fbpx

הימין הקיצוני מקים מיליציות: התארגנויות של חמושים בסיוע הרשויות המקומיות

מטרתן של הקבוצות החמושות ברורה: להפעיל אלימות נגד האוכלוסייה הערבית

כנס ההקמה של ארגון "סיירת בראל" נערך השבוע (20.3) בבאר שבע ביוזמת "הוועד להצלת הנגב". מדובר בסיירת אזרחית חמושה, שמאחורי הקמתה עומד אלמוג כהן, רכז מפלגת "עוצמה יהודית" הכהניסטית בדרום הארץ. מטרתה – "לחלץ את הנגב מבעיית חוסר הביטחון האישי".

באתר האינטרנט של הארגון מכונים מתנדבי הסיירת "לוחמים", ונכתב כי הם יקבלו סמכויות כגון "חיפוש, מעצר ועיכוב. סמכויות כמעט כמו שוטר למעט סמכויות הוצל"פ או כניסה לחצרות". עוד נכתב באתר כי הסיירת היא "כוח עצמאי" וכי "לוחם יקבל סמכויות גם כשאינו צמוד לשוטר".

בכנס ההקמה של הארגון, בו השתתפו בין השאר ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', ראש מועצת עומר פיני בדש וראש מועצת להבים יוסי ניסן, הייתה אמורה להשתתף גם נציגות של משטרת ישראל. עם זאת, ימים ספורים לפני האירוע אסרה היועצת המשפטית של מחוז דרום על המשטרה להשתתף בפעילות, וזו ביטלה את השתתפותה בכנס.

במכתב ששיגרו התנועה הרפורמית והמרכז לנפגעי גזענות לראש עיריית באר שבע נכתב: "הקמת סיירת בראל היא הפרטה פסולה של סמכות שלטונית מובהקת – שמירה על ביטחון הציבור ועל הסדר הציבורי – וחותרת תחת שלטון החוק. היא אף מעלה חשש כבד למתן גושפנקא חוקית לארגון הנסמך על השקפת עולם לאומנית וגזענית המוטה נגד ערבים, ובפרט נגד הציבור הבדואי בנגב".

אך "סיירת בראל" אינה תופעה בודדת. ב-10.3, פחות משבועיים לפני כנס הקמתה בבאר שבע, נערך כנס דומה בלוד. בכנס זה הוצג "ארגון שמירה לוד" – התארגנות של אזרחים יהודים חמושים, שקמה ביוזמה משותפת של הגרעין התורני בעיר, בית חב"ד, העירייה והמשטרה. לפי פרסומי הארגון, חלק ממטרותיו הן: "רכישת ניידת סיור עבור סיור חמוש וממונע בשיתוף משטרת לוד"; "הקמת ארגון ביטחוני"; ו"הזנקה תוך שתי דקות של עשרות חמושים שיעברו הכשרה". כלומר, מדובר במיליציה חמושה לכל דבר.

הפרטה של תפקיד השיטור

לקראת הכנס בלוד פנו האגודה לזכויות האזרח והארגון "יוזמות אברהם" אל ראש עיריית לוד יאיר רביבו ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, בקריאה לבטל את השתתפותם באירוע. בפנייה נכתב כי "הצורך בחיזוק הביטחון של תושבי העיר אינו מוטל בספק, אלא שיש לתת מענה לצורך זה באמצעות המשטרה עצמה ולא לאפשר הפרטה פסולה של תפקיד השיטור וחדירה של השקפת עולם גזענית לפעולות שיטור ואבטחה. הדבר עלול להוביל להחרפת המתח בלוד ולהסלמת אירועים עתידיים".

עוד נמסר: "תהליכים אלה מצטרפים לנתונים המדאיגים באשר לעלייה הדרמטית בהיקף הבקשות לרישיון נשק פרטי בעקבות מבצע שומר החומות [המתקפה על רצועת עזה במאי 2021]. מספר הבקשות שהוגשו בשנת 2021 הכפיל את עצמו (כ-20 אלף בקשות) לעומת הבקשות שהוגשו בשנים קודמות (כ-10 אלף בקשות בשנה)".

