האגודה לזכויות האזרח עם תום כהונת ממשלת הימין: הפיכה משטרית ואכיפה מחמירה כלפי הערבים

הכנסת ה-25 וממשלת ישראל ה-37 התאפיינו בהידרדרות עמוקה וחסרת תקדים במצב זכויות האדם ובחוסנה הדמוקרטי של ישראל, כך קובעת האגודה לזכויות האזרח במסמך שפורסם באחרונה. "לצד האסון ההומניטרי הכבד בעזה, הפגיעה הקשה באזרחי ישראל והחזקת החטופים בשבי, וההידרדרות הקשה באלימות מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה ובאי-אכיפת החוק כלפי הפורעים, נרשמה גם פגיעה שיטתית ומתמשכת ביסודות הממשל התקין: החל מקידום מהלכי ההפיכה המשטרית ושחיקת עצמאותם של מערכת המשפט והשירות הציבורי, דרך הצרת חופש הביטוי והמחאה, ועד לפגיעה ממוקדת בזכויותיהן של אוכלוסיות מוחלשות, ובהן החברה הערבית ועצירים ואסירים", נאמר במסמך. "הצטברות המהלכים שהובילה הממשלה פוגעת בהפרדת הרשויות, באיזונים ובבלמים, בשוויון בפני החוק ובהגנה על זכויות האדם", הדגישה האגודה.

במהלך כהונת הכנסת ה-25 וממשלת הימין הלכה והתגבשה בישראל מערכת אכיפת חוק נפרדת לאוכלוסייה הערבית. הדבר לא נעשה באופן פורמלי, אבל בפועל קודמו מדיניות וחקיקה שיצרו הבחנה מעשית בין ערבים לבין יהודים בישראל בכל הנוגע לאכיפת החוק, תוך שנוצרה אכיפה מפלה, פוגענית ובררנית נגד ערבים. הדבר נעשה בכסות טענות לאכיפת עבירות טרור או פשיעה חמורה, שהממשלה והכנסת ייחסו לערבים בלבד, ותוך מעורבות עמוקה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במדיניות המשטרה והאכיפה.

הממשלה, בהובלת בן גביר, עשתה כל שבידיה כדי להזניח את המאבק בפשיעה בחברה הערבית. תוכנית הדגל שקודמה על ידי הממשלה הקודמת והביאה לירידה במספר הנרצחים נזנחה, תקציבים שנועדו לתוכניות חברתיות מגוונות לצמצום פערים בחברה הערבית ולטיפול בגורמי העומק לפשיעה הוסטו למשטרה ולשב"כ, והתוכניות עצמן נזנחו. במסמך הודגש "שמנוסח ההחלטות בעניין לא ברור אם העברת התקציבים לידי המשטרה והשב"כ תשרת בכלל את המאבק בפשיעה בחברה הערבית או שתשמש לצרכים אחרים".

בד בבד עם הזנחת הטיפול בפשיעה וההשתלטות הפוליטית על המשטרה, בן גביר קידם הפרטה וביזור של הביטחון האישי, בין היתר על ידי הקלה משמעותית של הקריטריונים לנשיאת נשק פרטי, הקמת מאות כיתות כוננות ברחבי הארץ והרחבת השיטור העירוני וסמכויותיו. הפרטה וביזור אלו מגדילים את הסיכוי לפגיעה בערבים בשל דעות קדומות ופרופיילינג אסור, ולאכיפת-יתר או אכיפה בררנית כלפי ערבים. הפצת הנשק לחלקים נרחבים בחברה מסכנת את הביטחון האישי של כלל האוכלוסייה ושל החברה הערבית באופן מיוחד, ומגבירה את אפשרויות זליגת הנשק לפשיעה בחברה הערבית.

