fbpx

אוטו באואר מת ב-5 ביולי 1938 בפריז ; אבי המרקסיזם האוסטרי ומראשי המפלגה הס"ד האוסטרית

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-5 ביולי 1938 נפטר בפריז מנהיג הסוציאל-דמוקרטיה האוסטרית אוטו באואר, אבי זרם ה"מרקסיזם אוסטרי". באואר נולד למשפחה יהודית בווינה, אז בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית בספטמבר 1881 וב-1906 סיים את הדוקטורט שלו בשאלה הלאומית והיה פעיל במפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

כעבר שנה הוא ייסד את כתב העת הרעיוני "דר קמפף" ("המאבק") ואמצעותו ביקש לקדם גישה שונה למרקסיזם המהפכני של הבולשביקים ברוסיה ומעמדותיה הרפורמיסטיות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית.

בין 1907 ל-1914 כיהן באואר כמזכ"ל המפלגה היה מקורבה למנהיגה, ויקטור אדלר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא גויס לצבא ובמשך כשלוש שנים היה שבוי ברוסיה. לאחר מהפכת אוקטובר הוא ושוחרר מהשבי ושב לארצו בה, לאחר מותו של אדלר ב-1918, היה למנהיג הסוציאל-דמוקרטים. עם התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית והקמת ממשלה אזרחית באואר היה לשר החוץ עד לנפילת הממשלה ב-1920.

חרף נפילת הממשלה, למפלגה היו תומכים רבים בעריה הגדולות של אוסטריה, בייחוד בקרב העובדים ובווינה המפלגה הנהיגה את העירייה במשך כמעט עשור וחצי. בבירה היא קידמה שורה ארוכה של פרויקטים מקומיים ברוח עמדותיו של באואר, שהפכו אותה ל"וינה האדומה". בין היתר הוקמו שורה ארוכה של שכונות פועלים, המפורסמת שבהן היא "שיכון קרל מרקס" (הקיים עד היום), הונהג ביטוח בריאות וטיפות חלב והוקמו קואופרטיבים למובטלים הרבים. פעילות זו הייתה לצנינים בעיני בעלי ההון והגורמים הפשיסטים שהתעצמו במדינה עם עליית מוסולוני לשלטון באיטליה בשנות ה-20 והיטלר בגרמניה בשנות ה-30. אך בשונה למפלגה הקומוניסטית הצעירה שהתמודדה ברחובות עם הסכנה הפשיסטית, באואר נקט במדינות של פייסנות כלפי הימין הקיצוני והמלוכני.

חוסר ההתמודדות מול הימין הקיצוני גרמו לכך שבמהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב-1934 ידם של הפשיסטים הייתה על העליונה ובאואר יחד עם אלפי פעילי שמאל וראשי האיגודים המקצועיים נאלצו לעזוב את המדינה. עד למותו ב-1938 לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית) התגורר באואר בפריז. הוא נקבר בבית הקרבות פר לשז בבירת צרפת וב-1950 נקבר בטקס ממלכתי במרכז וינה. בין ספריו של באואר שתורגמו לעברית "קפיטאליזם וסוציאליזם אחרי מלחמת העולם" (תל אביב: הוצאת "חברה", תרצ"ג-1932), "בין שתי מלחמות עולם: המשבר של המשק העולמי, של דמוקרטיה וסוציאליזם" (עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, 1940), הסוציאליזם במחתרת (תל-אביב, הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, 1940) ו"השאלה הלאומית", (מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1940).

צילום: ויקיפדיה

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן