מועקה בבית המשותף: המלחמה בעזה ביצירות בגלריה לאמנות בנווה שלום ובתיאטרון יפו

המלחמה הקולוניאלית הבלתי-נגמרת בעזה והשלכותיה עומדות במרכז היצירות שמוצגות כעת בגלריה לאמנות ביישוב נווה שלום – "מועקה", ובתיאטרון יפו – המיצג "הבית המשותף". התערוכה "מועקה" נפתחה לפני שבועיים בגלריית אואזיס לאמנות בנווה שלום. מציגים בה תשעה אמנים יהודים וערבים. לדברי האוצרת, דיאנא שלופי ריזק, "זה מפגש של מגוון יצירות האמנות היפה ושל טכניקות ההבעה השונות – הנפגשות עם כאב, אנשים, ותחושת אמון ואופטימיות. מתוך המפגש צצות להן אנרגיות מיוחדות, מלוות סתירות הטבועות בתוך מועקה הנובעת מהמצב הקטסטרופלי".

בתערוכה מוצגות עבודותיהם של עבד עאבדי, עדי יקותיאלי, אשרף פואח'רי, לינדה טאהא, עולא זעריני, שולמית ישר, טל געש וזוהדי קאדרי. עבודתו של האמן הוותיק עאבדי על פליטות וילדי פליטים, המוצגת בתערוכה, אינה חדשה. היצירה היא מ-1994, אך משתלבת היטב בזמן ובמקום. ניתן לבקר בתערוכה עד חודש ספטמבר.

המיצב של נתן כספי, "הבית המשותף", המוצג בתיאטרון יפו, מתכתב עם המציאות הישראלית שלאחר אירועי 7 באוקטובר ועוסק בקשר בין יהודים לערבים. לדברי כספי נולד המיצב מתוך השאלה הפשוטה אך המהותית: האם אפשר לראות את המשותף לפני שמחפשים את המפריד? האם כשאנחנו מביטים בחלון פתוח, אנחנו מחפשים סימנים שמבדילים או רגעים שמאחדים.

המיצג הוא מודל של חזית בניין שבנה ברק ציפורי, נגר-אמן, המורכב מאלמנטים מקומיים, יהודיים וערביים, שיחד יוצרים בית משותף. הבניין משלב עיצוב ישראלי רב-תרבותי, קשתות ועיטורים בצד אבן חשופה, בדיוק כמו ברחובות בהם אנו חיים. יש בבניין 42 חלונות, בכל חלון צילום של דירה: 21 דירות של ערבים, 21 דירות של יהודים, שלכאורה מתגוררים בו יחד. בקומת הקרקע יש שתי חנויות ספרים, ערבית ויהודית. "במקום עוד סיסמה פוליטית, אני בונה בניין עם חלונות, עיניים שמביטות החוצה ובתקווה גם פנימה. מבט מבחוץ על פנים שלא תמיד נראה, על מרחבים פרטיים שהופכים תמונה קולקטיבית של חיים ביחד", הוסיף כספי. התערוכה מוצגת לכל אורך חודש יולי.

יוסי אבו