסיפה השופטת: “זו לא קבוצה רגילה שניתן לצאת ממנה. יש פה תביעה ייצוגית של סטטוס, ואנחנו נועלים את כל חברי הקבוצה. זו לא המהות של תביעה ייצוגית. אני לא מרגישה נוח לנעול את כל הקבוצה בצורה כזו”. קושי משפטי זה מנצלים פורום קהלת והנהלת החברה כדי לערער את תביעת השליחים לזכויות של שכירים.

חשוב לציין כי אצל המתחרה העיקרית של וולט בארץ, “תן ביס”, מועסקים השליחים כשכירים. עובדיה אף התאגדו בשנה האחרונה וחתמו עם הנהלת החברה על הסכם קיבוצי, אשר מסדיר את יחסי העבודה ואת מעמד השליחים.

בכמה ראיונות לכלי תקשורת שונים הסביר אמרי גלאי, מנכ”ל וולט ישראל לשעבר שקודם ב-2020 לתפקיד בכיר יותר בחברה הבינלאומית, כי מודל הרווח של החברה אינו מאפשר מעבר להעסקה ישירה, אשר יחייב אותה להעניק לשליחים את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים בישראל לפי חוק. לדבריו, העסקת העובדים כעצמאים מיטיבה עם שני הצדדים: היא מאפשרת לשליחים גמישות בשעות העבודה, ומבטיחה להנהלת החברה רווחים נאים – שכן היא חוסכת סכומים משמעותיים על תשלום זכויות סוציאליות וביטוח. הוצאות אלה נופלות, כמובן, על כתפיהם של השליחים: הם נאלצים לבטח את עצמם בביטוח הלאומי, להפריש לעצמם כספים לפנסיה, ולדאוג לכל צרכיהם בזמן העבודה – אזורי מנוחה, שירותים וכיוצא בזה.

אליה יוספיאן, בכיר בהנהלת וולט, אמר באחרונה בראיון לעיתון “דה מרקר”: “אם השליחים של וולט היו שכירים, לא היינו יכולים לתת את השירות בישראל”. יוספיאן הסביר: “חלק ניכר מהמודל העסקי שלנו מתאפשר בזכות החופש האינסופי שאנחנו נותנים לשליחים. למשל, יש שיאים בביקושים בצהריים, בערבים, או אפילו בזמן שמשודרת תוכנית ריאליטי עם רייטינג גבוה. הדבר דורש מספר גבוה מאוד של שליחים זמינים באותם רגעים, והם עושים את זה כדי למקסם את ההכנסות שלהם. זה מה שמאפשר לנו לקלוט 10,000 שליחים ולא חצי מזה”. כלומר, המודל של וולט תלוי בכך שהשליחים יעבדו באופן חלקי ולא רציף.

ב-2021 פשטו צוותי מס הכנסה וביטוח לאומי על משרדי החברה “פרמיום שליחויות”. באתר “וויינט” דווח כי הרשויות חשדו שמנהל החברה, ליאור סוויסה, הקים כ-40 חברות בניהול אנשי קש, אשר סיפקו שירותי משלוחים עבור וולט כדי לחמוק מתשלום מיסים. לפי החשד, עד הפסקת  הקשר ביניהן, שילמה וולט לחברות בבעלות סויסה 32 מיליון שקל עבור העסקת כ-1,300 שליחים. עוד נחקר חשד כי שליחים אלה קיבלו שכר במזומן מהחברות של סויסה, ובמקביל דיווחו כי יצאו לחל”ת כדי לקבל דמי אבטלה.

וולט מציעה לשליחים לעבוד בפועל דרך חברות קבלן, המחשבות עבורם את תשלומי החובה והמיסים שעליהם לשלם. נגד חברות הקבלן הצטברו תלונות על איחורים בתשלום מסים, הלנת שכר ואף חישוב שכר שגוי. וולט קראה לשליחים שנפגעו לפנות אליה, אך הנזק כבר נעשה.

בעיה נוספת היא בטיחות השליחים במהלך העבודה. לא ניתן למצוא נתונים עדכניים על מספר הפצועים וההרוגים בתאונות בקרב שליחי וולט, אבל מפעם לפעם ניתן להבחין בקבוצות של שליחים ברשת בפוסט על שליח שנפצע או נהרג, אך איש כמעט אינו יודע על כך. הרי מודל העבודה של וולט, המתגמל שליחים על ביצוע משלוחים רבים בזמן קצר ככל האפשר, מעודד את השליחים להפר חוקי תנועה ולנהוג בפראות בקטנועים או באופניים חשמליים תוך סיכון חייהם ובריאותם.

אביעד הומינר-רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון סיפר לאתר “המקום הכי חם בגיהינום”, שבסקר שביצעה הקרן נמצא כי “כמחצית מעובדי כלכלת הפלטפורמות היו מעדיפים לעשות עבודה דומה בתור שכירים, ו-37 אחוז מהפרילנסרים המדומים סבורים שאינם מקבלים מספיק זכויות סוציאליות”.

התלונות העיקריות שעלו בסקר נגעו בתשלום עבור ימי מחלה, ביטוח תאונות עבודה, חסכון לפנסיה ופיצויי פיטורים.

במאמר מקיף למגזין “פיגומים” בנושא מודל ההעסקה של וולט עסקתי בפן נוסף של ניצול השליחים: השימוש באפליקציה ובתנאי העבודה כגורמים המטפחים בקרבם אשליה של משחקיות מצד אחד, ושל גמישות מצד שני. כלומר, העבודה בוולט כוללת יסודות של מרוץ או תחרות, המעניקים לשליחים תחושה כי הם אינם עובדים בעבודה מונוטונית ומשעממת אלא משתתפים במשחק. אשליה זו מסייעת לחברה לשלול מהם את ההכרה בעבודתם ואת זכויותיהם.  כמו כן, “הניהול האלגוריתמי” – פונקציות ניהוליות שמבצע קוד משוכלל – מחליף את המנהל האנושי, ובכך מצמצם את היחסים בין העובד למעסיק ומונע מהשליח אפשרות לשטוח טענות ולמחות מול מנהל בשר ודם.

השליח של וולט יכול אמנם להחליט האם לקבל משלוח או לא, אך המשלוחים המוצעים לו משוקללים בידי האלגוריתם של החברה בהתאם לצרכיה ולא לצרכיו. זמנם של השליחים מוכתב בידי זמני העבודה של וולט, שהם בדרך כלל שעות הערב והלילה. במילים אחרות, למרות אשליית הגמישות והחופש, שליחי וולט ועובדי כלכלת החלטורה בכללותם נדרשים לנהל את גופם וזמנם כך שיתאימו לזמני הביקוש ולתכתיבים הניהוליים שנקבעים בידי אלגוריתמים נסתרים.

“אחריות אישית” ו”ניהול עצמי” הם מרכיבים מרכזיים באידיאולוגיה הניאו־ליברלית, אשר נועדו לפטור את המדינה ומקום העבודה מדאגה לרווחת האזרח והעובד. אידיאולוגיה זו מתממשת בצורה בולטת בוולט ובחברות מסוגה.

אחתום מאמר זה בקריאה לעיתונאים, לפוליטיקאים ולארגוני עובדים לדבר עם שליחי וולט, לעזור להם להשמיע את קולם, להגן על זכויותיהם ולארגן אותם. מודל העבודה של וולט אמנם מוצג כחדשני, אך למעשה הוא מדרדר את זכויות העובדים עשרות שנים אחורה. אין שום חדשנות בניצול, בפגיעה בזכויות עובדים ובהפקרת שלומם ובריאותם.