fbpx

החזית לשחרור סהרה המערבית – חרקת תחריר קמה ב-12 בדצמבר 1969

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-12 בדצמבר 1969 קמה התנועה לשחרור לאומי של הסהרה המערבית ("חרקת תחריר") כדי להיחלם בקולוניאליזם הספרדי. מנהיגה הראשון היה מוחמד סידי ברהים באשיר שעמד בראש הפגנות המוניות שפרצו במושבה הספרדית ב-17 ביוני 1970.

המחאות דוכאו ביד קשה ועל פי הודעות של התנועה לשחרור לאומי דאז נהרגו בהן עשרות מפגינים ונפצעו עשרות נוספים מאש חיה. במהלך ההפגנות נעצר מוחמד סידי ברהים באשיר שעונה קשות והוצא להורג ללא משפט בידי חיילים ספרדים. הגרסה הרשמית שמסר משטר פרנקו הפשיסטי ששלט אז בספרד היא ש"פעיל חתרני נעצר וברח למרוקו".

פעילי חזית לשחרור לאומי המשיכו לפעול במחרת במשך שנים ויחד עם תושבי המושבה הספרדית וגולים הקימו ב-10 במאי 1973 את חזית פוליסריו התנועה לשחרור לאומי בחבל סהרה המערבי, שלחמה תחילה נגד השלטון הספרדי ולאחר מכן נגד שלטונות מרוקו ומאוריטניה שכבשו שטחים אלה ב-1975 עם נסיגת ספרד. חזית הפוליסריו הכריזה ב-27 בפברואר 1976 על עצמאות רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית אך שולטת רק על חלק מהחבל.

מוחמד עבד אל עזיז הנהיג את החזית ואף מונה לתפקיד נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של הסהרה המערבית באותה שנה. פעילי הפוליסריו הם ממוצא סהראווי, עם המונה כחצי מיליון איש בלבד ולמרות זאת הצליחו להעמיד ביחד עם עזרה חומרית מאלג’יריה יותר מ-15 אלף לוחמים מצוידים היטב שתקפו עמדות מרוקאיות עם השתלטות ממלכת מרוקו על שטחה של המושבה הספרדית לשעבר, בניגוד לרצונם של רוב תושביה.

הפסקת אש שנחתמה בשנת 1991 היתה אמורה להביא למשאל עם בנושא עצמאותה של סהרה המערבית, אולם מרוקו דוחה את המשאל כל שנה בגלל טענות של התקפות פוליסריו ורצונה להעניק לסהרה המערבית משטר של "אוטונומיה". פעילי הפוליסריו לעומת זאת דורשים לבצע את משאל העם מהר ככל האפשר. מרוקו שולחת יותר ויותר מתיישבים לתוך סהרה המערבית ורואה בהם תושבי הממלכה, לעומת הפוליסריו הרואה בהם מתיישבים לא חוקיים ונאבקת בהם.

לאחר הפסקת האש שהוכרזה באפריל 1991 החליט האו"ם על קיום משאל עם בסהרה המערבית תוך שמונה חודשים, שיבדוק האם תושבי החבל מעוניינים להיפרד ממרוקו ולקבל עצמאות. מאז עברו 30 שנה ודבר לא נעשה כדי לממש את החלטת האו"ם. יצוין שמרוקו החלה לבנות ב-1982 סדרה של קווי תיחום וביצורים הידועים כ"החומה" העוברים מצפון לדרום ותוחמים כשלושה–רבעים מכלל שטחה של סהרה המערבית. החומה מורכבת מערמות חול שעליהן גדר רשת וחלקים הבנויים בטון.

לאורך הגבול מוצבים כמאה אלף חיילים, כמו גם מוצבים מבוצרים ושטחים ממוקשים נגד אדם. עלות אחזקה של המכשול, כולל עלות אחזקת החיילים המוצבים בו מוערכת כיום ב-2 מיליון דולר ליום. אף שהסכום גדול עבור מדינה ענייה כמו מרוקו, הכנסות הממלכה מניצול משאבי הטבע בסהרה המערבית (פוספטים, אורניום, עופרת ומתכת שונות) מצדיקות מבחינתה את כיבוש השטח. לפני מספר שנים התגלו סימני נפט וגז טבעי מול חופיה של הסהרה המערבית.

ישראל תומכת תמיכה פעילה בכיבוש המרוקאי וביקורו האחרון של שר הביטחון בני גנץ בממלכה לפני מספר שבועות רק מעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. על פי "ידיעות אחרונות" הרבה לפני, גנץ חתם על הסכם ההבנות להידוק הקשרים הביטחוניים בין ישראל ומרוקו, שתי המדינות כבר ניהלו יחסים ביטחוניים ברמות שונות של חשאיות, כולל עסקאות נשק.

כך למשל מפעיל צבא מרוקו שלושה מל"טי הרון מתוצרת התעשייה האווירית, שנרכשו לפני שמונה שנים, לסיורים בשמי הסהרה המערבית. רשמית נרכשו המטוסים דרך חברה צרפתית, תמורת 48 מיליון דולר, כדי לטשטש את הקשר לישראל.

המרוקאים מפעילים גם מל"טים קטנים יותר שרכשו מבלובירד הישראלית. לפני חודשים נמסרו לכוחות הביטחון של מרוקו רכבי סיור לא מאוישים מתוצרת רובוטים הישראלית, שבבעלות חלקית של אלביט. מרוקו גם רכשה לאחרונה מערכות ליירוט רחפנים מתוצרת סקיילוק, מקבוצת אבנון הישראלית – ציוד זה אף הוא מיועד לסהרה המערבי.

צילום: מוחמד סידי ברהים באשיר כפי שצולם על ידי הצבא הספרדי בעת מעצרו וילדות מפגינות בסהרה המערבית עם הצילום שלו בשנות ב-70

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן