למען העסקה ישירה: חד"ש סטודנטים ומאבק עובדות הניקיון באוניברסיטת תל אביב

באוניברסיטת תל אביב מועסקים כ-120 עובדות ועובדי ניקיון דרך חברות הקבלן "ברק גדעון", "השביל הירוק", T&M וחברה קטנה נוספת. עובדות אלה סובלות מתנאי עבודה מבזים, והזכויות הבסיסיות המובטחות להן בחוק ובהסכמים הקיבוציים בענף מופרות לעתים קרובות.

לדוגמא, לפני ארבע שנים הודיעה חברת הקבלן י.י.א., שבאותו זמן העסיקה כמחצית מהעובדות בקמפוס, על פשיטת רגל, לאחר שהתגלה שלא הפרישה דמי פנסיה לעובדות. כתוצאה מכך נאלצו העובדות לצאת למאבק משפטי, שטרם נגמר, על מנת לקבל את הכסף שנגזל מהן. יתר על כן, כמה מהעובדות לא מקבלות תשלום על ימי מחלה ולא זכאיות לימי חופשה בחגים, בניגוד לחוק. הנהלת האוניברסיטה אינה מפקחת על התנהלות החברות.

תא חד"ש והקואליציה להעסקה ישירה, בה חברים תאים סטודנטיאליים נוספים, דורשים מהאוניברסיטה להעסיק את העובדות והעובדים באופן ישיר, וכך להבטיח את זכויותיהם הקבועות בחוק. המאבק נמשך מזה שנים רבות. ברור לנו שהעסקה ישירה לא תביא את הניצול המעמדי של העובדות לסיומו. אולם אנו סבורים כי העסקה מכבדת זכויות תאפשר לשמור על זכויותיהן של העובדות במסגרת החוק הנוכחי, ולכן מעדיפים אותה על פני העסקה קבלנית.

במסגרת פעילותנו בנושא זה, אנו עוקבים אחרי תנאי ההעסקה של העובדות ומתעדים כל הפרה של החוק, אוספים מהן עדויות, מארגנים הפגנות ומשמרות מחאה מול בניין הנהלת האוניברסיטה, ומקיימים פעילות הסברה בנושא בקרב הסטודנטים. בתקופת סגר הקורונה הראשון, במהלכו הוצאו עובדות הניקיון לחל"ת, ניסינו להגן ככל הניתן על זכויותיהן מול הגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה ומחוצה לה.

בשנים האחרונות הביעה הנהלת האוניברסיטה נכונות לסיים את ההעסקה דרך קבלנים פרטיים, ולהקים חברה-בת המשותפת לאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון, וזאת כהסדר ביניים בין העסקה ישירה והעסקה דרך חברות קבלן.

אנחנו דוחים הצעה זו על הסף, משום שהיא מבוססת על כוונה מוצהרת לקפח את העובדות. ההנהלה הסבירה את העדפתה להעסקה דרך חברה-בת על פני העסקה ישירה בטענה שהעסקה ישירה של העובדות תעניק להן מעמד של "עובדות ציבור", ובמצב זה תחויב האוניברסיטה להעניק להן קביעות, ולהעסיק אותן עד גיל הפרישה. אף שתופעה כזו לא קיימת באוניברסיטאות שבהן עובדות הניקיון כבר מועסקות ישירות, מזהירה ההנהלה שהעסקה ישירה תאלץ אותה להגדיל את מספר העובדות ולהעסיק עובדות חדשות, צעירות יותר, כדי "לפצות" על הירידה ביעילות של העובדות הוותיקות המבוגרות יותר, אותן היא הייתה מעדיפה לפטר.

אם כן, האוניברסיטה מסרבת לעבור להעסקה ישירה בשל סיבות כלכליות., אבל בעקבות הלחץ מצד המאבק המשותף של עובדות, סגל וסטודנטים, החליטה להעביר את העובדות לחברה-בת. אנו מתנגדים להחלטה זו משום שהיא בסך הכל מעבר לסוג אחר של ניצול – גם אם הוא קל במדרגה אחת מהניצול ממנו סובלות העובדות בהעסקה קבלנית.

עם זאת, להעסקה דרך חברה-בת ישנו יתרון משמעותי על פני הסטטוס קוו: היא תאפשר לארגן את העובדות במסגרת איגוד-מקצועית שתייצג אותן ותעלה את דרישותיהן בפני הגורמים הרלוונטיים. זאת משום שבהעסקה דרך חברה-בת ישנו מעסיק אחד קבוע, שלא יכול "להיעלם" מייד עם תחילת ניסיונות ההתארגנות, כפי שקרה בעבר כאשר היו ניסיונות לאגד את העובדות בעודן מועסקות דרך חברות הקבלן.

יחד עם יתר הפעילים למען העסקה ישירה, לקחנו על עצמנו השנה לסייע בארגון העובדות במסגרת איגוד-מקצועית. אנו קוראים לכל הסטודנטיות והסטודנטים להצטרף למאבק צודק זה להגנה על זכויותיהן של עובדות הניקיון בקמפוס.

המאמר פורסם במקור ב"קול הסטודנטים", בהוצאת תא חד"ש באוניברסיטת ת"א