fbpx

להלאים את אל על: מה עומד מאחורי הסיוע הנדיב של השר ליברמן לבעלי חברות התעופה

בתמורה לחבילת הסיוע האוצר דורש מחברות התעופה לפטר עובדים; המעסיקים ימשיכו לחגוג והעובדים ישלמו

משרד האוצר הודיע (23.8) על גיבושו של מתווה סיוע חדש לחברות התעופה הישראליות – דווקא ביום בו הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בכל ענף התעופה. במסגרת המתווה יוענקו הלוואות בגובה מאות מיליוני שקלים לאל על, לישראייר ולארקיע לתקופה של שנתיים. באוצר מעריכים כי סך ההון שיוזרם לישראייר ולארקיע, מהמדינה ומהבעלים יחד, יעמוד על 20-15 מיליון דולר. באל על, לעומת זאת, צפוי הסכום לעמוד על 100 עד 150 מיליון דולר. באוצר מנמקים את הסיוע במכה הקשה שספגו חברות התעופה בתקופת הקורונה, ובעיקר ברבעון השלישי (הנוכחי), שבאופן מסורתי הוא הרבעון הרווחי ביותר שלהן.

לכאורה, אנשי האוצר והשר אביגדור ליברמן בראשם קשובים לרחשי ליבם (ולמאבקם!) של רבבות עובדי הענף. אך למעשה מדובר בחבילת סיוע נוספת שיקבלו דווקא בעלי החברות, שהגדולות שבהן – אל על וארקיע – הן דווקא מופרטות.

אונלי אין איזראל: פיטורי עובדים כתנאי לסיוע

יש להבהיר: מצבן של כל חברות התעופה הוא אכן קשה. ברבעון השני של השנה, הציגה אל על הפסד נקי של כ-80 מיליון דולר וזאת לאחר הפסד של 104 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. זו הסיבה שבגינה כבר קיבל בעל ההון האמריקאי אלי רוזנברג, המחזיק 43% ממניות החברה, סיוע מיוחד בסך 210 מיליון דולר (ולישראייר שולמו 16 מיליון דולר), במסגרת עסקה בה רכשה המדינה כרטיסי טיסה עבור עובדי מערך אבטחת התעופה מראש לתקופה של 20 השנים הבאות. אך למדינה היו כמה תנאים: הבעלים החדש ישלח יד לכיסו ויזרים כסף; מניות החברה יונפקו בחלקן בבורסה; ועובדים רבים ככל האפשר יפוטרו ("תוכנית התייעלות" בלשון האוצר והמעסיקים). והנה חידה לקוראי "זו הדרך": איזה חלק של התוכנית אכן מומש? אין כאן הפתעות: העובדים אכן פוטרו. מחצית מכוח האדם של אל על, כ-2,000 עובדים ועובדות, פוטרו בשנה האחרונה… בתמיכת ההסתדרות.

ההסתדרות לא רק תמכה בפיטורי עובדים, אלא אף פיזרה את מועצת העובדים הלוחמנית והופיעה (יחד עם המעסיקים) בבית הדין לעבודה נגד ועד הטייסים שסירב להשלים עם הגזרה. ככה זה כאן, בישראל: הסיוע הממלכתי ניתן בתמורה לפיטורי עובדים (ולא, כמו בגרמניה למשל, בתמורה לשמירה על מקומות עבודה), וארגון העובדים הגדול מכופף את ידו של ועד העובדים כדי לשרת את מדיניות ממשלת הימין (הנוכחית והקודמת) ואת בעלי ההון.

סיוע שהוא גדול מסך חלקיו

בחבילת הסיוע הנוכחית שב הפיזמון: האוצר דורש פיטורים נוספים. יתר על כן, הסיוע הנוכחי לא יותנה בעמידה של בעלי חברות התעופה עם האוצר בהסכמים קודמים. קרי: העובדים ימשיכו לשלם את המחיר והמעסיקים ימשיכו לחגוג.

המדינה כבר קנתה כרטיסים 20 שנה מראש. לכן הפעם, במסגרת המתווה שגיבש אגף התקציבים במשרד האוצר, הוחלט להזרים לחברות כספים בעזרת אג"ח המיר – איגרות חוב המשלבות בתוכן רכיב של אופציה, המקנה לבעליהן את הזכות להמיר את איגרות החוב במניות רגילות במועד שיסוכם. במקביל להזרמת הכספים מהמדינה, יחויבו גם בעלי השליטה בחברה להזרים הון לחברות, אך בשלב זה לא סוכם מה יהיה היחס בין הזרמות ההון של המדינה לעומת אלה של הבעלים.

נקבע כמו-כן, כי מניות המדינה יהיו "מורדמות" במסגרת הזרמת ההון, והמדינה תקפיד לא להחזיק ביותר מ־24% ממניות החברות, כדי להימנע ממצב בו הן מולאמות בפועל. כך נוצר האבסורד: במקרה של אל על, המדינה תשקיע בחברה יותר משאבים מאלה שהשקיע בעל ההון האמריקאי רוזנברג, אבל היא תחזיק בידיה "בעלות מורדמת" (קרי: המדינה נרדמת בשמירה ואין לה כל עניין בבעלות או בניהול העסק). למרות שהמדינה תהפוך המשקיעה הגדולה בחברה (שפעם הייתה בבעלותה), היא לא תפעל כדי לממש את זכויותיה כבעלים.

ההסתדרות חייבת לפנצ'ר את הישראבלוף 

עם פרסום המתווה החדש, פרסמה ההסתדרות הודעה לקונית בה נאמר שהוא "לא נותן מענה לצרכי העובדים". לא נותן מענה? יפה. ואיך מתקדמים מכאן? השלב הראשון היה הכרזת סכסוך עבודה. ומה הלאה? שביתה? ואחריה?

יש לשים קץ לפיטורי העובדים ההמוניים ולנדיבות האוצר כלפי בעלי ההון מכספי ציבור. ההסתדרות חייבת לדרוש את הלאמת אל על (המדינה ממילא כבר רכשה אותה) ולהקים מועצת מנהלים חדשה שחבריה ברובם יהיו נציגי העובדים. ההסתדרות חייבת להרים את הדגל (האדום) של הלאמת אל על. אם חברות תעופה נוספות ייקלעו למצב דומה: יש לדחוף להקמת חברת תעופה לאומית אחת גדולה.

עובדי אל על מפגינים בנתב"ג, 19 באוגוסט 2021 (צילום: ההסתדרות)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן