fbpx

היום לפני 1489 שנים פרץ "מרד ניקה" בעיר קונסטנטינופול (איסטנבול) שגבה את חייהם של 35,000 איש

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

היום לפני 1489 שנים החלו האירועים שיובילו לאחת המהומות הקשות ביותר בשלהי העת העתיקה, בין מעמד האצולה למעמד הסוחרים והעובדים. זה הסיפור של מרידת ניקה שהובילה לטבח של 35,000 איש.

בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום) של המאה השישית בשלהי העת העתיקה, בירתה של האימפריה הבזינטית, הספורט העממי הנפוץ ביותר היה מרוץ המרכבות. 4 קבוצות, הכחולה (Vénetoi), הירוקה (Prásinoi), הלבנה (Leukoí) והאדומה (Roúsioi) התחרו בהיפודרום של העיר על הזכות לשיר שירי הלל לרוכבי הכרכרות האהובים עליהם.

ההיפודרום של קונסטנטינופול היה מחובר לארמון הקיסרות ולכנסיית איה סופיה, דת, שלטון וספורט מותכים יחדיו במרכז העיר במה שהפך להיות במה מרכזית להמונים להביע את דעותיהם כנגד ובעד הקיסרות ואופי הדת הנוצרית. היריבות הקשה ביותר הייתה בין הקבוצה הכחולה והירוקה, אשר צברו את מספר האוהדים הרב ביותר.

בשנת 532, בה התרחש האירוע שעליו נתמקד, הקבוצה הירוקה והקבוצה הכחולה הצליחו להתעלות על שתי הקבוצות האחרות, מה שגרם לאיחוד בין הקבוצה הירוקה והאדומה ולאיחוד בין הקבוצה הכחולה והלבנה (נראה שביריבות וצבעים, לא הרבה השתנה מאז).

באותם ימים התקיימו שיחות שלום עם הפרסים, לאחר המלחמה שהתחוללה בין הצדדים. עלותה הגבוהה של המלחמה גררה מסים כבדים מאוד, אשר הכבידו מאוד על העם, הסוחרים וכמובן פשוטי העם. אלו מצאו את מקומם בין הירוקים-אדומים. מנגד, הכחולים-לבנים היו חביבים על הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, ייצגו את הממסד ותמכו בו.

הסכסוך לא הסתכם רק במתח מעמדי, אלא גם בדת וזהות, הירוקים-אדומים האמינו באמונה שייצגה את העמים באימפריה הביזנטית שדרשו עצמאות ממנה ואילו הכחולים לבנים היה אורתודוקסים לחלוטין.

האהדה לרוכבי הכרכרות לא הסתיימה ואולי אף לא התחילה בהיפודרום, היא הפכה לכוח תרבותי ופוליטי באימפריה, מאות אלפי אזרחי האימפריה לבשו את צבעי רוכבי הכרכרות אליהם הרגישו שייכים. מתוך אלה אלפי צעירים, שניתן להקבילם לחוליגנים של היום בכדורגל המודרני, הציגו פן אלים ומיליטנטי להתאגדות הזאת והיוו את הסנונית הראשונה למה שעתיד היה להתרחש בקרוב.

הצעירים המשולהבים התבטאו בכנופיות אלימות שגררו רציחות ותגרות אלימות לאחר מרוצים שהיו בשנת 531. אותן רציחות הובילו למעצרם של צעירים משני הפלגים ולהוצאתם להורג. ב-10 לינואר 532, 2 צעירים, אחד כחול ואחד ירוק, הצליחו לחמוק מהגורל הזה, מצאו מקלט במנזר סמוך לעיר וכעת על הקיסר היה לחרוץ את גורלם.

מיד החלו מחאות קשות מצד שני פלגי האוהדים ביחד לשחרר את הצעירים לחופשי. הקיסר המוטרד בשיחות השלום עם הפרסים, אישר שהצעירים יכלאו ולא יוצאו להורג ובנוסף יתקיים מרוץ כרכרות להוצאת האגרסיות של הקהלים הזועמים.
ב-13 בינואר, קהל זועם על הקיסר נהר אל ההיפודרום בעל 100,000 המושבים לצפות בתחרות. במרוץ האחרון הקבוצות הפסיקו לשיר אחת נגד השנייה והחלו בקריאת "Nika!" מאוחדת, כלומר "ניצחון" או "לכבוש".

בשלב זה שני הפלגים האויבים המרים החלו להסתער יחדיו על הארמון הסמוך להיפודרום במטרה להפיל את הקיסר. הקיסרות הייתה תחת מצור למשך חמישה ימים, והמהומות התפשטו לכלל רחבי העיר ורובה עלתה באש, כולל כנסיית איה סופיה שכמעט וחרבה.

יוסטיניאנוס עמד להישבר, העם דרש רפורמה, סנטור בשם היפוטאיוס התבקש להחליף את הקיסר ובנוסף דרשו כי המקביל לשר האוצר באותה תקופה יוחנן מקמפדוקיה שהיה אחראי על הצנע יתפטר (או יריח את הפרחים מלמטה). כעת שני האויבים המרים התאחדו יחד במטרה להפיל את השלטון הדכאני.

הקיסר עמד לנטוש את בירת האימפריה, דבר אשר היה מבטיח את קריסת האימפריה והקיסרות שלו. רגלו האחת כבר הונחה על הסירה שעמדה לעזוב את המזח. אך כאן נכנסת תאודורה, אשתו הכריזמטית, אך האכזרית, למערכה. שחקנית התיאטרון לשעבר לא הסכימה לחזור להיות פשוטת עם כפי שהייתה לפני שהתחתנה עם יסטיניאנוס. תאודורה התעקשה להישאר בעיר ואמרה: "מי שחבש את כתר הקיסרות לעולם לא יצטרך להיות עד להסרתו. אמות ולא אראה את היום שלא יצדיעו לי כקיסרית". ביחד עם גנרלים קרובים הם רקמו מזימה להשכיח את המהומות.

סריס בשם נרסס נשלח ללא נשק אל מנהיגי ההמון הכחול-לבן הזועם שבידו זהב כשוחד. הוא הזכיר להם שיסטיניאנוס היה אוהד הקבוצה וכי היפוטאיוס הוא תומך נלהב של הירוקים-אדומים וחילק להם את הזהב. הכחולים לבנים התדיינו בניהם ולבסוף, באמצע הכתרתו של היפוטאיוס הכחולים-לבנים שהשתלטו על האצטדיון יצאו ממנו בסערה וביחד עם כוחות המשמר האימפריאלי טבחו בירוקים-אדומים ההמומים.

למעלה מ-30 אלף איש נהרגו במהומות אלו, יסטיניאנוס שרד ותאודורה דאגה שהיפוטאיוס יוצא להורג. איה סופיה שופצה וכך גם קונסטנטינופול והמרידה נכשלה.

קשה לדעת מה היה מתרחש אילו האירועים היו מסתיימים אחרת, הכוח שייצג את המדוכאים הובס, אבל השאיפה לשחרור מעריצות, לעצמאות, לשיגשוג ולשוויון לא הובסה עד היום

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן