הנה עובדה שאי אפשר להתכחש לה: בעיר תל אביב, בשנת 2022, מתקיימת הפרדה על בסיס גזע במערכת החינוך. בעיר שתופסת את עצמה, ואולי בצדק, כמרכז התרבות והמסחר, מעוז השמאל והליברליות, הלב הפועם של המדינה – מפרידים בין ילדים שחורים לילדים לבנים בבתי ספר. בישראל חיים כ-8,000 ילדי מבקשי מקלט, רובם המוחלט נולדו בישראל. איש אינו יודע את המספר המדויק – כי זה לא מאוד מעניין
יום הפליט הבינלאומי צוין היום ברחבי בעולם. בישראל חיים כ-28,000 מבקשות ומבקשי מקלט בגירים – רובם מאריתריאה ומסודן. דיקטטורות אכזריות, מלחמות ורצח עם אילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם – ולהפוך לפליטים. את מסע הפליטות הארוך הם עברו ברגל, דרך מדבר סיני, ורבים מהם נכלאו במחנות ועונו על ידי כנופיות מבריחים. כדי להינצל, נאלצו מבקשי המקלט השבויים לשלם דמי כופר לחוטפים.
ב-24 במאי השנה, יומיים לפני תחילת חופשת הקיץ, נכנס צעיר בן 18 מהעיירה אובלדי שבטקסס לבית ספר יסודי כאשר הוא חמוש ברובה סער, ורצח 19 תלמידים ושתי מורות. עיריית אובלדי מתקצבת את המשטרה המקומית בסכומי עתק. אף על פי כן, שוטרים שעמדו מחוץ לבית הספר לא ניגשו אל הצעיר כשראו אותו נכנס אליו. בזמן ביצוע הפשע, עמדו השוטרים בחוסר מעש מחוץ לבניין ואף מנעו באלימות
בתחילת החודש, עם הדלפת ההחלטה הצפויה של בית המשפט העליון של ארה”ב לבטל את ‘רו נגד וייד’ (פסיקה תקדימית שהגנה על זכותן של נשים בארה”ב לבצע הפלות בחמישים השנים האחרונות), סערו וגעשו הרוחות ברחבי העולם. מומחים מטעם עצמם קוננו על הבגידה באתוס החירות האמריקאי, ובציבור הישראלי התעורר שיח של תדהמה, והפתעה על אודות הרגרסיה חסרת התקדים. אולם ניתוח ענייני ואובייקטיבי של מצב העניינים הנוכחי