מדיניות אכיפה מחמירה כלפי ערבים, הפללת התבטאויות והפיכתן ל"הסתה לטרור": השר בן גביר שם בראש סדר העדיפויות של המשטרה אכיפה של עבירות ביטוי, בעיקר בחברה הערבית, בתואנה שמדובר בהסתה לטרור. הוא אף הקים יחידה מיוחדת לעיסוק בכך, שפעילותה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה, והתגאה פעמים רבות במאות המעצרים שבוצעו, החקירות שנפתחו וכתבי האישום שהוגשו בעניין זה. יודגש שחלק ניכר מהחקירות נפתחו על סמך אמירה או פוסט בודד, שהתבררו לעיתים קרובות כאמירות מותרות. כמובן שהאכיפה כוונה נגד האוכלוסייה הערבית, לצד מקרים בודדים נגד "שמאלנים", אף שההסתה ברשתות החברתיות נגד האוכלוסייה הערבית או מתנגדי הממשלה הייתה נרחבת ונפוצה הרבה יותר.

לפי האגודה, המעצרים בוצעו באופן פוגעני וקיצוני המאפיין עבירות טרור, וכללו כיסוי עיניים ואיזוק, לצד השפלה פומבית בדרך של פרסום צילומי העצורים, לעיתים על רקע דגל ישראל. זאת, ככל הנראה, בחסות השר וברוחו. אחת משיטות הפעולה של המשטרה למאבק בפשיעה היא הצבת חסימות בכבישים, בשכונות או בכניסות ליישובים ערביים.

זאת, אף שלמשטרה אין סמכות לפעול כך, ולמרות שמדובר בהחלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה באופן קיצוני – ענישה קולקטיבית עם השלכות על כלל האוכלוסייה, לרבות חולים, תלמידים ואחרים. כמובן שגם אמצעי זה ננקט נגד ערבים בלבד. עתירת האגודה נגד מדיניות החסימות תלויה ועומדת בבג"ץ. בהובלה ובמעורבות אישית של השר בן גביר קידמה הממשלה בתקופת כהונתה הריסות מסיביות של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, לרבות בתי מגורים, בלי שניתנה לאזרחים שבתיהם נהרסו כל חלופה. חשוב לציין שבנייה ללא היתר ביישובים הערביים נעשית ברוב המקרים בלית ברירה, בשל מחדל תכנוני ארוך שנים של המדינה, היעדר תוכניות מתאר והיעדר אפשרות לקבל היתרי בנייה. בנגב נהרסו בשנים אלה עשרות אלפי בתים. גם בתחום זה מדובר באכיפה מפלה ובררנית: עיקר מאמצי האכיפה הושקעו בחברה הערבית, בעוד שבנייה בלתי חוקית של יהודים בישראל ובשטחים לא נאכפה.

כמו כן, פרויקט הדגל של הקואליציה הימנית-קיצונית במהלך כהונת הכנסת ה-25 היה קידום הפיכה משטרית. יוזמות חקיקה ומדיניות נרחבות ביקשו להפשיט ממעמדם ומסמכויותיהם את כל המוסדות הדמוקרטיים – מנגנוני הפרדת רשויות, מערכת משפט עצמאית, שלטון החוק, שקיפות וביקורת על השלטון, שוויון באכיפת החוק, תקשורת חופשית וחברה אזרחית. לצדן נוהלה, ועדיין מנוהלת, מתקפה מכוונת של הסתה ודה-לגיטימציה נגד גורמים אלה ונגד כל מי שמבקר את השלטון. במקביל פעלה הממשלה לחזק את סמכויותיה שלה, לעשות פוליטיזציה למנגנונים שעצמאותם חיונית ולהעניק לגיטימציה לאכיפה בררנית ולפעילות בלתי חוקית שמשרתת אותה ואת עמדותיה.

מבחינת זכויות האדם, האגודה סבורה שהמשמעות של מהלכים אלה היא הרסנית: המוסדות והגופים שאמורים לבקר ולהגביל את כוחה של הרשות המבצעת מוחלשים או חוששים למלא את תפקידם, חלקם משרתים את השלטון ואחרים עסוקים במאבקים על עצם קיומם ומעמדם. התוצאה היא עלייה באכיפה בררנית ומפלה, אובדן ההגנות מפני שרירות שלטונית ופגיעה הולכת וגדלה בזכויות האדם.