fbpx

סופר הכפר הערבי: ריאיון עם עורך "אל-אצלאח" מופיד צידאוי על יצירותיו של מוחמד נפאע

נפאע, הידוע בתחום הספרות הערבית בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים והנובלות שלו, היטיב לתאר את חיי הכפר

בחודש יולי הלך לעולמו המנהיג הקומוניסטי והסופר מוחמד נפאע, שכיהן בעבר כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית וכח"כ מטעם חד"ש. השבוע ראיין "זו הדרך" את מופיד צידאוי, מייסד ועורך הירחון הספרותי הערבי "אל-אצלאח" ("התיקון") היוצא לאור בערערה, בנושא פועלו הספרותי של נפאע.

 במה תרומתו העיקרית של נפאע לספרות הערבית?

מוחמד נפאע ידוע בתחום הספרות הערבית בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים והנובלות שלו. הוא תאר את הכפר הערבי ואת נופו: האדמה, השיחים, העשבים, הסלעים, הריחות והעצים. הוא ידע את השמות שנתנו הפלאחים לכל צמח וצמח. לא היה סופר שידע כמוהו את השמות העממיים של כל פרט בחיי הכפר ובעבודת האדמה. הוא תיאר בפרטי פרטים צבעים וצורות של פירות בר, איפה הם גדלים, ואיך משתנה שמם מכפר לכפר.

הספרות של נפאע היא הומניסטית ועוסקת ברובה בחיי האנשים בכפרים. הוא עצמו היה בן הכפר ועובד אדמה, והשכיל לתאר בדיוק רב את החיים של האנשים הפשוטים. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על האדמה ואת ערכו של הטבע שאסור להשחיתו.

כיצד הפך נפאע הפלאח לנפאע הסופר?

נפאע החל ללמוד באוניברסיטה העברית בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למזרח תיכון. אך המצב הכלכלי של הוריו היה קשה, ולאחר שנתיים נאלץ לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה. הוא עבד במרכז הארץ בקטיף פירות הדר. בתקופה שעבד בחקלאות הצטרף לבנק"י, ולימים היה ממנהיגי התנועה. הפרסומים הראשונים של יצירותיו היו בבמות של המפלגה: "אל-אתיחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ראד".

תחילה ניסה נפאע לכתוב שירה. הוא סיפר ששלח שירים שכתב לפרסום ב"אל-אתחיאד". אמיל חביבי, עורך העיתון, אמר לו: "תראה, השירים שלך לא כל כך טובים, אבל אתה כותב סיפורים מצוינים". מאז עבר נפאע לכתיבת סיפורת.

האם השקפותיו הקומוניסטיות של נפאע באות לידי ביטוי ביצירתו?

השקפותיו באות לידי ביטוי, אבל לא באופן צעקני או שטחי. הוא לא כתב ספרות תעמולה. כל שכתב, הן הסיפורים הקצרים והן הנובלות, מושפע מתפיסת עולמו כקומוניסט. זו מתבטאת באופן עמוק בשפה ובתוכן של יצירתו.

דוגמא לכך היא התייחסותו לפלאחים. הוא הרבה לכתוב על הקשר של הפלאח לאדמה, על הקשיים של האנשים הפשוטים, וגם על המנהגים החברתיים היפים שהיו קיימים בחיי הכפר. הוא גם הבליט את ההבדלים המעמדיים בין הפלאחים בעלי האדמה לבין הפועלים החקלאיים השכירים, חסרי האדמה. הוא כתב בלהגים ובמשלבים שונים כדי להדגיש את ההבדלים החברתיים בין הדמויות.

מהן יצירותיו הידועות ביותר של נפאע?

יצירותיו הידיעות ביותר הן קבצי הסיפורים הקצרים משנות ה-70: "אל-אצילה" ("האצילה") מ-1976; "ודיה" מ-1977; "רוח הצפון" מ-1979; "קושאן" (שטר בעלות על האדמה) מ-1980; ו"הזאבים" מ-1986. הנובלה הידועה ביותר שלו היא "פאטמה", שעניינה סיפור אהבה על רקע הנוף החברתי של הכפר הערבי. כמה מיצירות אלה תורגמו לעברית, לאנגלית, לגרמנית ולספרדית. מאוחר יותר החל נפאע לפרסם בעיתון "אל-אתיחאד" את המדור "שפתנו היפה". במדור זה ביקש להעמיק את ידיעותיהם של הקוראים בשפה הערבית הקלאסית, ובקשר בינה לבין הערבית החדשה.

על היצירה הספרותית של נפאע נכתבו מחקרים אקדמיים באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. אחד החוקרים המובילים של יצירות נפאע הוא אבראהים טאהא מאוניברסיטת חיפה. כתבו על יצירתו של נפאע גם בכמה מקומות בעולם הערבי. כמה מהסיפורים הקצרים שכתב אף הוכנסו לתוכנית הלימודים בספרות בבתי הספר הערביים. השער של הגיליון הבא של הירחון "אל-אצלאח" יוקדש לנפאע, ויופיעו בו ארבעה מאמרים שינתחו את יצירתו הספרותית.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן