יהונתן ניצן, מרצה לכלכלה פוליטית באוניברסיטת יורק בקנדה, ושמשון ביכלר, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה ובמכללת העמקים, פרסמו בעבר יחד שני ספרים בעברית: "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום" (כרמל, 2007 מהדורה שניה), ו"ההון ושברו" (פרדס, 2022). זה עתה הוציאו ניצן וביכלר את ספרם החדש – "הדרך לעזה" (הוצאה עצמית, 2024). ביסוד תפיסתם בכל ספריהם נמצא המושג 'הון ככוח', אותו גיבשו תוך בקורת הכלכלה הפוליטית הקלאסית
זו הייתה השנה הארורה ביותר בתולדות מדינת ישראל. עתיד ישראל לוט בערפל קרב של מלחמה ממושכת ללא מטרה גלויה, ללא תאריך סיום ובלי תג מחיר. בגדה מתחוללת מערכה אכזרית של שוד שטחי B, ומניעה סופית של אפשרות הקמת מדינה וקיום לפלסטינים. הממשלה, הצבא והמשטרה עובדים עבור המתנחלים. 'ברית אברהם' – סעודיה, ארה"ב וישראל – מאיימת לנתק את הפלסטינים מתמיכה ומסולידריות ערבית ואסלאמית. במסגרת הנקמה בעקבות
גם בזמן קרקס סער, המחאה מתעקשת והמלחמה נמשכת. המחאה הנוכחית התחילה בתגובה להשבעת ממשלת נתניהו השישית בדצמבר 2022. לפניה היו מחאות של נפגעי המשבר הכלכלי עקב הקורונה ונגד המשך שלטון נתניהו נוכח משפטיו. המחאה הנוכחית התחילה עם 'רק לא ביבי' ו'הדגלים השחורים'. אליהם התחברה המחאה נגד ההפיכה המשפטית – נושאי דגלי לאום על קני במבוק, עמדו יחד עם אנשי 'הגוש נגד הכיבוש'. לאחר 7 באוקטובר
הקליידוסקופ המזרח-תיכוני מסתובב בתזזיתיות והארכיטקטורה האזורית משתנה ללא הרף. גם בעולם חלים שינויים: בשבוע שעבר אירעו הצהרת בית הדין בהאג, התלקחות הזירה עם תימן ופרישת ביידן מהמירוץ לנשיאות. פרישת ביידן והאפשרות שהדמוקרטים לא יישארו בשלטון משנה את סדר העדיפויות של הנשיא ומעמידה בסימן שאלה את נחישותו לבצע את ההחלטות האמריקאיות לגבי המזרח-התיכון (ומקומות אחרים) בתקופת המעבר, עד שיסיים את תפקידו בינואר 2025. נתניהו משחק על
חמאס הצליח לשים מחדש על שולחן העולם את השאלה הפלסטינית כפצצה מתקתקת. אך מה חשבה הנהגת החמאס יקרה בעקבות ההתקפה הרצחנית? האם חמאס השליך את יהבו על כניסת חיזבאללה ואיראן למלחמה? מלחמה בלבנון אכן עומדת בפתחנו, אך רק מנהיגויות ניהיליסטיות, פלסטינית וישראלית, יכולות לקוות לה. המצב הנמשך של שכול, חוסר כל, פליטות, רעב, אין-עתיד, הופך את עזה למעין מצדה או מרד גטו ואת חיי העזתים
מותם של 45 תושבי עזה, השבוע, מהפצצה מן האוויר רק מוכיח ששיאי האכזריות והרוע האנושי מתרחשים בעת מלחמות ובכיבושים. לדאבוננו, האנושות טרם מצאה דרך להפסיק כליל את המלחמות בעולם. טובי המוחות במאות השנים האחרונות מנסים, במידה מעטה של הצלחה, לשים, לפחות, סייגים למלחמות וליצור קונצנזוס מתריע ומעניש של מה שאסור לעשות אפילו במלחמה. לשם כך הוקמו, ובעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה, שני בתי משפט בהאג
עשר הערות למחשבה ודיון על הרקע האירועים השבוע בין ישראל ואיראן: המשבר הנוכחי בעזה, בלבנון ועם איראן מתחולל על שלושה לוחות שחמט אנכיים והיררכיים. יש קשרים והשפעות דו-כיווניות אך לא סימטריות בין הקונפליקטים: המשבר בעזה קבע את עיתוי המשבר הנוכחי בלבנון והמשבר בלבנון החריף, אך לא יצר, את הקונפליקט עם איראן. לכל אחד מהמוקדים יש גם סיבות היסטוריות ומאפיינים משלו- שלושת הסכסוכים הם אוטונומיים. בסכסוכים,
ביד ימין ארה"ב מספקת לישראל פצצות, טילים ופגזים וביד שמאל היא מבטיחה לספק לפלסטינים, בעוד כחודשיים, שני מיליון ארוחות ליום. הפלסטינים, אם לא ייהרגו קודם, ימותו, אבל לפחות עם בטן מלאה. לשם כך יארגן הצבא האמריקני משלוחי מזון מווירג'יניה ללרנקה שבקפריסין, שם ייבדקו המזונות בידי הישראלים, יועברו לאוניות אמריקאיות שייקחו אותם לקרבת חופי צפון עזה. בגלל רדידות המים, יועברו המטענים לסירות או למזח צף, אותם
הסכמה על עסקת חטופים עם החמאס ברצועת עזה עדיין לא בהישג יד. לדאבוננו הם ימשיכו להינמק בשבי. העסקה היא דילמה אמתית. בלוגיקה, היא מצב שבו ישנן שתי חלופות שקולות בחשיבותן, אך אי אפשר להשיג את שתיהן יחד וחייבים, למרות הקושי, לבחור ביניהן. ממשלת ישראל קבעה, קבל עם ועולם, שמטרות המלחמה הן חיסול החמאס ושחרור החטופים והשבויים. חמאס מצדו דורש הפסקת המלחמה ושחרור עצורים שנחטפו במהלך
החישוק שהחזיק יחד את ממשלת הימין מלא לפני ה-7 באוקטובר היה הפרויקט הפוליטי המשותף של "ההפיכה המשפטית". מול ממשלת נתניהו עמדה אז אופוזיציה ציונית-קצת-יותר-ליברלית. פרויקט ההפיכה הושהה, אך לא חוסל בידי המחאה. הטבח הרצחני והראוותני של החמאס ב-7 באוקטובר פגע עמוקות בתחושת הביטחון של הישראלים. הוא נגע בחרדת ההשמדה הקמאית במדינה המיוסדת על השואה כאחד משני עמודי שמשון של הלגיטימציה שלה. עמוד הסמך השני באידיאולוגיה
