שר החינוך והמקרתיזם, יואב קיש, החליט לאחרונה לא להעניק לסוציולוגית המוערכת פרופ' אווה אילוז את פרס ישראל כיוון שב-2021 חתמה על אמנה הקוראת לחקור חשד לביצוע פשעי מלחמה בשטחים הכבושים בידי ישראל. במאמר דעה שפרסמה בעיתון "הארץ" כתבה: "לא אחזור בי מחתימתי כי לא אתכופף אל מול הניסיון לגרום לאזרחים שנלחמים על עתידה של המדינה להיכנע לתכתיבים של שר." פובליציסטים כמו ענת קם ראו בהחלטתו
"הכלכלה המינית של הקפיטליזם", ספרו החדש של ההיסטוריוסוף המרקסיסטי נועם יורן, ראה אור לאחרונה בהוצאת הספרים היוקרתית של אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית. בדומה לספרו הקודם – "מה רוצה הכסף" מ-2014, גם בספרו החדש חוקר יורן את ההקשרים החברתיים וההבנה החברתית של כסף, נכון יותר את גבולות הכסף. בספרו החדש הוא יוצר הפרדה בין מקום המיניות "בשוק" לבין מקום המיניות בכלכלה: המיקום של המיניות בשוק ובכלכלה דינמי
בספרון של הוצאת אופק מבית קרן ברל כצנלסון שפורסם לאחרונה, ראה אור תרגום למאמרה פורץ הדרך של הסוציולוגית פרופ' קים ליין שפלי "רודנות בחסות החוק". מאמרה של ליין שפלי, המלמדת באוניברסיטת פרינסטון, מצביע על אופני הפעולה של דיקטטורים במאה ה-21 ועל אופי שלטונם, השונה מהאופי שלמדנו לזהות עם המשטרים הדיקטטוריים במאה ה-20. לא פעם אנו חשים מבוכה ובלבול: אנחנו יודעים לזהות את השלטון והשליט כבעלי
לרגל צאת אלבומה הרביעי של המוסיקאית ופעילת השלום שירה ויזל "זאת לא רק אני", נפגשנו לשיחה בבית קפה בשכונת מונטפיורי בתל אביב. במקביל לצאת האלבום, נערך בשבוע שעבר (9.1) גם אירוע פתיחה של תערוכה חדשה "מה יישאר", המתכתבת עם האלבום החדש. בתערוכה – עבודות של מיקי קרצמן, נועם אמיר, זאב "שושקה" אנגלמאייר ואחרים. שירה ויזל נולדה וגדלה בקיבוץ רגבים, לא רחוק מבנימינה. מוסיקאים רבים חוששים
כ-2,000 צעירים ומשפחות השתתפו בסוף השבוע בפסטיבל וודסטוק למען השלום שנערך בערבה. האירוע נערך בבצפון חבל אילות שוכן מרכז הפסטיבלים שיטים של קיבוץ סמר השכן. בהזמנה לאירוע נכתב "בוודסטוק למען השלום אנחנו עולים לרגל להתכנסות של שלושה ימים במדבר. ניפגש, נחקור, נייצר ונדרוש שלום. חממה לחלימה וטרנספורמציה קולקטיבית. נגע בשלום בהיבט רוחני ופוליטי, פנימי וחיצוני". בסמך לאירוע צמחה עיר אוהלים קטנה, מאחורי במות ומתחמי האירוע,
לאומנים ברחבי העולם חווים רנסנס. אנשי שוליים מהימין הקיצוני עוברים למרכז הבמה: מרין לה פן בצרפת, חבייר מיליי בארגנטינה, הרברט קיקל באוסטריה, ג'ורג'יה מלוני באיטליה, ובן גביר וסמוטריץ' אצלנו. הלאומנים החדשים כבר אינם נראים כמו גלוחי הראש או אלה המצדיעים במועל יד של המאה שעברה. משברים כלכליים וחברתיים, חולשת מעמד העובדים המאורגן, פערים חברתיים עמוקים והיעדר אלטרנטיבה מצד מפלגות המרכז-שמאל הממסדיות יצרו קרקע פורייה לצמיחה
שר התקשורת, שלמה קרעי, מתעב תקשורת חופשית ועושה כל העולה בידו כדי להיאבק בה, בין השאר באמצעות הפסקת פרסומים ממשלתיים ב"הארץ" והצעות חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי הפופולרי וגל"צ. קרעי אף הגדיל עשות ואמר בכנסת: "הליכוד דואג לחופש הביטוי, מעולם לא ניסה לסגור ערוץ תקשורת – לא את 'ישראל היום', לא את ערוץ 14". אהה, הוא לא סגר את השופרות של ממשלת הימין. אגב, שידורי
המצב בעיר נצרת רושם שיא שלילי: שחיתות גואה בעירייה, עובדים וגמלאים שלא מקבלים את שכרם במשך חודשים ארוכים, זבל שנערם ברחובות, פגיעה ניכרת בכלכלה העירונית ובחיי היום יום של התושבים עקב המלחמה. ראש העיר עלי סלאם, יקיר שלטון הימין, דרדר את נצרת לתהום עמוקה שיהיה קשה להיחלץ ממנה. מערכת "זו הדרך" שוחחה עם שריף זועבי, יו"ר סיעת חד"ש בעיריית נצרת, על המצב בעיר, על המאבק
"פוליטיקה של הכחשה: היסטוריה ישראלית של שמאל מזרחי", ספרו החדש של הסוציולוג וההיסטוריון פרופ' מאיר עמור, מאגד 40 שנות פעילות אינטלקטואלית ענפה. עמור לימד וחקר באוניברסיטאות בישראל ובקנדה ופעל בארגונים "הל"ה – למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח", "עיתון אחר" ו"קולקטיב מזרחי-אזרחי". הספר חושף את נקודת ההשקה בין המאבק המעמדי הישראלי (המבנה החברתי בלשון סוציולוגית) לבין המאבק הפלסטיני-ישראלי לעצמאות העם הפלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית (מול הפוליטיקה
אירוע חשיפה של פסטיבל "וודסטוק למען השלום" נערך אמש (חמישי) בקפה שפירא בדרום תל-אביב. במקביל נערכו שני אירועי חשיפה בירושלים ובמצפה רמון, 21 אירועים נוספים מתוכננים להתקיים ברחבי הארץ. נטע קינד מגרעין של שש פעילות שיזמו את הפסטיבל למען השלום לפני כחודשיים חצי, סיפרה כי הרעיון לקיום הפסטיבל שיתקיים בסוף דצמבר הגיע לאחר אירוע מחנה השלום שנערך ביולי האחרון בהיכל מנורה בתל-אביב. "התנועה קמה לפני
