בזיל ספירו: קומוניסט, היסטוריון ועיתונאי נולד ב-28 בנובמבר 1898 בבוקבינה (רומניה)

פעיל קומוניסטי, עיתונאי והיסטוריון בזיל ספירו (נולד בשם: יוזף הוטשנקר) בתאריך: 28 בנובמבר 1898, יליד בוקובינה (בזמנו אוסטרו-הונגריה) חי ופעל בעיקר ברומניה, בברית המועצות ואחרי 1954 בגרמניה המזרחית. נמנה עם מייסדי המפלגה הקומוניסטית ברומניה, עם פעילי הקומינטרן ו”העזרה האדומה הבינלאומית”. בסוף חייו כיהן כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת “קארל מרקס” בלייפציג.

הוטשנקר הצעיר למד בשנים 1904–1912 בבית ספר יסודי ביישוב הולדתו, אחר כך בגימנסיה הקיסרית בצ’רנוביץ ובגימנסיה על שם מקסימיליאן בווינה. בשנת 1916 נכנס לשורות הנוער הסוציאליסטי באוסטריה ובשנים 1918-1916 בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הרגלים האוסטרו-הונגרי במסגרת יחידת עונשין אליה גויסו אנשים חשודים בחוסר נאמנות כלפי הממלכה. בשנים 1919-1918 שהה בבית חולים צבאי בצפון הונגריה. באותה תקופה במרץ 1918 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בימי שלטון רפובליקת המועצות ההונגרית התגייס לצבא האדום ההונגרי.

אחרי שאזור הולדתו, בוקובינה הצפונית, התאחד עם רומניה בשנת 1918 ואחרי תבוסת הצבא האדום ההונגרי של בלה קון חזר הוטשנקר לשטח רומניה. בשנים 1919–1920 למד זמנית מדעי המדינה והיסטוריה באוניברסיטת צ’רנוביץ שהופעלה באותם הימים בשפה הרומנית. בשנת 1920 היה עורך ראשי של עיתון פועלים גרמני בעיר טימישוארה בחבל באנאט ונמצא במעקב של הבולשת הרומנית עקב מעורבותו בשביתה הכללית משנת 1920. במאי 1921 השתתף לצידם של גאורגה קריסטסקו-פלפומארו, אלכסנדרו דוברוג’אנו-גריה, מרצ’ל פאוקר, לוקרציו פטרשקאנו ואחרים בקונגרס המייסד של המפלגה הקומוניסטית של רומניה.

בשנת 1927 היגר בזיל ספירו לברית המועצות והצטרף למפלגה הקומוניסטית הסובייטית ששלטה במדינה. עבד בהוצאה לאור בגרמנית Zentral Völker Verlag במוסקבה ובשנים 1927–1929 היה מנהל מחלקה ב”אוניברסיטה הקומוניסטית להיסטוריה ולעיתונות של המיעוטים הלאומיים במערב” שפעלה במוסקבה. במקביל לימד כמרצה להיסטוריה באוניברסיטה מוסקבה ב’ והחל משנת 1929 היה מנהל מחלקת מערב אירופה בקומינטרן. בשנים 1930–1932 נשלח לעבוד בשירות הנ.ק.וו.ד במערב אירופה, בין השאר אסף מידע מודיעיני בלונדון. השתמש בדרכון מזויף תחת השם יוזף להודני, בשם הכיסוי הופמן וכו’. בשנת 1931 נעצר בברלין תוך כדי בקורת דרכונים ונידון לחודש מאסר. נמלט אחר כך לשווייץ ומשם חזרה לברית המועצות.

ב-1956 קיבל את התואר דוקטור למדעי הכלכלה עם העבודה “רומניה תחת עקב הברזל של המונופולים – 1938-1918”. ב-1958 עבד גם כעורך הראשי של הכתב העת הגרמני המוקדש לספרות הסובייטית “סובייטישה ליטראטור”. בשנים 1958–1964 היה למנהל המכון להיסטוריה של “הדמוקרטיות העממיות” ושל ברית המועצות. במקביל עד שנת 1961 לימד היסטוריה של ה”דמוקרטיות העממיות” בפקולטה לפילוסופיה. בשנים 1962–1964 היה לפרופסור ראש קתדרה של תולדות הדמוקרטיות העממיות באותה פקולטה. ב-1959–1970 ניהל את מערכת “השנתון להיסטוריה של היחסים הסלביים-גרמניים ושל אירופה המרכזית והמזרחית”.

בזיל ספירו נפטר בלייפציג ב-1969. פרסים ואותות כבוד:1945 – קיבל עיטור סובייטי על תרומתו למאבק במלחמה להגנת המולדת הסובייטית1957 – מדליית ארנסט מוריץ ארנדט – בגרמניה המזרחית