fbpx

ממשלת בנט לא עמדה במחויבותה: על נשים שקופות בתקציב המדינה

הממשלה לא מילאה את חובתה להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציב המדינה, והנשים שוב ישלמו את המחיר

"ממשלת השינוי" לא מילאה את חובתה להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציב המדינה. כך עולה מדו"ח חדש מאת ברברה סבירסקי ויעל חסון שפרסם בשבוע שעבר מרכז אדוה. הדו"ח משלים את החסר, ומציג ניתוח מגדרי של סעיפים נבחרים מתקציב המדינה ומחוק ההסדרים, וכן של פרק הטבות המס המופיע במסמך "עיקרי התקציב".

מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, הסוציולוגית יעל חסון, מסרה: "תקציב המדינה הוא תוכנית העבודה המשמעותית ביותר של הממשלה, והיא לא מביאה בחשבון את הצרכים והחסמים של האזרחיות. מדובר בהחלטות גדולות, חלקן חוצות משרדים, והן התקבלו מבלי להביא בחשבון שיקולים מגדריים. המשמעות, לעיתים קרובות, היא שנשים משלמות מחיר ונשארות שקופות בתקציב, והסיכוי לצמצם את הפערים קטן".

הדו"ח החדש של מרכז אדוה בוחן החלטות תקציביות מרכזיות שנעשו במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2022-2021. יצוין שהחוק מחייב את הממשלה לבצע ניתוח מגדרי, אך ההחלטות שקיבלה הממשלה ממשיכות להגדיל את אי-השוויון בין נשים לגברים.

לפי הדו"ח, "מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים כשהם מורעבים לכוח אדם מיומן, לתשתיות ולתוכניות סיוע לקבוצות ולמגזרים דלי הכנסות. אל מול המגפה הגדילה הממשלה את הוצאותיה – על בריאות, ביטחון סוציאלי, סיוע למובטלים ולעסקים ועוד. אולם מבט על תקציבי השירותים החברתיים מעלה כי לא מדובר בשינוי מגמה, אלא בהגדלה נקודתית וחד-פעמית".  יצוין שהניתוח המגדרי של תקציב המדינה לשנים 2022-2021 עמד במרכז ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה שנערכה ב-15 בנובמבר בכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) הסבירה: "החלטת הממשלה קבעה שכל תקציב מדינה צריך לכלול ניתוח מגדרי, כך שנדע באלו סעיפים סובלות הנשים מתת-תקצוב, ומה מצב השוויון המגדרי בחלוקת התקציבים". "תקציב הוא שיקוף של מדיניות, ואם יש תת-תקצוב לנשים בצוותים העובדים או במענה לצרכי נשים, המשמעות היא שמדיניות הממשלה היא לשמר את אי-השוויון המגדרי הקיים ולא לשנות אותו", הוסיפה.

לדבריה, הניתוח המגדרי הוא "אחד הכלים החשובים ביותר לבחינת המציאות שלנו. ממה שראינו לא רק שלא התקדמנו; אפילו לא עמדנו מלכת – יש נסיגה משמעותית בניתוחים שהציגו המשרדים. פחות מ-40 אחוזים מהתקציב לוו בניתוח מגדרי, שצריך להקיף את כלל התקציב".

לפי נתוני הדו"ח, ב-2019, בה פרצה מגפת הקורונה, עמד תקציב השירותים החברתיים על כ-170 מיליארד שקל. ב-2020 הוא עלה ל-208 מיליארד, וב-2021 נרשם שיא עם החלטה על תקציב של 214 מיליארד שקל. אך ב-2022 עתיד התקציב לצנוח ל-182 מיליארד שקל בלבד. מדובר בתקציב שכולל את השירותים החברתיים של רבים ממשרדי הממשלה והביטוח הלאומי ואת התקציב לתעסוקה במשרד הכלכלה. השירותים החברתיים מופעלים בעיקר בידי נשים, ונשים הן גם המשתמשות העיקריות בשירותים אלה. לכן הן הנפגעות העיקריות ממהלך זה.

העלאת גיל הזכאות לפנסיה

במסגרת חוק ההסדרים נעשו שינויים הנוגעים בקצבאות הביטוח הלאומי והפנסיה. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה תעסוקתית לנשים מ-62 ל-65 – שינוי שספג ביקורת חריפה. במרכז אדוה טוענים כי "במיצוי מלא של המהלך בתום 11 שנים, נשים 'יתרמו' סך של כ-83 אלף שקל, כל אחת, למוסד לביטוח לאומי".

הדו"ח מראה כי כספי ההטבות המוצגים לפי מגדר ועשירוני הכנסה מראים בבירור שעובדים המשתכרים שכר נמוך לא נהנים מהטבות מס, בגלל שאינם מגיעים לסף המס. כמו כן, בעשירונים הגבוהים העלות של ההטבות עבור נשים נמוכה בהרבה מעלותן עבור גברים.

"בשל שכרן הנמוך של נשים, שאינו מאפשר להן למצות הטבות מס, מוטב היה לחשוב על הטבות אחרות שאינן באמצעות מערכת המס – למשל הרחבה והעמקה של סבסוד מעונות היום והמשפחתונים, או החלת חוק יום לימודים ארוך על כלל התלמידים בישראל", נטען בדו"ח. "צעדים אלה היו מועילים הרבה יותר לנשים עובדות מאשר הטבות מס".

יש אלימות ואין מענה

אחת התופעות שהתרחבה בתקופת הקורונה היא האלימות נגד נשים. כ-20 נשים נרצחות בידי בני משפחה מדי שנה, וההערכה היא שמאות אלפי משפחות בישראל חיות יום-יום במעגל האלימות. לפי משרד הרווחה והביטחון החברתי, סך כל תקציב התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה צפוי לעמוד על 105 מיליון שקל ב-2021, ו-155 מיליון ב-2022.

מדובר בפער של כ-100 מיליון שקל מהסכום שהיה אמור לעמוד לרשות התוכנית בשנה זו – 250 מיליון שקל. את המחיר על פער זה ישלמו נשים וילדים שחיים במעגל האלימות ולא יקבלו מענה.

סעיף נוסף בחוק ההסדרים שנוגע ישירות לחייהן של נשים הוא דחיית יישומו המלא של חוק יום לימודים ארוך, בפעם העשירית, לשנת 2027.

החוק שאושר בכנסת ב-1997 קובע תוספת של שעות לימוד בגנים ובבתי הספר. הוא נדחה שוב ושוב מסיבות כלכליות. מדובר במהלך שאין ספק כי ביכולתו לתרום למעמדן של נשים העובדות מחוץ לבית. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקומות שבהם יושם החוק הייתה לו תרומה חיובית להכנסתן של אימהות, אשר התבטאה בגידול בשכרן.

 

לעיון בדו"ח המלא:

https://adva.org/he/budget-2021-2022-gender-analysis

 

יו"ר הוועדה קידום מעמד האשה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, בביקור בשבוע שעבר במרכז אלומה לנשים נפגעות אלימות בעיר עכו (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן