דו"ח: מעצר וגירוש של מהגרי עבודה שהגיעו לישראל כחוק

מאז החלה מלחמת ההשמדה בעזה, הרחיבה ישראל במהירות את גיוסם של מהגרי עבודה מחו"ל. המטרה –  להתמודד עם המחסור בעובדים במשק בעקבות מניעת כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. אולם, בצד הגידול במספר העובדים שהובאו לישראל כחוק, גדל גם מספרם של מי שנעצרו וגורשו לאחר שהגיעו עם אשרת עבודה. דוח חדש של המוקד לפליטים ולמהגרים בוחן כיצד מדיניות הבאת העובדים בשנות המלחמה קשורה באובדן מעמד חוקי, במעצר ובגירוש, ומצביע על כשלים בהגנה על עובדים שהמדינה עצמה גייסה.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה המובאים בדוח, מספר מהגרי העבודה בעלי אשרות עבודה בישראל גדל מ-111 אלף בסוף 2022 ל-227 אלף בסוף 2025. במקביל, מספר העובדים שגורשו לאחר שהגיעו לישראל עם אשרת עבודה עלה מ-190 בשנת 2022 ל-594 בשנת 2025. כלומר, בתוך שלוש שנים גדל פי שלושה מספר העובדים שהגיעו לישראל כחוק ובהמשך גורשו ממנה.

גידול במספר בקשות המקלט

אחד הנושאים המרכזיים בדוח הוא הגידול במספר מהגרי העבודה המגישים בקשות מקלט בישראל. עובדים רבים מגיעים לארץ לאחר ששילמו דמי תיווך גבוהים ובהסתמך על הבטחות בנוגע לשכר ולתנאי העבודה. בפועל, חלקם נתקלים בשעות עבודה ממושכות, בשכר נמוך מהמתוכנן ובתנאים קשים. כאשר הם מבקשים לעזוב את מקום העבודה או לעבור למעסיק אחר, הם עלולים להסתכן באובדן מעמדם החוקי בישראל.

על רקע זה, בקשת מקלט עשויה להיתפס בעיני עובדים כאפשרות להאריך את שהותם בארץ ולהמשיך לעבוד בה, גם לאחר שאשרת העבודה שלהם פוקעת או כאשר הם מתקשים להמשיך לעבוד בתנאים שאליהם נקלעו. הדוח מתאר גם מקרים שבהם חברות כוח אדם עודדו עובדים להגיש בקשות כאלה והציגו אותן כדרך לקבל היתר שהייה ועבודה נוסף. כך, עובדים שהגיעו לישראל כחוק עשויים למצוא את עצמם תלויים בהליך שלאו דווקא מבינים את משמעותו, בניסיון להמשיך להתפרנס ולהימנע מהרחקה.

אחת העדויות בדוח היא של עובד מהודו שהגיע לישראל במאי 2024 עם שבעה עובדים נוספים כדי לעבוד בענף הבנייה. הוא סיפר כי שילם כ-2,700 שקל כדי להגיע לישראל. הוא נדרש לעבוד 14 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, בעבודה פיזית קשה, וקיבל שכר נמוך מזה שהובטח לו. בהמשך עבר לעבוד במפעל בצפון הארץ. חברת כוח האדם הנחתה אותו ואת חבריו להגיש בקשות מקלט, והציגה אותן כדרך לקבל אשרת שהייה ועבודה נוספת.

לדבריו, הוא שילם 2,000 שקל לעורך דין מטעם החברה, אף שלא נפגש עמו. אשרת העבודה שלו, שניתנה תחילה לארבעה חודשים, הוארכה בארבעה חודשים נוספים. לאחר מכן קיבל הודעה בדואר האלקטרוני שעליו לעזוב את הארץ בתוך שבועיים. זאת, אף שהובטח לו שיוכל לעבוד בישראל במשך חמש שנים. בפועל, הוא הצליח לעבוד בישראל כחוק במשך כשנה וחצי בלבד.

בשנת 2025 הוגשו בישראל 9,335 בקשות מקלט. אזרחי הודו וסרי לנקה, שרבים מהם הגיעו לישראל במקור כמהגרי עבודה, היו יחד 41% מהמבקשים. לפי ניתוח הנתונים בדוח, כ-35% מהעובדים הזרים שנעצרו לקראת גירוש הגישו בקשות מקלט עוד לפני מעצרם.הדוח קושר את התופעה לכשלים במדיניות הבאת העובדים ולהיעדר הגנה מספקת על מעמדם וזכויותיהם. כל עוד עובדים תלויים במעסיקיהם לצורך שהייתם בישראל, ועזיבת מקום עבודה עלולה לסכן את מעמדם, הם נותרים חשופים לניצול ולחוסר ודאות.

גיוס פרטי ופיקוח חסר

לפי הדוח, יותר מ-60% מהעובדים החדשים שהגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה גויסו באופן פרטי ולא במסגרת הסכמים בין-מדינתיים שנועדו לצמצם את הסיכון לניצול. חלק מהעובדים שילמו דמי תיווך גבוהים, בניגוד לחוק ולסטנדרטים הבינלאומיים, ודיווחו על פערים בין תנאי העבודה שהובטחו להם לבין המציאות. עובדים שעזבו מעסיקים בשל תנאים קשים עלולים להיות מדווחים כמי שברחו ממקום העבודה, באופן המסכן את מעמדם החוקי.

לכך מצטרף מחסור בפיקוח על זכויות העובדים. אף שהממשלה החליטה להוסיף תקנים למפקחי עבודה, עד מאי 2026 אוישו רק 30 מתוך 98 התקנים הנוספים שאושרו. כך, בעוד שמספר העובדים הזרים גדל במהירות, מערך האכיפה שנועד להגן עליהם לא התרחב בהתאם.

דורשים לשנות את המדיניות

בדוח מציע המוקד לפליטים ולמהגרים כמה צעדים להתמודדות עם המצב. נוכח הגידול החד במספר מהגרי העבודה בישראל, דורש הארגון לשלש את מספר מפקחי העבודה האמונים על הגנת זכויותיהם ולהכשיר אותם בהתאם. נוסף על כך, הוא קורא לספק לעובדים מידע בשפתם על מערכת המקלט, כדי שיוכלו להבין את משמעות הגשת הבקשה ואת השלכותיה.

המוקד דורש גם לאכוף את החוק נגד מעסיקים המנכים משכר העובדים את שכר עורכי הדין המטפלים בהגשת בקשות מקלט, ולצמצם את הבאת העובדים מחוץ להסכמים בין-מדינתיים, שלדברי הארגון מגבירה את הסיכון לניצול ולפגיעה בזכויותיהם. המלצות הדוח מצביעות על הפער בין הרחבת גיוסם של עובדים זרים לצורכי המשק לבין ההגנות הניתנות להם בפועל. המוקד לפליטים למהגרים קורא לשנות את מדיניות הגיוס והפיקוח, כדי שעובדים שהובאו לישראל כחוק לא ייוותרו חשופים לפגיעה בזכויותיהם ולאובדן מעמדם החוקי.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/136922