fbpx

ח"כ תומא-סלימאן קראה להבטיח את הזכות לעבודה לנשים הערביות-בדואיות בנגב

שלוש מתוך ארבע נשים בדואיות לא עובדות, ואילו הנשים שעובדות מרוויחות בממוצע 45% פחות מעובדת יהודיה

שיעורן של הנשים הערביות-בדואיות שאינן בכוח העבודה, כלומר אינן עובדות או מחפשות עבודה, גבוה באופן משמעותי מהשיעור בקרב הנשים היהודיות וגבוה גם מהשיעור בקרב הנשים הערביות – כך עולה מדו"ח מרכז המחקר של הכנסת שהוצג השבוע (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת). מהנתונים עולה כי שלוש מתוך ארבע נשים בדואיות לא עובדות, ואילו הנשים שעובדות מרוויחות בממוצע 45% פחות מעובדת יהודייה.

הדו"ח מצביע על נתונים קשים ביחס להעסקת נשים בדואיות במשק הישראלי. בשנת 2019, 77% מהנשים הבדואיות בגילאי העבודה העיקריים לא היו בכוח העבודה, לעומת 62% בקרב הנשים הערביות ו-14% בלבד בקרב היהודיות. מנגד, שיעור המועסקות בקרב הבדואיות בגילאי העבודה העיקריים עמד בשנת 2019 על 21% בלבד, לעומת שיעור תעסוקה של 36% בקרב הנשים הערביות ו-83% בקרב הנשים היהודיות.

בשנת 2010 קבעה הממשלה יעד, לפיו בשנת 2020 יעמוד שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילאי 64-25 על 41% ושיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילאי 24-20 יהיה 42%. שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילאי 64-25 אמנם עלה בעשר נקודות האחוז בשנים 2019-2010, אך לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה. גם שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילאי 24-20 לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה. בשנת 2020, בשל משבר הקורונה, ירדו שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות בשתי קבוצות הגיל.

הודא חולוד אבו-עבייד, רכזת לובי מקומי של פורום דו קיום בנגב אמרה בדיון שקשיי התעסוקה מובילים לכך שהבדואים הם האוכלוסייה הענייה ביותר במדינת ישראל. "זה משפיע על היעדר ביטחון תזונתי. העוני מושפע בעיקר בשל היעדר תעסוקה. נשים שלא השלימו תעודת בגרות מועסקות בתנאים פוגעניים ובחלקיות משרה". בפורום מחו על היעדר לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב: "לא סביר בעליל, שבמצפה רמון (כ- 5,000 תושבים) וירוחם (כ- 11,000 תושבים) יפעלו לשכות תעסוקה, ואילו בשש המועצות המקומיות הבדואיות, אין לשכות תעסוקה כלל. מדובר באפליה בוטה".

יו"ר הוועדה אמרה בדיון: "זה נושא שצריך לתת לו תשומת לב מרבית. האישה הערבייה הבדואית סובלת מהרבה קשיים אבל גם מאחוזי תעסוקה מאוד נמוכים. הזכות לעבודה היא מאוד בסיסית לא רק מההיבט של זכות אישה להישגיות אלה בחברה שסובלת מעוני – הזכות לעבודה היא זכות לקיום. האישה הבדואית עומדת מול חסמים רבים מאוד. התשתית הבסיסית המאפשרת קיום כמעט ולא קיימת בכלל בנגב". עוד עולה מדו"ח מרכז המחקר והמידע שהענפים העיקריים בהם הועסקו הנשים הערביות והבדואיות היו חינוך, בריאות, רווחה וסעד – ענפי כלכלה המאופיינים בשכר נמוך יחסית.

 

עוד בנושא:

 

 

נשים ערביות-בדואיות בתערוכה המתעדת את חייהן בכפרים הלא-מוכרים בנגב, דצמבר 2021 (צילום: פורום דו-קיום)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן