fbpx

תת-תקצוב והישגים מדרדרים: על מצב ההשכלה הגבוהה בעקבות משבר הקורונה

ההוצאה הציבורית להשכלה גבוהה בישראל ביחס לתמ"ג ירדה בשליש ב-2017-2001, למרות עלייה במספר הסטודנטים

לאחר שנה של למידה מרחוק, 320,000 הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ניצבים בפני שוקת שבורה. תפקודו הכושל של שר החינוך יואב גלנט, שהוא גם השר להשכלה גבוהה, ותת-התקצוב הכרוני ממנו סובלות האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות, מחמירים את מצבה הנואש של ההשכלה הגבוהה.

באתר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), פורסמו כמה נתונים מעודדים לקראת פתיחת שנת הלימודים 2020 -2021: גידול משמעותי של 25%-20% בהרשמה ללימודים אקדמיים לכל התארים; בחמש השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה ב-40%, מספר הסטודנטים החרדים גדל ב-45%. מספר הסטודנטים הערבים גדל בעשור האחרון ב-110%. עם זאת, משקלם של סטודנטים מאוכלוסיות אלה עדיין נמוך מחלקן באוכלוסייה הכללית.

כמו כן מתהדרות מל"ג וות"ת בכך ש-31% מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הנמצאים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של סטודנטים מיישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות שמתקצבת ות"ת, בהן הדביק שיעורם בקרב הסטודנטים את שיעורם באוכלוסייה הכללית (כ-35%).

נשים הן כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב-שנתית נרשם גידול משמעותי במשקלן של נשים בכל התארים – 58% בתואר הראשון, 63% בתואר השני ו- 54% בתואר השלישי. כן הושק מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים בידי ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמינהל המוסדות להשכלה גבוהה.

בשנה האחרונה, שנת משבר הקורונה, נרשמה עלייה מסוימת בתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה, עם תקציבים נוספים שהושקעו בקידום הוראה דיגיטלית, בקורסים אקדמיים מכווני תעסוקה ובתוכנית סיוע כלכלי לסטודנטים.

על אף נתונים חיוביים אלה, מחקר חדש שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת גילה כי יחסית לתמ"ג, פחתה בשני העשורים האחרונים ההוצאה הממשלתית לתחום ההשכלה הגבוהה בשליש. ישראל ממוקמת במקום ה־31 בעולם בהוצאה הממשלתית להשכלה גבוהה, במקום החמישי מהסוף בין מדינות OECD. מתחת לישראל נמצאות אירלנד, דרום קוריאה, יוון ואוסטרליה. ארבע מדינות אלה סובלות בדומה לישראל ממדיניות כלכלית ניאו-ליברלית המקדמת הפרטה וייבוש תקציבים ציבוריים.

לפי המחקר, "הנתונים קשים הרבה יותר כשבודקים אותם לאורך השנים. מתברר שההוצאה הציבורית להשכלה גבוהה בישראל ירדה מ־1.2% ב־2001 ל־0.8% ב־2017. כלומר חלקו של תקציב ההשכלה הגבוהה מהתמ"ג ירד בשליש, למרות העלייה העצומה במספר הסטודנטים. באותו זמן ממוצע המדינות המפותחות נותר על 1% מהתמ"ג."

התוצאה היא הדרדרות בהישגים האקדמיים ובדירוג האוניברסיטאות הישראליות. המגזין האמריקאי יו.אס. זיכה את מכון ויצמן במקום ה-105 בין המוסדות האקדמיים בעולם. אחריו ממוקמות אוניברסיטת ת"א (172), האוניברסיטה העברית (222), הטכניון (264), אוניברסיטת בן גוריון בנגב (580), ואוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה החולקות את המקום ה-684. לפי אתר דירוג האוניברסיטאות הבינלאומי ממוקמת אוניברסיטת ת"א במקום ה-191, והאוניברסיטה העברית ממוקמת בטווח שבין המקום ה-201 ולמקום ה-250.

במהלך משבר הקורונה, המעבר להוראה מרחוק גבה מחיר לא רק מהסטודנטים אלא גם מהסגל האקדמי. רגב נתנזון מהמכללה האקדמית ספיר כתב על "הזומסטר" (על משקל סמסטר): "הזומסטר הראשון נולד באישון לילה. סמוך לחצות, בלילה שבין ה-17 וה-18 במרץ 2020 הנהלות של אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות מרחבי הארץ התקשרו לוועדי המרצים ודרשו חתימה בהולה על הסכמים, שנוסחו עבורם מראש וללא משא-ומתן. הזומסטר גרר עליה משמעותית מאוד בשעות העבודה ובעומס העבודה; עליה בהוצאות הכלכליות בשל רכישה ושדרוג של ציוד ותשתיות מתאימים להוראה מרחוק; ועליה בלחץ הנפשי בשל המאמץ הרב שהושקע בשמירה על הרמה הגבוהה של ההוראה."

בכהונתו כשר החינוך במשבר הקורונה, דאג יואב גלנט לעשות את כל הטעויות האפשריות, ומינויו לשר להשכלה גבוהה אינו מבשר טובות למוסדות האקדמיים. לאחר שנה קשה מאוד, זקוקה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לשר שיילחם עבורה ויהפוך כל אבן במאבק נגד נערי האוצר, הנמנעים באופן עקבי מתקצוב ראוי של תחומי הבריאות, התרבות, הרווחה והחינוך. שר החינוך גלנט, נאמנו של הנאשם בפלילים נתניהו, איננו מתכוון להילחם עבור הסטודנטים. את מרצו הוא יוסיף להשקיע כנראה באולפנים ובהגנה בחירוף נפש על משפחת המלוכה מבלפור.

התקציבים שהות"ת מתפארת בהם מוכיחים כי העלייה בהקף ההשקעה בסטודנטים היא מאוחרת מידי, מעטה מידי ואינה עומדת בקצב גידול מספר הסטודנטים – על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה ובחזרה לקמפוסים לאחר ההיעדרות הממושכת. הסטודנטים זקוקים לשר להשכלה גבוהה ששם אותם בראש מעייניו, ואינם יכולים להסתפק בפירורים מהאוצר. הסטודנטים בישראל זקוקים למדיניות חדשה ומבטיחה שתכלול בראש ובראשונה הגדלה של ההוצאה הציבורית לתמיכה בסטודנטים ללפחות אחוז אחד מהתמ"ג, כפי שנהוג במדינות OECD.

 

הספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל-אביב (צילום: אונ' ת"א)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן