לפי נתוני פורום הדיור הציבורי, השתלטו עמותות דתיות, גרעינים תורניים ובתי כנסת על מאות דירות ציבוריות ברחבי הארץ ומסרבים להחזיר אותן לזכאי הדיור הציבורי הממתינים שנים רבות בתור. מעבר לכך, מאות דירות שיכולות לשמש את כ-30 אלף הזכאים הממתינים לדיור נותרו ריקות ומוזנחות. "אם זה לא מספיק אז עכשיו יש גם גל עליה, ולממשלה אין שום תוכנית עתידית איך להעניק דירות לזכאים לדיור ציבורי. גם
פסטיבל האישה 2022 של תיאטרון יפו, לציון יום האישה הבינלאומי, יוקדש השנה לבמאית וליוצרת נולה צ'לטון, שהלכה לעולמה באוקטובר האחרון בגיל 99. במהלך ימי הפסטיבל, בין ה-10 ל-15 במארס, יוצג מבחר יצירות עכשוויות של נשים ועל נשים מתחומי התרבות השונים: קולנוע, מוסיקה, מחול ותיאטרון. בפסטיבל ייקחו חלק שחקנים ויוצרים שצ'לטון (בצילום: בעת חזרות ב-1965) הייתה חלק מעולמם והשפיעה על יצירותיהם. הבימאית, כלת פרס ישראל לאמנות
ארגוני המורים המחתרתיים באיראן חוללו בחודשים דצמבר וינואר את אחת ממחאות העובדים הרחבות בשנים האחרונות. חרף הדיכוי של השלטון האסלמי, הם הכריזו על שביתות והפגינו ברחובות. אלפים התכנסו באזור בניין הפרלמנט בטהראן ודרשו לשפר את שכרם ולקבוע סולם דרגות. לפי המידע שפרסמו, שכרו הממוצע של מורה מסתכם בכ-700 שקל לחודש, סמוך מאוד לקו העוני. במשך שנים הובטחו למורים תוספות שכר, והממשלה אף קיימה דיון בנושא
הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה בשבוע שעבר (1.2) דיון על אודות טיפול המשטרה ברצח נשים ערביות אזרחיות ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) התייחסה למחקר שנערך בנושא ואמרה: "תוצאות המחקר והנתונים המובאים בו הם כתב אישום גם לחברה, אבל בעיקר למשטרת ישראל ולמערכת המשפט". עו"ד שירין בטשון מעמותת נשים נגד אלימות הציגה את המחקר, לפיו 58% מבין כלל הנשים הנרצחות, 73% מבין
"הסוררת" מאת הסופרת העיראקית אנעאם כּצ'אצ'י פורסם לאחרונה בסדרה "מכתוב" של מכון ון ליר בשיתוף עם הוצאת פרדס, בתרגומו של יותם בנשלום. הרומן פותח צוהר להיסטוריה הישנה והחדשה, התרבותית והפוליטית של עיראק, דרך שלוש דמויות שגורלן נשזר יחדיו: תאג' אלמולוק עבד אלמג'יד, שהצליחה להתברג בעולם התקשורת הגברי וזכתה בחסותו של ראש הממשלה נורי אלסעיד בבגדאד של שנות הארבעים; מנצור אלבאדי, עמיתהּ הפלסטיני של תאג' אלמולוק
בדצמבר האחרון נפתחה במוזיאון של מכון העולם הערבי בפריס תערוכה המציגה את ההיסטוריה ארוכת השנים של הקהילות היהודיות בעולם הערבי. התערוכה "יהודי המזרח", מציגה את "התקופות הגדולות של החיים האינטלקטואליים וחיי התרבות היהודיים במזרח, וחושפת את הדיאלוגים הפוריים שעיצבו את החברות השונות בעולם הערבי-מוסלמי במשך מאות שנים". התערוכה עוקבת אחר החיים המשותפים של היהודים והמוסלמים, "מהקשרים הראשונים שנרקמו בין השבטים היהודיים של ערב והנביא מוחמד
הקורונה פגעה בפרנסתן של משפחות רבות: רבים איבדו את עבודתם בעקבות השלכות המגיפה על המשק, ועסקים רבים קרסו. אך מדו"ח חדש של קו לעובד על שנת הקורונה, 2020, עולה שדווקא בתקופה בה נפגעו זכויותיהם של עובדים באופן קשה – הם הופקרו בידי מנגנוני האכיפה. עוד עולה מהדו"ח כי אשתקד נרשם זינוק בפניות בדבר פגיעה בזכויות עובדים, לרבות בשל אי-תשלום והלנת שכר. במקביל, במנהל ההסדרה והאכיפה
סרטה החדש של הבמאית סימון ביטון, "זיארה", עלה לאקרנים בצרפת בשבוע שעבר. הסרט עוסק בשורשיהם של היהודים במרוקו דרך תולדות משפחתה של ביטון. "זיארה" בערבית פירושה ביקור, אך בקרב תושבי המזרח התיכון וצפון אפריקה היא מציינת גם ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך טקס פולחני. בקרב המוסלמים, המונח מייצג עליה לרגל לאתרים שאינם הכעבה שבמכה, כמו קברי קדושים. המונח משמש גם יהודים כדי לתאר
פסטיבל מוואל בלדי למוסיקה ערבית שורשית יפתח ביום שלישי הקרוב (14.12) במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. פסטיבל המוסיקה החדש יתמקד בצלילים ובקולות של מוסיקת העם המזרח תיכונית, הערבית והצפון אפריקאית; בשירים הפשוטים, במקצבים הסוחפים ובשירה המוואלית, האילתורית והמסלסלת. בפסטיבל יבוצעו שירי עם שנדדו במשך דורות עם אורחות הגמלים, הסוחרים ורועי הצאן ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, והם חלק מהתרבות המוסיקלית המשותפת של בני האזור: מוסלמים, נוצרים
הם לא עשבים שוטים. מסקנה זו עולה מדו"ח מיוחד שפרסם השבוע ארגון בצלם תחת הכותרת "בשליחות המדינה: השתלטות המדינה על קרקעות בגדה המערבית באמצעות אלימות של מתנחלים". הדו"ח מנתח את אלימות המתנחלים כלפי תושבים פלסטינים. בצד כ-280 התנחלויות שהוקמו מאז שנות ה-70, ישנם בגדה כ-150 "מאחזים" – בהם ישראל אינה מכירה באופן רשמי. מאחזים אלה, שרובם מכונים "חוות חקלאיות" וכשליש מהם הוקמו בעשור האחרון, הם
