יהואן גאורג אלזר פעיל אנטי נאצי הזכור בניסיונו הכושל להתנקש בחייו של היטלר ב-9 בנובמבר 1939

יהואן גאורג אלזר, היה מתנגד קומוניסטי לנאצים הידוע בזכות ניסיונו הכושל להתנקש בחייו של אדולף היטלר ב-8 בנובמבר 1939. אלזר, שנולד ב-1904, הצטרף לאיגוד המקצועי של עובדי-העץ. הוא האמין שכל אחד צריך להצטרף לאיגוד עובדים, ובכך נימק את הצטרפותו לאיגוד המקצועי. ב-1928 הוא גם הצטרף לחזית האדומה, קבוצת הגנה למעמד העובדים שהקימה המפלגה הקומוניסטית הגרמנית. עד לשנת 1933, השנה בה עלו הנאצים לשלטון, הוא הצביע למפלגה הקומוניסטית, בתואנה כי היא המגינה הטובה ביותר על טובת העובדים.

אלזר התנגד לנאצים ולכן סירב לבצע כל פעולה הקשורה במשטר הנאצי: הוא לא ביצע הצעדה במועל יד, לא הקשיב לנאומיו של היטלר, ולא הצביע למפלגה הנאצית בבחירות ובמשאלי עם. בתחילה, הוא התנגד לשלטון הנאצי בעקבות דאגותיו לתנאי העבודה של הפועלים. הבנתו הפוליטית הושפעה במידה רבה מעמדותיו הפוליטיות – תמיכה בקומוניסטים. הוא סלד מההגבלות על זכויות האדם. הוא תיעב במיוחד את ההגבלות הנאציות על הפועלים, בהן על חופש העבודה, חופש השביתה והזכות להתאגדות. הוא גם הבחין ותיעב את התעמולה הנאצית והשליטה המוחלטת של הנאצים במערכת החינוך ובחופש הדת.

ב-8 בנובמבר 1938 נסע אלזר למינכן על מנת לצפות בנאום השנתי של היטלר ביום השנה לניסיון הפוטש שכשל במרתף הבירה. הוא התרשם מהשמירה הרופפת באירוע ואירועי ליל בדולח אותם חווה באותו הלילה שכנעו אותו כי שלטון הנאצי מסוגל לגרור את גרמניה למלחמה כללית, ורק התנקשות בחייו של היטלר יכול למנוע את האסון. אלזר בחר ביום השנה הבא לפוטש הכושל, שבו ישוב היטלר למינכן וינאם. הוא החליט להתנקש בו באמצעות פצצה אותה רצה לטמון בקיר הסמוך לדוכן הנואמים.

כעבור שנה, ב-8 בנובמבר 1939, היטלר נאלץ לצאת מוקדם יותר למינכן בשל אילוצי הזמנים של הרכבת, הקדים את נאומו וקיצר אותו. הוא הסתיים ב-21:07 ועזב יחד עם צמרת המפלגה. כאשר התפוצצה הפצצה ב-21:20, בדיוק לפי התכנון של אלזר, נותרו באולם כ-120 עד 150 פעילי נאצים. מן הפיצוץ נפצעו 63 מהם ו-8 נהרגו. תוכניתו של אלזר להתנקש בהיטלר ובבכירי המפלגה נכשלה. אלזר נעצר במקרה ב-20:45, כחצי שעה לערך לפני התפוצצות הפצצה, על ידי משטרת המכס כאשר ניסה לעבור את הגבול לשוויץ הנייטרלית. בכיסיו נמצאו תרשימים של הפצצה והועבר לידי סוכני הגסטפו שעינו אותו קשות.

אלזר נכלא במחנה ריכוז דכאו נשמר במעצר מיוחד וכל חומר החקירה סווג כסודי ביותר. אלזר לא הוצא להורג כי המשטר הנאצי רצה לקיים משפט ראווה בו יוצגו קשריו עם גורמי חוץ. באפריל 1945 בעקבות התבוסה הקרבה של הנאצים בידי הצבא האדום, הורה היטלר על חיסולו של “האסיר הביטחוני המיוחד אלזר”, כינויו של אלזר בדכאו. אלזר חוסל בירייה בידי איש האס אס תיאודור בונגרץ ב-9 באפריל 1945 במחנה הריכוז דכאו, חודש אחד לפני כניעת גרמניה הנאצית ושחרור ברלין בידי חיילי ברית המועצות. רוצחו של אלזר נלכד על ידי הצבא האמריקאי ונשלח למחנה שבויים, שם מת במאי 1945.