אחד הנושאים הפחות מדוברים בישראל בעקבות מבצע “שומר החומות” הרצחני ברצועת עזה הוא הפגיעה בתקשורת ובעיתונאים. הכוונה אינה רק לאלימות המופעלת נגד עיתונאים ואנשי תקשורת בישראל מאז החלו ההפגנות בירושלים בתחילת מאי, אלא גם לצעדים המכוונים שנקט הצבא כדי לפגוע בכלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים הפועלים ברצועת עזה. המקרה שזכה בסיקור הרחב ביותר הוא הפצצת המשרדים של כלי התקשורת בבניין אל-ג’לאא, בו שכנו משרדי סוכנות אי.פי.
“הוא לא טען שהוא משורר מחאה, לא היה בכך צורך, כי כל שיריו היו מחאה, זעקה, על עוני, על מצוקה, על אפליה, על כאב שהוא מנת חלקם של כל-כך הרבה בני אדם”. כך הגדירה אליענה אלמוג ב”הארץ” (14.5) את יצירתו של אביה, הסופר והמשורר אהרון אלמוג, שנפטר בשבוע שעבר בתל-אביב. אלמוג (מבורת) נולד בתל-אביב ב-14 בספטמבר 1931, בן הדור השלישי של משפחתו בארץ. סבו, רבי
הפערים בין מדינות אימפריאליסטיות עשירות המחסנות את אוכלוסייתן נגד נגיף הקורונה במהירות, לבין מדינות קפיטליסטיות עניות שאין ביכולתן להתמודד עם הפנדמיה, צוינה ב”זו הדרך” שוב ושוב בשנה האחרונה. המגמה אפילו מחריפה בשבועות האחרונים בגלל התפרצות גדולת ממדים של הנגיף בשתי מדינות בפריפריה הקפיטליסטית: ברזיל והודו, שבכל אחת מהן נרשמו כבר יותר מ-400 אלף מתים המביאים את מניין הקורבנות העולמי לשיאים חדשים. אך יש הבדל חשוב
התביעה בצרפת תדרוש עונשי מאסר בפועל נגד מנהלי השלוחה המקומית של ענקית המסחר השבדית “איקאה”. זאת, במסגרת המשפט שנפתח בחודש שעבר בעיר ורסאי בו מואשמים בכירי החברה בניהול מערכת מפותחת לריגול אחר העובדים והמועמדים לעבודה. המערכת כללה הפעלת חוקרים פרטיים וקציני משטרה כדי לסכל התארגנות עובדים ולעקוב אחד נטיותיהם הפוליטיות. כך דיווח העיתון הקומוניסטי הצרפתי “הומניטה” היוצא לאור בפריס. המשפט עוסק בהתנהלות החברה בשנים 2012-2009,
ההערכות לפיהן בעקבות המשבר הכלכלי והרפואי יצמצמו מדינות בעולם את תקציביהן הצבאיים לא באים לידי ביטוי במכירות התעשייה האווירית שבדרך להפרטה. מכירותיה עלו השנה ב-2% ל-4.2 מיליארד דולר – הנתון הגבוה ביותר מאז הקמתה. הרווח השנתי של החברה עלה באותה תקופה ב-48%, מ-90 ל-133 מיליון דולר. הקורונה גבתה מחיר כבד מחטיבת התעופה של החברה, העוסקת באחזקת מטוסי נוסעים, בהסבתם למטוסי מטען, ובבניית מטוסי מנהלים. מכירות
מצביעי הרשימה המשותפת נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה יותר ממצביעי מפלגות אחרות. כך עולה מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ושממצאיו פורסמו בחלקם במוסף הכלכלי “דה מרקר” בשבוע שעבר. מהסקר עולה כי רק כרבע ממצביעי המשותפת לא נפגעו כלכלית מהנגיף, ואילו 30% איבדו כרבע משכרם ומהכנסותיהם; הכנסותיהם של 27% נפגעו יותר מכך, ו-15% פוטרו, הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל”ת) או נאלצו לסגור את עסקיהם. בסך הכל נפגעו
אנשי המנהל האזרחי, בליווי הצבא, הפקיעו (22.2) מקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה 18 מבנים ששימשו למגורים וכמחסות לבעלי חיים. נוסף לחבילות מזון ולמבנים שנתרמו וטרם הורכבו, החרים המנהל האזרחי גם את כל מכלי המים והותיר את הקהילה בלא מים לשתייה או להשקיית בעלי החיים. באותו בוקר הקימה אגודת הסהר האדום הפלסטיני תשעה אוהלי חירום וסיפקה לקהילה 15 יריעות ברזנט. הקהילה הבדואית הפלסטינית חומסה אל־בקייעה ממוקמת
בריאיון שהעניק לכתב העת המקוון “אוריינט 21″ בעריכת החוקר והעיתונאי הצרפתי אלן גרש, הסביר פעיל השמאל המרוקאי ציון אסידון את הסיבות לחתימת הסכם הנורמליזציה בין הממלכה הצפון-אפריקאית לישראל. אסידון ישב בכלא המרוקאי במשך 12 שנה בגלל פעילותו השמאלית. הוא נמנה עם קבוצה של אנשי שמאל יהודים, אזרחי מרוקו, שהגישו ב-2006 לבית המשפט העליון במרוקו תביעה נגד שר הביטחון דאז עמיר פרץ בגין ביצוע פשעים נגד
