fbpx

כאן, ממש ליד ביתך נהרג בתאונת עבודה פועל בניין סיני

השנה נהרגו בישראל 62 איש בתאונות עבודה, שאת רובן המכריע ניתן היה למנוע; צריך בסך הכל לאכוף את החוק

העובד מאזן מוחמד אבו חייט, תושב טירה בן 60, מת בשבת, 12 בדצמבר. הוא נפצע שלושה שבועות קודם לכן. מעסיקו הורה לו לקדוח בקיר חדר החשמל במרתף בניין בתל-אביב והוא התחשמל. אבו חייט הוא ההרוג ה-62 השנה בתאונות עבודה. נוסף לעשרות ההרוגים, נמנים עם הקורבנות מאות רבות של פצועים בכל הדרגות, ורבים מהם יסבלו מנכות קבועה שארית חייהם.

את חייו של אבו חייט ואחרים אפשר היה להציל בנקל. הפועלים המתים לא נפגעו מברק שהיכה במפתיע משמיים. את מרבית התאונות אפשר היה לצפות מראש. הביטוי "תאונות עבודה" מסתיר אמת מטרידה: כמעט בכל המקרים מדובר ברשלנות רצחנית, בשרשרת של החלטות מסוכנות שקיבלו אנשים שלא היה להם מספיק אכפת. אלה מעסיקים שבחרו במודע להפקיר את ביטחונם של עובדיהם כדי לשלשל עוד כמה שקלים לכיסם.

הנרי פורד, מאבות התעשייה הקפיטליסטית, תהה פעם מדוע הוא נאלץ לקבל אדם בצמוד לכל זוג ידיים עובדות. שנים ארוכות חלפו מאז, אך כך עדיין רואים בעלי ההון את עובדיהם: ידיים עובדות, ואדם המחובר אליהן כתופעת לוואי. לא מפתיע, אם כן, שמעסיקים רבים מחליטים במודע לסכן את עובדיהם. הם רואים לנגד עיניהם אך ורק שיקולים כלכליים.

אח או אבא של מישהו

כל פועל הוא אח של מישהו או אבא של מישהו, כדברי הפרסומת של המוסד לבטיחות ולגהות. אך פרסומות הקוראות לציבור לדווח על מפגעים, שבכוחן לעצור את ההפקרות – אין. נדרש טיפול שורש בנושא: מינוי של מאות פקחים, עדכון כל התקנים הקיימים והוספת חדשים, ביצוע הכשרות מקצועיות והכשרות בטיחות לכלל העובדים בענפים השונים, וכבסיס לכל הצעדים האלה – הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית.

שלושה גופים מופקדים כיום על הבטיחות בתעסוקה: המוסד לבטיחות ולגהות, מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ויחידת "פלס" של המשטרה. גופים אלה לא מתקשרים כראוי ביניהם, ונושאים רבים מטופלים במקביל או אינם מטופלים כלל. מאגרי הנתונים נפרדים, וגם כאשר נחשפות הפרות חוק בידי אחד הגופים, האחרים לא תמיד יודעים על כך. אומרים שברק לא מכה פעמיים באותו המקום, אך תאונות עבודה דווקא קורות שוב ושוב אצל אותם המעסיקים ובאותם האתרים.

תאונות שניתן היה למנוע

ב-22 באפריל השנה נהרג פועל בן 30 בנפילה מגובה. זה קרה באתר של החברה "אופק שלי", בה נהרגו בשנים האחרונות עוד שני פועלים. הוגש נגדה כתב אישום והוטלו עליה יותר מעשרה צווי בטיחות בגין ליקויים. ב-11 באוגוסט נהרג עבד אלרחמן אלהרש. הוא נפל ממרפסת לא מגודרת בגובה שש קומות באתר בנייה בירושלים. משרד העבודה הוציא לקבלן האחראי באתר, "האחים עלי שקיראת בע"מ", 12 צווי בטיחות בשל ליקויים מסוכנים ב-18 החודשים האחרונים — אך בפועל התיר לו משרד העבודה להמשיך בבנייה שכן טרם פנה לרשם הקבלנים בבקשה לשלול את רישיונו. ב- 23 בנובמבר, ממש לפני שבועות ספורים, נהרג עמראן חליל מסלח באתר בנייה בהרצליה. התקרה קרסה עליו. לאתר הבניה לא היה היתר ממשרד העבודה.

את כל התאונות הללו ועוד רבות אחרות ניתן היה למנוע. היה צריך, בסך הכל, לאכוף את החוק על עברייני תעסוקה סדרתיים המסכנים את חיי עובדיהם בלי להניד עפעף.

כדי לעצור את ההפקרות, הנחתי על שולחן הכנסת חוק שנועד לחבר בין המוסד לבטיחות לבין מנהל הבטיחות התעסוקתית. מדובר ברעיון שעלה עוד ב-2014, עת המליצה עליו ועדת אדם שמינה שר העבודה דאז. העלויות הכלכליות שוליות, שכן מדובר באיגום משאבים ולא בהמצאה של תקציבים חדשים, ואילו הפוטנציאל לשינוי הוא עצום. שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התחייב כי יוקם בהקדם צוות אשר יגבש הצעת חוק בנושא שתהיה מוסכמת על הממשלה. כעת הכדור בידיים שלנו; עלינו להבטיח כי חקיקת החוק אכן תקודם וכי רשות לאומית לבטיחות בתעסוקה אכן תוקם.

ח"כ עופר כסיף נואם במשמרת מחאה שיזמה חד"ש ב-22 במאי 2020 ברחוב העלייה פינת רחוב וולפסון בדרום ת"א, בקרבת אתר בנייה בו נהרג לין פה צ'ין, עובד בניין סיני (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן