fbpx

ב26 בפברואר 1869 נולדה המהפכנית הבולשביקית נַאדֶּזְ'דַּה קונסטנטינובנה קְרוּפְּסְקַיַה

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-26 בפברואר 1869 נולדה המהפכנית הבולשביקית נַאדֶּזְ'דַּה קונסטנטינובנה קְרוּפְּסְקַיַה, הידועה יותר בשם נאדיה קרופסקיה, שנישאה למנהיג מהפכת אוקטובר ו.י. לנין ב-1898, עובדות הוראה ודוקטור לחינוך שכיהנה בין 1929 ל-1939 כסגנית שר החינוך של ברית המועצות.

בשנות ה-90 של המאה ה-19, הסטודנטית נאדיה החלה להשתתף בחוגים שהתכנסו כדי ללמוד ולדון בנושאים מסוימים שיתרמו לידע הכללי של כלל המשתתפים. רק בשלב מאוחר יותר, באחד החוגים, התוודעה נאדיה לתאוריות של קרל מרקס. הנושא עניין אותה והיא ראתה בתאוריות הללו דרך פוטנציאלית לשיפור חייהם של העובדים והאיכרים. נאדיה החלה לחקור את הנושא לעומק. המחקר היה קשה מפני שהמשטר הצארי אסר לפרסם את כתביו של מרקס ולהפיץ אותם. בעקבות האיסור, מהפכנים החלו לאסוף את כתביו של מרקס ושל מנהיגים סוציאליסטים ושמרו אותם בספריות מחתרתיות. באחד החוגים היא פגשה את המהפכן המרקסיסטי הצעיר ולדימיר איליץ' אוליאנוב שכינויו "לנין". נאדיה התרשמה מנאומיו אך לא מאישיותו, לפחות בהתחלה, כך היא ספרה בזיכרונותיה.

באוקטובר 1896, מספר חודשים אחרי מעצרו של לנין, נאדיה נעצרה אף היא. לאחר זמן מה, לנין נשפט ונגזר עליו להישלח לגלות בסיביר. הם תקשרו ביניהם מעט מאוד בזמן שהותם במאסר, אך לפני שעזב לסיביר, לנין כתב "מכתב סודי" לנאדיה שנמסר לה בידי אימה. במכתב נרמז שיכולים להרשות להצטרף אליו בסיביר אם היא תטען שהיא מאורסת לו. באותה עת, נאדיה עדיין המתינה למשפט שלה בסיביר. היא הורשתה ללוות את לנין בתנאי שהם יתחתנו ברגע שהיא תגיע אליו. לאחר שחרורו, לנין גלה לאירופה והתיישב בגרמניה, לשם הצטרפה אליו נאדיה לאחר שחרורה ב-1901. לאחר הגעתה, הזוג עבר ללונדון.

אבל נאדיה לא הייתה רק "אשתו של". לנאדיה היו חיים מהפכנים פעילים מאוד: החל מ-1903 היא פעלה בסיעה הבולשביקית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית המחתרתית. היא הפכה למזכירה של הוועד המרכזי ב-1905; היא שבה לרוסיה באותה השנה, אך עזבה פעם נוספת אחרי המהפכה הכושלת של 1905, ועבדה בתור מורה בצרפת במשך כמה שנים.

לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 היא מונתה לסגניתו של קומיסר העם לחינוך, אנטולי לונצ'רסקי ושם החלה לנהל את מחלקת החינוך למבוגרים; היא הפכה לראש ועדת החינוך של המפלגה הקומוניסטית ב-1920, וכיהנה כסגנית קומיסר (שר בממשלה) בין השנים 1929 עד 1939. היא תרמה לייסודם של תנועת הנוער הקומוניסטי, הקומסומול, ותנועת הפיונרים, גם לעיצוב מערכת החינוך הסובייטית. בנוסף, היא תרמה להתפתחות הספרנות הסובייטית.

קרופסקיה הפכה לחברה בוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ב-1924, חברה בלשכה הפוליטית ב-1927. בשנת 1925, היא תקפה את לאון טרוצקי בפולמוס שנוצר כתגובה לספרו של טרוצקי "לקחים מאוקטובר". בוויכוח, היא טענה כי "ניתוחים מרקסיסטיים הם לא הצד החזק של חברנו טרוצקי". בגיל מבוגר, קרופסקיה כתבה ביוגרפיה על שארית חייה עם לנין. הספר מעניק עדות מפורטת על חייו של לנין לפני עלייתו לשלטון ומסתיים ב-1919.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן