גשר יהודית: גזלייטינג במיטבו מצד עיריית תל אביב-יפו

להוואי ידוע ואף הוכח מחקרית כי לשפה כוח השפעה רב על תפיסת המציאות שלנו. בהיותה של העברית שפה ממוגדרת, היא פועלת מלכתחילה לרעתן של נשים בהקנותה להן מקום משני בסדר החברתי, כאשר ברירת המחדל היא לשון זכר. לתופעה זאת, מתווספת תופעה נוספת: הדרת שמות של נשים מרחובות ונקודות ציון עירוניות. בתל אביב, יש קומץ של 68 רחובות הקרויים על שם של נשים ולמעלה מאלף רחובות הקרויים על שם גברים. מצב לא רצוי זה מחזק ומשמר את אי-השוויון המגדרי, ומחליש ילדות, נערות ונשים שנאלצות לחיות במרחב ציבורי המתאפיין בהדרת נשים.

דוגמה מקוממת במיוחד היא החלפת שם גשר יהודית, על יהודית מונטיפיורי, נדבנית ואקטיביסטית שתרמה להקמת שכונת מונטיפיורי ולהקמת בית החולים הראשון בירושלים, לגשר יצחק נבון שעל שמו יש כבר אתרי הנצחה רבים ברחבי ישראל.

בעקבות מחיקת השם, חיברתי עצומה מקוונת עליה חתמו כבר למעלה מ 700 א.נשים וניסחתי מכתב עם דורית שמואלי, מנהלת קהילת #איפההן ליושבת ראש ועדת השמות שרי ישראלי ובו ציינו כי למרות ההתחייבות של העירייה לגלות ערנות ורגישות לבעיה החמורה של מיעוט רחובות על שם נשים, שונה שמו של אחד הגשרים הבודדים בעיר הקרוי על שם אישה. במכתב ביקשנו לקבל תשובות לגבי הליך השינוי. וציינו את חשיבות השם המקורי בהיותה של יהודית מונטפיורי דמות מופת המהווה מודל השראה כאישה רבת פעלים, אקטיביסטית ופילנתרופית.

התגובה שקיבלנו הייתה גזלייטינג (המוגדר כסוג של התעללות רגשית, הכרוכה בהכחשות מתמשכות של עובדות, אשר זורעות ספק בלב הקורבן, וגורמות לחרדה ולבלבול) במיטבו ובשעה שהעירייה טוענת “שהגשר מעולם לא נקרא גשר יהודית” בא הארכיון העירוני ומלמד אחרת, לרבות דברי ראש העיר בטקס פתיחת הגשר, אליו התייחס בשם “גשר שדרות יהודית”. מעשה מחיקת שם שהשתרש במסורת העירונית חמור במיוחד. לשם כך יזמנו את אירוע המחאה. נהיה שם מחר, יום הנשים הבינלאומי, בשעה שתיים בצהריים באירוע מחאה שמטרתו להזכיר לכולנו את חשיבות הקול הנשי במרחב העירוני.

שלומית ליר

ד”ר שלומית ליר היא עמיתת מחקר באוניברסיטת בר אילן ומרצה בתוכנית ללימודי ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב