תשעה ימים בלבד הוצגה בגלריה רוזנפלד בתל אביב התערוכה "זמן נגב" (וקת אלנקב) שננעלה בשבת שעברה. התערוכה הייתה יוזמה של העמותה "כוכבי המדבר" המקדמת מנהיגות צעירה בחברה הערבית-בדואית, ומתמקדת בעבודות של אמנים ואמניות מהנגב. לדברי האוצר פסטרנק, התערוכה הייתה פרויקט הסיום של קבוצת 'מאיץ כוכבים'. במהלך השנה נפגשו היוצרים עם אמנים וביקרו בגלריות. התערוכה הוצגה דווקא בתל-אביב על מנת לעורר מודעות והיכרות מעמיקה יותר עם
איך היחיד מתמודד עם משבר כלכלי, חברתי ופוליטי חסר תקדים? זו השאלה העומדת במרכז הסרט הארגנטיני "אדיוס בואנוס איירס" (ארגנטינה-גרמניה, 2023, ספרדית עם תרגום לעברית) שיוקרן בסינמטק תל-אביב ב-7, 14 ו-16 בספטמבר. סרטו של הבמאי הרמן קראל מתרחש בנובמבר 2001. כוכב הסרט, חוליו פרבר (השחקן דייגו קרמונסי), מתכנן בחשאי להגר לגרמניה בעיצומו של המשבר הקפיטליסטי העמוק בתולדות ארגנטינה וחוסר האמון הגובר של העם בממשלה הניאו-ליברלית
במוזיאון לאמנות האסלם הירושלמי מוצגת תערוכה מרהיבה: "שטיחים – גלגולו של קסם המזרח" שאצרו נעמה ברוש ועדית שרותי. התערוכה תימשך עד תחילת פברואר 2025. מזה מאות בשנים תופסת אומנות אריגת השטיחים מקום מרכזי בתרבות האסלאם. דגמי השטיחים והעיטורים השונים הם בעלי משמעות סימבולית ורעיונית ועברו מדור לדור תוך התאמה לסביבה המשתנה. בצד תפקידם הפונקציונלי, נקשרו לשטיחי המזרח מסתורין וקסם שבאו לידי ביטוי בדימוי של "השטיח
הורדו מן המסך מרבית הספרים בשפה העברית שפורסמו במשך השנים ב"ספרייה הסוציאליסטית" המקוונת. ההורדה בוצעה בעקבות פניה של הוצאות ספרים, ובראשן – הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים, המאגדת את שתי הוצאות הספרים בהן יצאו רוב הספרים הסוציאליסטיים בעברית. הוצאת אלה הן בעלות זכויות היוצרים על הספרים. מייסד "הספרייה הסוציאליסטית", רענן שמש פורשנר, מסר: "האוסף בעיקרו הוא של ספרים ישנים מאוד. רובם המוחלט לא נמכר וחלקם ממש בסכנת
מה משותף בין צרפתי, ישראלי, סיני ודרום-אפריקאי? וזו אינה תחילתה של בדיחה. המשותף ביניהם הוא שכולם שמחים כאשר איש/אשת הנבחרת הלאומית זוכה במדליה במשחקים האולימפיים הנערכים כעת בצרפת. כמובן, עדיפות ניתנת למדליית זהב, אבל בעת מצוקה פוליטית/ספורטיבית, ישמחו הממשלות השונות להתפשר גם על מדליית כסף, ואוי לבושה, גם במדליית ארד. אבל למדליה אולימפית ישנו צד שני, אפל. ולא, לא מדובר בשימוש המניפולטיבי/פוליטי/דמגוגי שעושה ממשלת הימין
"דופלגנגר", תערוכתה של ג'סיקה שרון העוסקת בדיקטטורה הצבאית הפרו-אמריקאית ששלטה בארגנטינה בשנים 1983-1976, תיפתח בתיאטרון יפו ביום שני הקרוב (5.8). התערוכה מזמינה את הצופה לבחון את המניפולציה של הזיכרון ההיסטורי והייצוג האמנותי, ובו בזמן מבקשת להדהד את המציאות החברתית והפוליטית העכשווית. אצר את התערוכה גלעד אופיר. דופלגנגר (כפיל) הוא מושג עשיר ורב-ממדי המשלב היבטים מיתולוגיים, ספרותיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. המונח מתייחס לדמות כפילה או כפיל רפאים של
במשכן לאמנות עין חרוד בקיבוץ עין חרוד מאוחד מוצגת תערוכה של האמן הרב תחומי המנוח דב הלר (2018-1937). הלר, שהיה תושב נירים, נמנה עם מקימי קבוצת האמנים הפוליטיים "המשותף קיבוץ", שקמה בעקבות המהפך ב-1977. כל חייו הגדיר עצמו קומוניסט. הותיר אחריו סדנת הדפסים ואוסף גדול מאוד מיצירותיו, שחלקן הוצגו במשך השנים ברחבי הארץ לרבות במועדון הגדה השמאלית בתל-אביב. הלר, ניצול שואה, היה חקלאי ופעיל נגד
הפוליטיקה, הכלכלה והמלחמה של נתניהו מתאימים במיוחד לסדרת הסרטים "דיסטופיות קולנועיות", אשר מוקרנת בימים אלה בסינמטק ירושלים. מהסרטים ניתן ללמוד שיש לאן לרדת ויש להתכונן לכך. שני סרטים שיצאו לאחרונה – "הקרב על אמריקה" (במקור: "מלחמת אזרחים"), שיוקרן בסינמטק בחמישי ובשישי הקרובים, ו"פיוריוסה: סאגת מקס הזועם" – החזירו למסכים עלילות דיסטופיות, בייחוד אמריקאיות. אלה מאפשרות, מההיבט היצירתי, להפליג בדמיון, להציע דימויים חדשניים ולהלך על התפר
ספרו החדש של עידן צבעוני" בזכות הלבנטיניות" (הוצאת רסלינג) מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21. זאת, בתנאים של מרחב ישראלי לאומני מדמם וכיבוש ממושך. חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני
תיאטרון יפו העברי-ערבי, מהתיאטראות פורצי בדרך בישראל, מציין השבוע 25 שנות פעילות בשורה של מופעים. אלה כוללים יצירות מקוריות ורב-תרבותיות המקרבות בין תרבות עברית, ערבית ומזרח-תיכונית. בין ההפקות המוצגות כעת: גרסה חדשה להצגה זוכת פרס התיאטרון הישראלי "געגועים" העוסקת בגלות, בגעגועים והמשחקי זהות עם תצריף רב-תרבותי של שחקנים: יהודים וערבים, ותיקים ועולים חדשים. יצוין שב-25 שנות קיומו, הפיק התיאטרון יותר מ-80 הצגות דו-לשוניות ואירח למעלה