הארגונים הדגישו: "אין לאפשר הקמת כוחות מאורגנים חמושים הפועלים לצד המשטרה או בשיתוף איתה בכלל, ועל אחת כמה וכמה שיש להימנע מכך במוקדי חיכוך רגישים כל כך. בניגוד למשטרה, הכוחות ההתנדבותיים אינם חייבים בדין וחשבון לציבור, אין גורם המפקח עליהם והם נעדרים את ההכשרה והניסיון הדרושים לתפקידי שיטור. מתן לגיטימציה להתארגנויות אלה משקף השלמה עם אזלת ידה של המשטרה ופגיעה במונופול של המדינה להפעיל כוח מאורגן וחמוש. זאת ועוד, המשטרה מחויבת לפעול ללא משוא פנים ובשוויון כלפי כלל האזרחים. לעומת זאת, ההתארגנויות האזרחיות שהוקמו משרתות רק את הציבור היהודי ורואות בציבור הערבי איום. התארגנויות אלה טומנות בחובן סיכון ממשי להכנסת שיקולים זרים ולאומיים לפעילות השיטור".

הממסד לצד הפורעים הגזענים

מהא נקיב, פעילת חד"ש בלוד, מסרה ל"זו הדרך": "ההתפתחויות מדאיגות אותנו מאוד. אלה לא אנשים שרוצים להיות שכנים שלנו והממסד כולו תומך בהם. במאי, כאשר יהודים גזענים תקפו ערבים, השוטרים עמדו מנגד, ולמעשה גוננו על התוקפים. זה ממש כמו בשטחים הכבושים. כאשר פלסטיני מנסה להגן על עצמו, במקרה הטוב הוא נעצר ונכלא, ובמקרה הרע – 'מנוטרל', כפי שאומרים בלשון מכובסת".

לדבריה, "מי שמנסים להצית מלחמה בלוד הם העירייה והגרעין התורני, בעידוד סמוטריץ' ובן גביר. את זה אומרים לא רק התושבים הערבים בלוד, אלא כל ארגוני החברה האזרחית. סגן ראש העיר יוסי הרוש איים בעבר על נציגי ציבור ערבים שיביא את נוער הגבעות ללוד. במהלך אירועי מאי אמר: 'אני מציע שאף ערבי לא יצא מהבית שלו'. כיצד הייתה התקשורת הממסדית מגיבה לו היה מישהו מאיים כך על יהודים?".

נקיב הוסיפה: "הפוגרומיסטים מסתובבים חופשי. כמעט אף אחד מהם לא נעצר, שלא לדבר על פסק דין. הרוצחים של מוסא חסונה נעצרו ליום וחצי ושוחררו, והתיקים נגדם נסגרו בעילה של חוסר אשמה או הגנה עצמית מבלי שזומנו עדים לחקירה. לעומת זאת, נגד הצעירים הערבים הוגשו עשרות כתבי אישום, ורבים מהם כיום בכלא. במקרה של מתנחל שנפצע בקרסול נפתחה חקירת שב"כ. החשוד הוחזק במעצר מנהלי ארבעה חודשים, שוחרר ולאחר מכן נעצר שוב. הוגשו נגדו כתבי אישום חמורים, והפרקליטות דורשת מעצר עד תום ההליכים. אנחנו המיעוט המותקף, אבל הממסד הטיל עלינו אות קין של טרוריסטים".

"אנחנו חיים כאן, ערבים בצד יהודים, כבר יותר מ-70 שנה. תמיד הייתה אפליה לאומית, אבל עכשיו זה מעבר לאפליה. זה ניסיון למחות אותנו מהמרחב הציבורי. עצם הקיום שלנו בלוד מאוים. התהליכים הללו הם התגלמות של האפרטהייד שמעמיק כאן, והם צריכים להדאיג כל אזרח במדינה", מסרה.

"סיירת בראל" (צילום: דף הפייסבוק של "הוועד להצלת הנגב")

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן