בתיאטרון יפו תעלה ב-11 בספטמבר הצגה חדשה: "רמי ובאסם: אפירוגון" מאת אבנר בן עמוס ובבימויו של סיני פתר. ההצגה מבוססת על סיפור אמיתי: המסע המשותף של שני אבות שכולים – ישראלי ופלסטיני. בדרך יוצאת דופן ואמיצה הפכו את הכאב האישי שלהם לכוח של פיוס, והיו ליושבי הראש השותפים של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען השלום. המחזה נכתב בהשראת הרומן רחב היריעה "אפירוגון" של הסופר האירי-אמריקאי
המחזה "הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק" של ויליאם שייקספיר, הידוע יותר בשם "המלט", שנכתב בתחילת המאה ה-17, הוא אחת מיצירות התיאטרון שזכו במספר הגרסאות הרב ביותר. בוגרי מסלול משחק בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב הציגו החודש בקמפוס את אחת החדשניות שבהן. העלילה הבסיסית מתארת את קורותיו של המלט, נסיך דנמרק, שאביו (שגם שמו היה המלט) מת לפתע, ואמו המלכה גרטרוד נישאת לדודו קלאודיוס. בתחילת המחזה
רבים הגיעו להשקה של ספרו של פרופ' אברהם עוז "כוחו של יופי" (הוצאת פרדס), שנערך בסוף יולי במועדון "מקום לשירה" ליד שוק תלפיות בחיפה. באירוע נשאו דברים: פרופ' גבריאל צורן, פרופ' לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה; פרופ' רוית ראופמן, ראש החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה; רותם עטר, מנהלת "מקום לשירה" בחיפה; ופרופ' עוז שדיבר על שירה ומלחמה. שירים מהספר קראו השחקן והבימאי אילן תורן,
פסטיבל הקולנוע בירושלים, שננעל בשבוע שעבר, הציע גם השנה מגוון צפיות לחובבי קולנוע. כמה מהסרטים הבולטים של הפסטיבל זכו בתחרויות בפסטיבלים ברחבי העולם. הפסטיבל נערך השנה תחת האיום הכבד של שלטון הימין על כלל היצירה האמנותית ובייחוד זו הקולנועית. בעיצומו של הפסטיבל, התפרצו בריונים מהימין הקיצוני, בהם סגן ראש העיר ירושלים אריה קינג, בדיון על מגבלות חופש הביטוי שנערך ביוזמת איגוד הבימאיות והבימאים. על כך
"שיעורים בפינגווינית" של הבימאי פיטר קטאנאו (אנגליה וספרד, 2024), המוקרן בימים אלה ברחבי הארץ, שוטח את סיפורו של מורה לאנגלית בשם טום מישל (השחקן סטיב קוגן), הנודד בין מדינות. ערב ההפיכה הצבאית העקובה מדם שהתחוללה בארגנטינה במרס 1976, הוא מגיע לפרבר של בואנוס איירס כדי ללמד בבית ספר יוקרתי דובר אנגלית, סנט ג'ורג', של בני אצולת ההון והקרקעות המקומיים. חרף קבלת הפנים בה זכה ביומו
המלחמה הקולוניאלית הבלתי-נגמרת בעזה והשלכותיה עומדות במרכז היצירות שמוצגות כעת בגלריה לאמנות ביישוב נווה שלום – "מועקה", ובתיאטרון יפו – המיצג "הבית המשותף". התערוכה "מועקה" נפתחה לפני שבועיים בגלריית אואזיס לאמנות בנווה שלום. מציגים בה תשעה אמנים יהודים וערבים. לדברי האוצרת, דיאנא שלופי ריזק, "זה מפגש של מגוון יצירות האמנות היפה ושל טכניקות ההבעה השונות – הנפגשות עם כאב, אנשים, ותחושת אמון ואופטימיות. מתוך המפגש
הספר "איך לשמור על האוצרות הארכאולוגיים ברצועת עזה", הושק בשבוע שעבר (4.6) במכון העולם הערבי בפריס. הספר הוא הקטלוג של התערוכה המוצגת בקומת הקרקע של המכון שכותרתה "האוצרות ששדדו מעזה – 5000 שנות היסטוריה". בתערוכה 130 ממצאים ארכיאולוגיים שמקורם בחפירות שנערכו ברצועה מסוף המאה ה-19 ועד לתחילת המלחמה ב-2023. פסלי אלים, כדי יין, כלי חרס, פסיפסים ענקיים, כתובות עתיקות ועוד מהתקופות הרומית, הביזנטית, המוסלמית והצלבנית
לציון יום הפליט, תארח חנות הספרים רידינג (אלנבי 43 תל-אביב) ביום חמישי הקרוב מפגש בין שלושה כותבים שקהילת הפליטים האפריקאים עומדת במרכז ספריהם. "נשוחח על הקשר בין ספרות לאקטיביזם, נשמע על מצבה של קהילת הפליטים בישראל במרוצת השנים, ונעמוד על המורכבויות שבכתיבה על הקהילה", מסרו המארגנים. בדיון ישתתפו: אדם אחמד, סופר ומבקש מקלט דארפורי החי בישראל מאז 2008, מחבר הספר "מדארפור לתל אביב: סיפורו של
בהוצאת "ליברטליה" הצרפתית פורסם באחרונה הספר "אנו מסרבים – להתנגד לצבא בישראל" – אוסף עדויות וצילומים של סרבני מלחמה וכיבוש ישראלים מאת הצלם יליד אורוגואי מרטין ברזילי. הצלם המתגורר בפריס, פרסם ב-2017 באותה הוצאה את הספר שכותרתו "רפיוזניקים" שעסק אף הוא בצעירים המתנגדים לשרת בצבא כיבוש. בספר שפורסם עתה: סיפוריהם האישיים של פעילים ישראלים, הראשון איתמר גרינברג והאחרון אורן פלד, על הסיבות לסירוב, הפוליטיקה של
פסטיבל דוקאביב 2025 יצא לדרכו אמש (חמישי). המהדורה החדשה של פסטיבל הסרט התיעודי הוותיק תתקיים עד ה-31 במאי בסינמטק תל-אביב וברחבי העיר. במסגרת הפסטיבל יוצגו יותר מ-100 סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם ובכללם 36 סרטים ישראליים מקוריים חדשים. תתקיים סדרת אירועים שתכיל מפגשים עם יוצרים מובילים והקרנות מיוחדות וכן יוענקו פרסים לסרטים המצטיינים. להלן ארבע המלצות של מערכת "זו הדרך". "שוטינג" סרטה של נטעלי בראון "שוטינג"
