המלחמות כבר גבו מחיר כבד; שלום הוא הצעד האמיץ

יש אומץ לצאת למלחמה. אבל האומץ האמיתי הוא לעשות שלום. מאז הקמת מדינת ישראל חיינו במציאות של עימותים בלתי-פוסקים: מלחמות, מבצעים צבאיים וסבבי אלימות. דורות שלמים גדלו כאן עם תחושת איום מתמדת ועם הידיעה שכמעט כל כמה שנים (או חודשים) שוב פורצת מלחמה.

המלחמות גבו מחיר כבד מאוד. הן גזלו חיים, שברו משפחות והותירו אחריהן כאב עמוק בחברה הישראלית. אימהות ואבות איבדו את היקר להם מכל, וקהילות שלמות נאלצו להתמודד עם אובדן וטראומה. אך המחיר אינו רק אנושי. גם המחיר הכלכלי עצום. מיליארדים על גבי מיליארדים מושקעים שוב ושוב באמצעי לחימה, בתחמושת, במערכות צבאיות ובניהול מלחמות שאין להן סוף ברור.

תארו לעצמכם מה היה קורה אילו רק חלק קטן מהמשאבים הללו היה מושקע בחינוך, בבריאות, בדיור ובפיתוח כלכלי. איזו מדינה חזקה, משגשגת ובטוחה יותר יכולנו להיות. אבל השאלה האמיתית איננה רק כלכלית. היא גם מוסרית והיסטורית: האם באמת נגזר על העמים החיים באזור הזה לחיות לנצח במעגל של מלחמות?

ההיסטוריה מלמדת אותנו דבר פשוט אך עמוק: בסופו של דבר, כמעט כל מלחמה מסתיימת במשא ומתן. לכן  להתחיל קודם כל עם העם הפלסטיני. לא מתוך חולשה ולא מתוך ויתור על הביטחון, אלא מתוך הבנה מפוכחת של המציאות. עם שלם שחי עשרות שנים ללא אופק מדיני, במציאות של סכסוך מתמשך, אינו יכול להישאר לנצח ללא תקווה. הרי כאשר אין תקווה האלימות תמיד מוצאת דרך לחזור.

שלום שייתן לפלסטינים אופק לחיים, לכבוד ולבניית עתידם איננו רק אינטרס שלהם. זה אינטרס מובהק של ישראל. שלום כזה יכול לפתוח גם דלת רחבה יותר לשלום עם מדינות ערביות ועם העולם המוסלמי, לשיתופי פעולה אזוריים, למסחר, לתיירות ולפיתוח כלכלי רחב היקף. המזרח התיכון יכול להיות אזור של שגשוג ושיתוף פעולה במקום אזור של עימותים מתמשכים. במקום להשקיע מיליארדים בטנקים ובטילים, ניתן להשקיע אותם באוניברסיטאות, בטכנולוגיה, בבתי חולים ובתשתיות. במקום גבולות של פחד, גבולות של שותפות. במקום שדות קרב, שדות של חיים.

יש הטוענים כי שלום הוא חלום נאיבי. אך ההיסטוריה מלמדת אחרת. צרפת וגרמניה, שנלחמו זו בזו במשך מאות שנים במלחמות הרסניות שהחריבו את אירופה, הפכו שותפות מרכזיות באיחוד האירופי. גם השלום בין ישראל למצרים, שנראה פעם, לאחר מלחמות קשות, בלתי אפשרי, הוא מציאות יציבה שנמשכת כבר יותר מארבעים שנה. את ההבדל בין חלום למציאות עושה מנהיגות שיש לה אומץ לחשוב אחרת. אומץ אמיתי של מנהיג אינו רק לדעת לנצח במלחמה. האומץ האמיתי הוא לדעת מתי הגיע הזמן לסיים אותה ולפתוח דף חדש. העתיד של ילדינו אינו חייב להיות עתיד של מלחמות, הוא יכול להיות עתיד של חיים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144203