ז’אן ז’ורס ממנהיגי הסוציאליסטים הצרפתים נרצח ב-31 ביולי 1914 על ידי לאומן צרפתי

ב-31 ביולי 1914 נרצח הסוציאליסט הצרפתי וממנהיגי הסוציאליסטים הצרפתים ז’אן לאון ז’ורס על ידי לאומן צרפתי שהחליט להתנקש בחייו של ז’ורס בשל התנגדותו למלחמה הגדולה – מלחמת העולם הראשונה.

ז’ורס נולד בעיר קאסטר במחוז טארן בדרום צרפת ב-1859, למד פילוסופיה באקול נורמל סופרייר והוסמך ללימודי פילוסופיה ב-1881.

לאחר שלימד פילוסופיה במשך שנתיים בבית הספר התיכון בעיר אלבי במחוז טרן, הרצה באוניברסיטת טולוז. ז’ורס נבחר לראשונה לבית הנבחרים הצרפתי מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנת 1885, והיה החבר הצעיר ביותר בבית המחוקקים. לאחר שנכשל בבחירות בשנת 1889 שב ללמד פילוסופיה בטולוז, וגילה עניין באירועים המוניציפליים, ובין היתר היה ממקימי הפקולטה לרפואה באוניברסיטה.

ערך את העיתון “הרפובליקה הקטנה”, והיה אחד ממגיניו הבולטים של אלפרד דרייפוס, הקצין שהואשם האשמת שווא בריגול לטובת גרמניה, דבר שהביא לשערורייה אשר גרמה למשבר עמוק בין הימין לשמאל בצרפת. ז’ורס הצטרף לאמיל זולא ועמד בראש מחנה מגיני דרייפוס, כנגד אנשי הימין האנטישמים. ב-1904 ייסד את העיתון “ל’הומניטה”.

עוד ב-1912 כינס ועידה בעיר בזל שבשווייץ, סמוך לגבול צרפת עם גרמניה. בוועידה נכחו סוציאליסטים מארצות רבות, בהם קייר הארדי ואוגוסט בבל. הוועידה הכריזה על נכונות לכל קורבן על מנת למנוע את המלחמה, והסתיימה בנאום מרשים של ז’ורס.

ב-29 ביולי 1914 נועד בבריסל עם מנהיגים סוציאליסטים, ובהם קייר הארדי ורוזה לוקסמבורג. על הפרק הייתה שביתה כללית של הפועלים בכל ארצות אירופה, במאמץ למנוע את המלחמה. ז’ורס חיבק בפומבי את הסוציאליסט הגרמני הוגו הסה במחווה של אחדות בין הצרפתים לגרמנים. לאחר מכן שב לפריז.

ב-31 ביולי, עת הגישה גרמניה את האולטימטום לרוסיה שמשמעו פתיחת מלחמה כוללת, ישב ז’ורס עם קבוצת חברים ב”קפה דו קרואסון” ברובע התשיעי בפריז. בעת שאכל ארוחת ערב כשגבו אל החלון, הגיח צעיר, וירה בו פעמיים. הכדור הראשון החטיא את המטרה, אולם הכדור השני פגע בראשו של ז’ורס והוא מת במקום.

המתנקש ניסה להימלט במכונית, אולם נתפס על ידי העוברים ושבים. במשטרה הוא זוהה כראול ויליין, בן 29, בנו של פקיד בבית המשפט האזרחי בעיר ריימס, שלא הכחיש כי הוא שרצח את ז’ורס.

הרוצח הועמד לדין רק לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919. הוא לא הביע חרטה במשפטו. הימין הצרפתי התגייס למסע תעמולה למען זיכויו, וחבר המושבעים, שהיה מורכב כולו מקשישים אנשי הבורגנות הצרפתית, קבע כי ז’ורס לא נרצח אלא “הוצא להורג” בהתפרצות של רגש פטריוטי. בעקבות החלטה זאת זיכה בית המשפט את הרוצח מחמת אי שפיות. הזיכוי גרם לגל מחאות והפגנות ברחבי צרפת.

ז’אן ז’ורס נקבר ב-4 באוגוסט 1914, היום בו פרצה מלחמת העולם הראשונה באופן רשמי.