fbpx

היום לפני 16 שנים ההפגנות ההמוניות בהונג קונג נגד ועידת ארגון הסחר העולמי הגיעו לשיאן

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-17 בדצמבר 2005 הגיעו לשיאן ההפגנות ההמוניות שנערכו בהונג קונג במסגרת המחאה הקולנית נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית ונגד ועידת ארגון הסחר העולמי .(WTO) ככל שנמשכו הדיונים וככל שנציגי המדינות השונות לא הגיעו לסיכומים – כך גברה המחאה בקרבת אולם הקונגרסים הענק בו נערכו השיחות. במוצ"ש ה-17 בדצמבר, שעות ספורות לפני ישיבת הנעילה המתוכננת, הפגנות האיכרים הגיעו אל פתחו של האולם. קולות האיכרים המפגינים והתופים שלהם נשמעו למרחקים.

באולם הקונגרסים הפניקה גברה ככל שהמפגינים התקרבו אל "קו ההגנה האחרון" לפני האולם: גדרות מתכת בגובה שלושה מטרים. אך המפגינים לא הצליחו לפלוש לבניין. הם נהדפו בפתחו וכמעט 1,000 מהם נעצרו – רובם דרום-קוריאנים, חלקם אינדונזים ופיליפינים. עשרות נפגעו ממכות ובין העצורים: קומץ איכרים מאמריקה הלטינית, אירופה ואמריקה הצפונית.

רוב מנהיגי ארגון החקלאים הבינלאומי "ויה קמפסינה" (דרך האיכרים) נעצרו אף הם. ויה קמפסינה היא תנועת איכרים שכמעט ואינה מוכרת במזרח התיכון, אך בשנים האחרונות הפכה לאחד הארגונים הפעילים במאבק נגד הגלובליזציה. לתנועה הבינלאומית המאגדת מאות ארגונים של איכרים באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית, צפון אמריקה ואירופה עמדות פוליטיות ברורות למדי והיא נוהגת להפגין את עוצמתו בהזדמנויות רבות. אחד ממנהיגיה הבולטים, הצרפתי ז'וסה בובה אמר מפורשות למפגינים כי "השרים ונציגי המדינות הרשמיים המשתתפים בדיוני ארגון הסחר העולמי אינם מייצגים את העמים. הם מייצגים קומץ של בעלי הון וחברות רב-לאומיות. כל תכלית הדיונים הנערכים בהונג קונג היא להוציא עוד רווחים על חשבון האיכרים והעובדים. העם הפשוט הוא שמשלם את מחיר הגלובליזציה".

יש לציין שפעילים אסיאתיים עמדו במרכז המחאה בהונג קונג. פרט לוויה קמפסינה ולאיכרים הקוריאנים (שקיבלו תגבורת חשובה מהאיגודים המקצועיים), הצטיינו באירועי המחאה התנועות החברתיות של הפיליפינים. רחבת ההפגנות והעצרות בכיכר ויקטוריה שבקרבת אולם הדיונים התמלאה יום-יום באלפים שבאו לשמוע וגם להשמיע. מאחורי העצרות הגדולות והממושכות (ויש עצרות שנמשכו חמש ושש שעות, בשלל שפות: פיליפינית, אינדונזית, סינית בגרסאות קנטוזית ומנדרינית, וייטנאמית ואנגלית) עמדו האיכרים הקוריאנים והארגונים הפיליפינים. למרות שמדובר על מספר רב של תנועות חברתיות פיליפיניות: נוער, חזית פוליטית, נשים, איגודים מקצועיים, איכרים, תנועות אזוריות או של מיעוטים, תנועה לסולידריות בינלאומית, מכוני מחקר, מהגרי עבודה, סטודנטים, מהגרי עבודה – לכולן מכנה פוליטי משותף אחד: המפלגה הקומוניסטית של פיליפינים שבמחרת.

אמנם בין המפגינים היו גם שדרשו "רפורמה של ארגון הסחר העולמי", כגון ראשי הפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים (שההסתדרות חברה בה), אבל רוב המפגינים תבעו "למגר את ארגון הסחר ואת הסכמיו". עוד שרו מפגינים רבים את ה"אינטרנציונל" והניפו דגלים אדומים. אליזבט טאנג, דוברת "הברית העממית של הונג קונג נגד ארגון הסחר העולמי", העומדת מאחורי גל המחאות, אמרה לעיתונאים: "אנו לא מוכנים לקבל כל הסכם, אנו מתנגדים גם ל’הסכם המינימום’ המוצע בעקבות המשבר הפוקד את הארגון. אנו לא רוצים שום הסכם, אנו דורשים את פירוקו של ארגון הסחר שהוקם על ידי המדינות העשירות על מנת לנצל את המדינות העניות ועמיהן".

לבסוף הוועידה לא הגיע לסיכומים. המתחים בין שתי המעצמות הקפיטליסטיות הגדולות: ארה"ב והאיחוד האירופאי לא פג. כמו כן, נשמר הפער בדרישות בין המדינות הקפיטליסטיות המרכזיות לבין מדינות העולם השלישי ובראשן ברזיל והודו. זאת, בשתי הנקודות המרכזיות שעמדו על סדר היום: פתיחת השווקים ליבוא חקלאי ו"פתיחת השירותים הממלכתיים לתחרות זרה" (או בעברית פשוטה: הפרטת שירותים ממשלתיים לטובת החברות הרב-לאומיות האמריקאיות או האירופאיות.

לוועידת ארגון הסחר העולמי שנערכה בהונג קונג הגיעה משלחת מכובדת של משרד התעשייה והמסחר ובראשה מ"מ ראש הממשלה, שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והעבודה דאז, אהוד אולמרט. כידוע, ישראל הרשמית מתנגדת למתן פומבי לעמדותיה בפורומים הבינלאומיים העוסקים בגלובליזציה. משרד התמ"ת אף התנגד להצעת חוק של ח"כ עיסאם מח’ול (חד"ש) בדבר אישור הכנסת להסכמים אלה וקביעת מנגנונים לפיקוח ציבוריים על אותם ההסכמים.

עמדותיה של ישראל כפי שבאו לידי ביטוי בעת נאומו של אולמרט בדברו בעת ישיבת המליאה, הדומות עד מאוד לעמדותיה של ארה"ב כמעט בכל נושא. אבל יחד עם זאת, הדגיש אולמרט שמדינת ישראל מוכנה לפתוח את "שווקיה לתחרות זרה" אף בטרם יוגש הסכם בין כל חברות ארגון הסחר. במלים אחרות: ישראל הייתה מוכנה לצעוד בראש מחנה המפריטים עוד בטרם המחנה החל לצעוד. זו היתה גם עמדתו של אולמרט בוועידה הקודמת של ארגון הסחר העולמי שאף היא נכשלה, בקנקון שבמקסיקו ב-2003. שני נאומיו של אולרמט בוועידות דומים עד מאוד ואין זה מפתיע. לממשלות ישראל, על גלגוליהן הרבים בעשורים האחרונים, יש מדיניות עקרונית ועקבית מאוד בכל הנוגע להעמקת שילובה של מדינת ישראל בגלובליזציה הקפיטליסטית.

צילום: מפגינים קוריאנים מתעמתים עם שוטרים בהונג קונג בדרך הונג הינג בוואנצ'י

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן