fbpx

ספר חדש: "ת"א-יפו של פּוֹמוֹ" – אדריכלות של קפיטליזם והפרטה

ספרם החדש של ירמי הופמן ואלעד הורן עוסק בארכיטקטורה הפוסט-מודרנית בתל אביב-יפו בשנים 2003-1977

"פּוֹמוֹ – ארכיטקטורה של הפרטה", הוא ספר מאת ירמי הופמן ואלעד הורן שפרסמה באחרונה הוצאת הספרים של המרכז לחקר מורשת הבנייה של הטכניון. כותרת המשנה של הספר היא "פוסט-מודרניזם בתל אביב-יפו, 2003-1977". במילים אחרות, הספר, הכולל צילומים מרהיבים מאת מיקאלה ברסטו, עוסק בשינויים שחולל הקפיטליזם הניאו-ליברלי באדריכלות של העיר העברית הראשונה.

ניתן להבין מהי ארכיטקטורה של הפרטה, אבל מהו "פּוֹמוֹ"? זה הקיצור המקובל של המושג "פוסט־מודרניזם", הידוע לשמצה בהקשר האדריכלי ככינויו של סגנון הנחשב מסחרי, צעקני ולעיתים אף מכוער.

הדעה הרווחת היא כי אדריכלות הפומו, שהתפתחה בעולם הקפיטליסטי המערבי בשנות ה-70 של המאה העשרים והגיעה לארץ בשנות השמונים, לא הצליחה להטביע את חותמה במרחב הבנוי, ועקבותיה אינם ניכרים עוד באדריכלות המקומית בת זמננו.

הספר עוסק באדריכלות הפומו בשנות ה-80 וה-90 בתל אביב-יפו, וממקם אותה בהקשרה התרבותי ועל רקע סדר היום החדש שהתגבש בחברה הישראלית עם "המהפך" – עליית הליכוד לשלטון ב-1977. לפיכך בוחן הספר אדריכלות זו לא רק כסגנון שהושפע מצורות ומדימויים עדכניים שיובאו מהמערב, אלא בעיקר כעדות לתקופה של שינוי ("הפרטת המרחב הציבורי", מציינים המחברים). בזאת הוא חושף את הזרמים והכוחות החברתיים והכלכליים שפעלו בה. מגמות אלה הקצינו ב-1985 עם "תוכנית הייצוב הכלכלית" הניאו-ליברלית מבית היוצר של ממשלת האחדות העבודה-ליכוד.  הספר מבקש להאיר את אדריכלות פומו המקומית באור אחר, ומציע נקודת מבט חדשה ורעננה על המבנים והסביבות הבנויות שנוצרו פה בתקופה זו. כפי שמתארים הופמן והורן, "הספר מוליך את הקורא בדרך שעשתה תל-אביב מהמבנים הברוטליסטיים של הממסד השלטוני ברחוב קפלן אל המגדלים הממותגים של הגופים הכלכליים בשדרות רוטשילד".

הספר מתבסס על מחקרו של הופמן, ראש אגף השימור בעיריית תל אביב, שנעשה במסגרת עבודה לתואר דוקטור באוניברסיטה סורבון בפריס שנושאה: "הגורמים שהשפיעו על האבולוציה של ערים מודרניות אחרי הקמתן". תל אביב בשנים 1977–2003, בין "המהפך" להכרזת אונסק"ו על מתחמי העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית — היא מקרה מבחן. תל אביב באותן שנים היא גם מקרה המבחן במחקרו של הורן, במסגרת עבודה לתואר שני באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, תחת הכותרת "פרקטיקות שימור פוסט־אוטופיות". המהפך הפוליטי, כיבוש השטחים הפלסטיניים שהפך מזמני לקבוע במהלך אותם עשורים, והחדירה של רעיונות קפיטליסטיים אמריקאיים לישראל, סבור הורן, הותירו חותם בתל אביב, שהתעצבה כעיר היוזמה הפרטית.

באתר האינטרנט של בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה שהוקם ביוזמת עיריית תל־אביב–יפו סמוך למערכת "זו הדרך" – ניתן לצפות במפה אינטראקטיבית ראשונה מסוגה. במפה מסומנים 243 מבנים ואתרים בולטים שנבנו בתל אביב-יפו בשנים 1977–2003.

לכל מבנה מצוינים ייעוד, כתובת, שמות האדריכלים שתכננו אותו, שנת הבנייה, קישור לתיק הבניין ולהיתר הבנייה שבארכיון ההנדסי הדיגיטלי של העירייה, קישור לתצוגת רחוב של גוגל ("גוגל סטריט וויו"), ועוד. המבנים נבחרו על בסיס קריטריונים של סגנון, איכות, מיקום וזהות האדריכלים המתכננים. המפה הוכנה באמצעות בחינה של עבודות האדריכלים שפעלו בתקופה זו, סקירה של כתבי עת ושל ספרות מקצועית ותערוכות אדריכלות, והערכה ויזואלית במהלך סיורים בשטח.

הספר "פּוֹמוֹ – ארכיטקטורה של הפרטה" (צילום: בית ליבלינג)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן