fbpx

20 שנה להחלטת האו"ם 1325

מאבק הנשים לייצוג והשפעה במוקדי קבלת ההחלטות נמשך

המערכה הציבורית להכרה בשוויון זכויות האישה, לרבות בזכותה לבחור ולהיבחר, החלה עוד במחצית המאה ה-19, אך המלאכה לא תמה. בימים אלה מציינים בעולם וגם בארץ מלאות 20 שנה להחלטה חשובה של מועצת הביטחון של האו"ם. החלטה זו, שמספרה 1325, כוללת שלושה סעיפים מהותיים. נוסף לסעיף בדבר הגנה על נשים וילדים במרחב הציבורי והפרטי, לרבות במשפחה (סעיף שנכלל כבר בהחלטות קודמות), מדגישה ההחלטה את |החובה לדאוג להשתתפות מלאה ושוויונית (כלומר, ייצוג) של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בקבלת החלטות, לרבות בנושאים של שלום וביטחון, וכן את החובה להטמיע זווית ראייה של נשים (מגדרית) במשא-ומתן להסדר סכסוכים אלימים ובמאמץ למנוע אותם. סעיפים אלה, ברובם חדשניים, מקנים להחלטה זו חשיבות רבה.

 

קצת  היסטוריה

שוויון הזכויות היה נושא מרכזי במאבקים שניהלו נשים כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. הנשים בארץ שאבו עידוד מהקמתה עוד ב-1946 של ועדת האו"ם למעמד האישה, וב-1951 אושר בכנסת "חוק שיווי זכויות האישה", ששם דגש בזכויות הכלכליות והחברתיות של נשים ובהגנה עליהן.

אולם חוק זה, כמו כל יתר החוקים בענייני זכויות נשים, כלל הסתייגות מפורשת: הוראות החוק אינן חלות על דיני הנישואים והגירושים שנותרו בסמכות דתית. מאז ועד היום, כל מעשי החקיקה בנושא זכויות נשים כוללים את אפלייתן כחוק (!) בתחומים של נישואים וגירושים. כפיה דתית דומה לגבי נשים קיימת רק במדינות בודדות בעולם.

הצעד החשוב הבא במערכה לשוויון הזכויות נעשה ב-1979, עם אישורה באו"ם של האמנה הבינלאומית למניעת כל צורות האפליה כלפי נשים. ב-1981 נכנסה אמנה זו לתוקף, אך ממשלת ישראל לא הצטרפה אליה. נדרש היה מאמץ של עשור נוסף, עד אשר בנובמבר 1991 חתמה גם ישראל על אמנה זו.

מעט למעלה משנה קודם לכן, בקיץ 1990, החלפתי את ח"כ תופיק טובי הוותיק בסיעת חד"ש בכנסת. חיה שלום, שהייתה אז העוזרת הפרלמנטרית שלי, הסבה את תשומת לבי לעניין האמנה. כדי לקדם את הנושאים הכלולים באמנה, פניתי לח"כ  שרה דורון, שכיהנה אז כיו"ר סיעת הליכוד. במאמצי שתינו הוקמה בנובמבר 1991 בכנסת הוועדה הראשונה בנושא – הוועדה המיוחדת לעניין מעמד האישה. ועדה זו נקראה בהמשך הוועדה לקידום מעמד האישה, ורשמה לעצמה הישגים חשובים בהגנה על נשים ובקידום זכויותיהן וייצוגן.

 

מוקש היישום

החלטת מועצת הביטחון 1325, שאושרה כאמור ב-1990, הייתה צעד נוסף במערכה לשוויון הודות להדגשת זכות הנשים להיבחר למוסדות ציבוריים ולמלא תפקיד משמעותי בכל התחומים, לרבות בהחלטות בעניינים מדיניים (מלחמה ושלום) ובשאלות של דמוקרטיה וממשל.

אולם ההחלטה של מועצת הביטחון נותרת אות מתה, אם המדינות אינן מאמצות אותה ואינן פועלות ליישומה, כפי שהמצב בישראל. ב-20 השנים האחרונות, אפילו ממשלה אחת בישראל לא נטלה על עצמה לבצע תוכנית המבוססת על ההחלטה. כמו בעבר, גם כיום כמעט רק גברים מנהלים את ענייני החוץ והביטחון של ישראל. שתיים שכן היו שותפות לניהול – גולדה מאיר כראשת הממשלה וציפי לבני כשרת החוץ, היו יוצאות הדופן בהיסטוריה הפוליטית בארץ.

בתחומים אזרחיים, לעומת זאת, ניכרת התקדמות מסוימת בייצוג נשים ובבחירת נשים לתפקידים רמים. נרשמה עליה במספר הנשים בקרב חברי הכנסת וכן במספר הנשים בממשלה. מאז 2015 מכהנת בכנסת ח"כ עאידה תומא-סלימאן, שנבחרה ב-2018 למקום השני ברשימת חד"ש לכנסת (המקום החמישי ברשימה המשותפת).

אשר לשלטון המקומי, נעשה ב-2014 מאמץ לקדם בחירת נשים באמצעות קביעת מימון בחירות גבוה יותר לסיעות בעיריות שבהן שליש ויותר מחברי הסיעה הן נשים. תיקון זה לחוק עודד גידול מוגבל בייצוג נשים ברשויות המקומיות. בעיריות של 11 הערים הגדולות עולה שיעור הנשים בקרב חברי המועצה על 30%. ב-2018 נבחרו 14 נשים לעמוד בראש רשויות מקומיות. אך גם מספר שיא זה אינו עולה על 4% מכלל ראשי הרשויות המקומיות.

באותן בחירות מקומיות ב-2018 נבחרו לרשויות המקומיות ביישובים הערביים 20 נשים – הכפלת נציגותן לעומת המצב ב-2013, אך שיעורן נותר נמוך. שלוש נשים שעמדו בראש רשימות מקומיות של חד"ש נבחרו למועצות: נוהא בדר במג'אר, פוז עותמן בעבלין וערין חריקה במג'ד אל כרום. 17 חברות נוספות ברשימות חד"ש נבחרות כחברות מועצה. חד"ש בחיפה נטלה חלק פעיל בבחירתה של עינת קליש-רותם לראשות העיר. בחירתה הייתה סימן דרך גם משום שלראשונה נבחרה אישה לעמוד בראש אחת משלוש הערים הגדולות.

 

תנד"י והחלטה 1325

תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד"י) שפעלה מאז הקמתה ב-1949 לקידום זכויות הנשים וייצוגן, ארגנה אירועים במטרה להעצים נשים ולדרבנן להיכלל ברשימות המועמדים לבחירות. ב-2013 ארגנה תנד"י כנס ארצי ראשון בנושא קידום נשים בבחירות למועצות הערים והמשיכה במאמץ זה ב-2018.

עם אימוץ החלטה 1325 באו"ם, הרחיבה תנד"י את פעילותה בתחומים המדיני והחברתי. התנועה ניהלה בקרב נשים ערביות ויהודיות קמפיין בנושא של השכנת שלום ישראלי-פלסטיני תחת הכותרת: "לכל אישה הזכות לחיות במדינה עצמאית". יחד עם האיחוד הכללי של הנשים הפלסטיניות, ארגנה (כל עוד הדבר היה אפשרי) מפגשים בין נשים פלסטיניות וישראליות ברמאללה.

תנד"י, כמי שמציינת את יום האישה הבינלאומי, ה-8 במרס, בעקביות מאז הקמתה, הניחה את התשתית להפיכתו של מועד זה ליום חג ואפילו חופשה לנשים במקומות העבודה בישראל. ועדיין נותרה עבודה רבה בתחומים רבים: ביעור האלימות נגד נשים, שעלתה בייתר שאת על סדר היום; קידום שוויון הנשים בשכר ובקידום בעבודה; והשאלה שהייתה עילתה של רשימה זו – קידום נשים לעמדות מפתח והרחבת הבחירה בנשים לגופים מנהלים בכל התחומים.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן