ממשלת הימין מייצרת זוועות בכל זירה אפשרית. כדי לממש את מטרתה העליונה – סיפוח מלא של השטחים הפלסטיניים הכבושים, היא מוכנה להקריב את חייהם של החטופים ושל החיילים. את הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה היא כלל לא רואה כבני אדם: מבחינת הממשלה, כולם שם בני מוות. אך כדי להבטיח שתוכל לממש מטרה זו, היא חייבת להשתיק כל קול ביקורתי. לכן מערכת המשפט נמצאת תחת מתקפה מתמדת;
שנה לאחר הטבח הברוטלי של החמאס באנשי עוטף עזה ופסטיבל נובה וחטיפתם של 250 למעמקי הרצועה, ליבי מתמלא בכאב מהמחשבה על אותו יום ארור. המוות, הפחד, הייאוש והבלבול שחשו כל כך הרבה אנשים באותו יום ובשנה שאחריו, ימשיכו ללוות אותנו כחברה עוד שנים רבות קדימה. ליבי מלא כאב לא פחות על עשרות אלפי הפלסטינים בעזה שנהרגו מההפצצות צבא הכיבוש במלחמת הנקם שלו: אלפי אנשים, נשים,
הנהלת אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה מנעה מסטודנטים ערבים, נציגי תאי הסטודנטים של חד"ש ובל"ד, להירשם לבחירות לאגודת הסטודנטים. כך דווח אתמול ע"י נציגי חד"ש סטודנטים באוניברסיטת חיפה. בתחילת השבוע (8-9.9) התקיימו ימי ההרשמה לסטודנטים אשר רוצים להתמודד לנציגות באגודה, הסטודנטים יכלו להירשם עד השעה 12 בצהריים. אך לפי עדויות מהמקום, חברי הנהלת האגודה הנוכחיים יצרו עיקובים מכוונים בתור לרישום על מנת למנוע מסטודנטים ערבים וסטודנטים
בצעד דרמטי שלא נראה מאז ימי הממשל הצבאי, הוציאה משטרת חיפה בשבוע שעבר (26.8) צו סגירה למשך 10 שעות למועדון מק"י בחיפה. זאת כדי למנוע הקרנה בו של סרטו החדש של הבימאי מוחמד בכרי "ג'אנין ג'נין". השבוע שוחח 'זו הדרך' עם הבימאי על סרטו החדש, ההשתקה הממסדית והאכזבה מהשמאל הציוני. במה עוסק סרטך החדש? ב"ג'אנין ג'נין" כמה חלקים. החלק הראשון עוסק בסיפור האישי שלי בעקבות
בצל המלחמה על עזה, ממשיכה הממשלה בכל הכוח בקידום חוקי ההפיכה המשטרית, שמטרתם פגיעה אנושה בהפרדת הרשויות בכלל, ובפרט במערכת המשפט. זאת כדי לקדם את סיפוח הגדה המערבית ורצועת עזה. בין שלל החוקים שמקדמת הקואליציה, ישנה הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בדבר "הוצאת הטרור מהאקדמיה". החוק, שקודם בתמיכת התאחדות הסטודנטים הארצית, מחייב מוסדות אקדמיים לפטר מרצים שהוכחה מעורבותם ב"הסתה לטרור" או
אתחיל את דברי בקטע מעדות שמסרה נבילה מיקדאד לארגון 'בצלם' ב-16 במרס. נבילה (39) היא אם לחמישה מהעיר עזה, שהייתה כלואה בישראל 46 יום: "ב-7 באוקטובר בבוקר התחילו הפצצות מסיביות של ישראל על השכונה שלנו, אל-מוח'אבאראת, בעיר עזה. ההפצצות על השכונה שלנו הפכו לאינטנסיביות יותר, כבר לא היו חשמל או מים זורמים. עברנו ממקום למקום במשך תקופה ארוכה. בתחילת דצמבר הגענו לבית ספר ממשלתי בשכונת
השבוע תצוין חצי שנה למלחמה הנוראית בעזה. חצי שנה מאז הטבח הנפשע של החמאס ביישובי הדרום ב-7 באוקטובר. חצי שנה של מלחמה קטלנית והרסנית שהובילה למותם של יותר מ-32 אלף איש, ל-1.7 מיליון עקורים עזתים ולמשבר הומניטרי ולרעב בממדים שלא נראו בעבר. חצי שנה שבה 134 חטופים נמצאים בשבי החמאס בעזה בתנאים מחפירים ומסוכנים, כשהחשש לחייהם גובר מיום ליום. חצי שנה שמאות אלפי המפונים מדרום
אוניברסיטת חיפה הייתה זו שהחלה במסע רדיפה נגד הסטודנטים הערבים. ברדיפה לקחה חלק גם אגודת הסטודנטים, שארגנה הפגנות נגד החזרת סטודנטים שהושעו בתחילת המלחמה לקמפוס. מול מסע רדיפה זה עמדו באומץ חברי תא הסטודנטים של חד"ש. בראיון ל'זו הדרך", מסביר עודאי גנאים, מזכיר תא חד"ש סטודנטים באוניברסיטת חיפה, את החשיבות של פעילות חד"ש סטודנטים ואת ההצלחות של התנועה מתחילת המלחמה. מה המצב הנוכחי באוניברסיטת חיפה?
בזמן שבעזה מתנהלת מלחמה עקובה מדם, הבוקר (ראשון) נפתחה שנת הלימודים האקדמית במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. שנת הלימודים הנוכחית כרוכה באתגרים רבים. לראשונה מאז פרוץ המלחמה ייפגשו המוני סטודנטים יהודים וערבים בכיתות הלימוד כדי ללמוד יחדיו. מפגש זה, באווירה הנוכחית, טעון מאוד וטומן בחובו סכנות ממשיות לשלומם הפיסי של הסטודנטים. שני סקרים שנעשו טרם פתיחת שנת הלימודים מצביעים על תמונת מצב קשה ביותר של
"פתרון מדיני הוא תמיד אפשרי. אם מאמינים שהפתרון חייב להיות מדיני אז הופכים אותו לאפשרי" – כך אמרה השבוע ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) ל'זו הדרך'. בראיון הציגה ח"כ תומא סלימאן את האתגרים הפוליטיים הנוכחיים, את החשיבות של החתירה לפתרון מדיני ואת פעילותה מאז הושעתה מהכנסת לחודשיים. על רקע הפסקת האש ועסקת החטופים, כיצד את מעריכה את המצב הפוליטי הנוכחי? התקופה הנוכחית היא קשה
