fbpx

לואי אראגון סופר ומשורר קומוניסט צרפתי מת היום לפני 39 שנים

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-24 בדצמבר 1982 נפטר הסופר והמשורר הקומוניסטי הצרפתי הנודע לואי אראגון. אראגון נולד בפריז ב-3 באוקטובר 1897 לאם שהרתה מחוץ לנישואים, ללואי אנדרייה – חבר הסנט הצרפתי שהיה נשוי. אמו של לואי אראגון סיפרה לו שלואי אנדרייה היה סנדקו אך האמת נודעה לו רק בהיותו בן 19 שנה, כאשר התגייס לצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. אנדרייה לא הכיר בו כבנו, מה שהשפיע מאוחר יותר על שירתו של אראגון.

בתום המלחמה אראגון נמנה עם מייסדי תנועת הדאדא הסוריאליסטית וב-1927 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית הצעירה. בתחילת שנות ה-30 ביקר בברית המועצות ובמהלך העשור היה עורך עיתוני הערב של המפלגה ("סה סואר") והבוקר ("הומניטה"), אז כתיבתו הושפעה רבות מהריאליזם הסוציאליסטי הסובייטי. יחד עם הסופרים אנדרה ז'יד ורומן רולאן, השתתף אראגון בעריכת "כתב העת של הספרות הצרפתית להגנת התרבות", שפורסם על ידי אגודת הסופרים והאמנים המהפכנים שסביבה התקבצו אנשי רוח שהתנגדו לפשיזם וקראו להתייצב לצד הרפובליקאים במלחמת האזרחים בספרד. ב-1939 נישא אראגון למשוררת וסופרת אלזה טריולה, שנולדה בשם אלזה קגן במשפחה יהודית מוסקבאית. במהלך מלחמת העולם השנייה והכיבוש הגרמני של צרפת, הזוג אראגון-טריולה הצטרף למחתרת האנטי-נאצית.

עם קץ המלחמה היה אראגון אחד ממנהיגיהם הבולטים של האינטלקטואלים הקומוניסטים וב-1950 נבחר כחבר בוועד המרכזי של המפלגה. ב-1953 התמנה לתפקיד עורך השבועון הספרותי הקומוניסטי "לה לטר פרנסז" ונותר פעיל במפלגה עד יום מותו. ב-1970 אחרי מות אשתו אלזה, השתחרר אראגון מתפקידו כעורך המוסף לספרות של העיתון "הומניטה" ושב למקורותיו הסוריאליסטים. במשך עשר השנים האחרונות לחייו פרסם את הנובלות "אנרי מאטיס, רומן" ו- "ברכות פרדה". לואי אראגון נפטר בפריז ב-1982 ונקבר לצד אשתו אלזה. בחייו פרסם עשרות ספרים ובהם שניים שתורגמו לעברית: "פעמוני באזל" (הוצאת ספרית פועלים, 1955) ו"אורלין" (עם עובד, 1990)

צילום: ויקיפדיה

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן