fbpx

הקפאת השכר הממוצע והשלכותיה: ממשלת בנט ממשיכה במדיניות הניאו-ליברלית של נתניהו

ההסתדרות, כדרכה, לא התנגדה למהלך הפוגע במגזרים המוחלשים ביותר בחברה

ועדת הכספים של הכנסת – בראשה עומד ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), איש אמונו של שר האוצר הניאו-ליברלי אביגדור ליברמן – אישרה בשבוע שעבר (12.10) לקריאה שנייה ושלישית, במסגרת חוק ההסדרים, את הצעת החוק המאריכה את הוראת השעה להקפאת השכר הממוצע במשק גם לשנת 2022.

התיקון הוא הארכה של חוק שאושר בעקבות משבר הקורונה. לפי גרסת האוצר, במהלך המשבר הפסיקו לעבוד מאות אלפי עובדים, רובם מקבלי שכר נמוך. מצב זה הוביל לזינוק בשכר הממוצע, "שלא שיקף את שיפור השכר בכלל המשק". לשכר הממוצע, אותו מפרסם המוסד לביטוח לאומי, יש משקל רב בעדכון של קצבאות ושל תשלומים רבים. כתוצאה מהקפאת השכר הממוצע יאבדו מקבלי הקצבאות כ-2.5% מקצבתם.

נפגעי גזזת; נפגעי פוליו; נפגעי עירוי דם; זכאים לתשלום מיוחד בעד ילוד (שאמו נפטרה בלידה או במהלך שנה לאחר הלידה); חסידי אומות העולם; ותיקי מלחמת העולם ה-2; אסירי ציון; מענק בר מצוה ליתומים של נפגעי עבודה; הוצאות קבורה לנפגעי פעולות איבה; וילדים שהתייתמו עקב אלימות במשפחה – אלה הם המוחרגים המעטים מהקפאת השכר הממוצע, שיקבלו "תוספת מענק" של 2.45%.

מהו השכר הממוצע?

יצוין שהחוק מגדיר את אופן חישוב "השכר הממוצע" אשר משמש בסיס לחישובים ולעדכונים שונים. בחוק מוגדרים שני סוגי שכר ממוצע: האחד משמש למטרות כמו עדכון שכר הבכירים, עדכון שכר המינימום ועוד; חישובו מתבסס על ממוצע השכר למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים אצל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון. סוג השכר הממוצע השני משמש לחישוב בסיסי הכנסה לגבייה, בסיס למבחני הכנסה ועוד, והוא כולל גם מרכיב נוסף של פיצוי.

הכנסת אישרה בשנה שעברה, לפי הצעת ממשלת הימין של בנימין נתניהו, חוק שקבע כי בשנת 2021 השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי יהיה זהה לזה שעודכן לאחרונה בחודש ינואר 2020. בהצעת החוק שאושרה בשבוע שעבר, ביוזמת ממשלת הימין של נפתלי בנט, נקבעה הארכת הוראת השעה גם לשנת 2022, כך שהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי בשנה זו יישאר זהה לזה שנקבע לגבי השנים 2020 ו-2021 והקצבאות יתעדכנו… רק ב-2023.

על שכר ממוצע ושכר מינימום

ההסתדרות, כדרכה, לא התנגדה למהלך הפוגע במגזרים המוחלשים ביותר בחברה, כולל בחבריה המקבלים שכר נמוך ושהקצבאות הן חלק חשוב בהכנסותיהם. ההסתדרות אף מתרצת את המהלך האנטי-חברתי שנקטה. לדבריה, "השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הוקפא כבר בשנה האחרונה כדי לייצב את תקציב המדינה ועל מנת למנוע את העיוותים שנוצרו בתקופת משבר הקורונה. הקפאה זו, שחלה על מנגנון העדכון האוטומטי של שכר המינימום, אינה קשורה כלל לשכר המינימום שהושג בהסכמים ועודכן בהוראת שעה ל-5,300 שקל בחודש".

"ההסתדרות תמשיך לפעול באחריות גם במסגרת עסקת החבילה, שבה אחת מדרישות ההסתדרות היא העלאת שכר המינימום בהוראת שעה ל-6,000 שקל בחודש" (שהם 33 שקל לשעה). במילים אחרות ההסתדרות סבורה שיש להקריב את המגזרים המוחלשים לטובת עסקת חבילה ובה הקפאת שכר לכלל העובדים עד 2023, בתמורה לתוספת זעומה לשכר המינימום – תוספת לה מתנגד השר ליברמן בכל תוקף.

אך למחרת ההחלטה לגבי ההקפאה (13.10), הגישו תשעה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצעת חוק להגדלת שכר המינימום מ-29 שקלים לשעה ל-40 שקלים לשעה – הרבה מעבר למה שדורשת ההסתדרות. על הצעת החוק, אותה קידמה העמותה "עומדים ביחד", חתמו יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), ח"כ מוסי רז (מרצ), ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ח"כ אימאן יאסין-ח'טיב (רע"מ), ח"כ משה ארבל (ש"ס), ח"כ נעמה לזימי (העבודה), ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וח"כ גבי לסקי (מרצ). בהסבר להצעת החוק נאמר: "התרחבות מעגל העובדים העניים בשנים האחרונות היא תופעה חברתית מדאיגה. העלאת שכר המינימום תחזק את כוח הקנייה, תמריץ את פעילות המשק ותיטיב עם עסקים קטנים".

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן