ההסלמה במלחמת האזרחים בתימן: משבר הומניטרי ומיליוני עקורים

ממשלת תימן, הנתמכת על ידי סעודיה, הכריזה בתחילת השבוע על פתיחתו של מבצע קרקעי נרחב, תחת שם הקוד "שחר תימן", שמטרתו לכבוש מחדש את השטחים שאיבדו בשבועות האחרונים במתקפה שפתחו החות'ים שהשתלטו על יישובים אסטרטגיים בדרום-מערב תימן, בפרט העיירות אל-מוחא ודובאב הסמוכות מאוד למצר באב אל-מנדב, כמו גם על איים הנמצאים במצר. הלחימה בשטח נעשית בחסות הפצצות סעודיות נרחבות נגד הכוחות החות'יים, ואמש (שני) מסר דובר רשמי בריאד כי 100 מטוסי קרב שלה מפציצים "מסביב לשעון" וכי השמידו כבר 324 יעדים מאז תחילת המתקפה הקרקעית.

כאמור, ארגון אנצאר אללה, שאנשיו ידועים יותר בכינוי "חות'ים", ניהל בשבועות האחרונים מתקפה גדולה נגד הממשלה בתימן וכבש מידיה שטחים נרחבים. מתקפה זו עשויה להתגלות כנקודת מפנה במלחמת האזרחים בתימן, וצפויות להיות לה השלכות על הכלכלה העולמית – ובמיוחד על שוק האנרגיה. עוד לפני המתקפה הצליחו החות'ים לשבש את התנועה בים האדום. אך כעת הם שולטים בשטחים בקצה חצי האי ערב. עמדה אסטרטגית זו מאפשרת להם לחסום לחלוטין את הגישה מהים האדום לאוקיינוס ההודי, שכן הם מסוגלים לאיים על כל ספינה שמפליגה דרך המצר באמצעות נשק פשוט, מצר שדרכו עוברים 12% מכלל הסחר העולמי. התפתחות זו פוגעת במיוחד בערב הסעודית – אויבתם העיקרית של החות'ים – המייצאת חלק גדול מהנפט שלה דרך באב אל-מנדב.

חולשה ופילוג בשורות הממשלה

המתקפה החות'ית כוונה נגד כוחות ממשלת תימן הרשמית, הזוכה בהכרה בינלאומית ושמקום מושבה בעיר עדן. ממשלה זו זוכה בתמיכה מצד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. היא מורכבת מפלגים שונים, ביניהם "מועצת המעבר הדרומית", – גוף של בדלנים דרומיים המעוניינים להקים מחדש מדינה עצמאית בדרום תימן, כפי שהיה עד איחוד תימן ב-1990. גוף זה זוכה בתמיכה של איחוד האמירויות.

בדצמבר האחרון תקפה מועצת המעבר הדרומית את כוחות הממשלה והשתלטה באלימות על שני המחוזות המזרחיים בתימן. בתגובה התערבו הסעודים, ויחד עם כוחות הממשלה ניהלו מתקפת-נגד שהצליחה להשתלט מחדש על רוב השטח. מצב זה הוביל לפיצול בשורות הבדלנים הדרומיים, כאשר חלקם חזרו לשורות הממשלה וחלקם מוסיפים לפעול במחתרת, בתמיכת איחוד האמירויות. ישנם גורמים בקרב הבדלנים שהפכו בעלי ברית של החות'ים.

המאבקים הפנימיים בדרום תימן הם חלק מיריבות אזורית רחבה יותר בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות. שתי המדינות הן לכאורה בנות ברית במלחמה בתימן מאז 2015. אך כיום הן תומכות בפלגים יריבים במדינה וגם בסודאן, בסומליה ובלוב. בצד זאת התפתחה ביניהן תחרות כלכלית עזה. כיום, המתחים בין שתי המדינות מוסיפים לערער את המצב הפנימי בתימן.

לפני המתקפה החות'ית הנוכחית, הממשלה שלטה בשני שלישים משטחה של תימן. אך השטח שבשליטתה הוא ברובו מדבר ומתגוררים בו רק כשליש מתושבי תימן – כ-10 מיליון נפשות. האוכלוסייה ברובה מתגוררת בצפון, בשטחי שלטונם של המורדים החות'ים. אך הממשלה אינה גורם אחיד ואינה פועלת באופן ריכוזי. הנשיאות שלה מורכבת מנשיא ומשבעה סגנים, שרובם מחזיקים בכוחות צבאיים עצמאיים. למרות שהשרים יושבים ברובם  בעדן, הנשיא עצמו נמצא שם רק לעתים רחוקות – רוב הזמן הוא שוהה בערב הסעודית. מידת השליטה של הממשלה משתנה מאזור לאזור, ובחלקים מסוימים של הדרום היא מצומצמת ביותר.

ברמה האזרחית, הבעיה העיקרית של הממשלה בדרום היא היעדר תקציבים ותלות כמעט מוחלטת בגורמים חיצוניים. מאז נובמבר 2022, כאשר החות'ים הפציצו את הנמלים המייצאים נפט בדרום תימן, ההכנסה של הממשלה התפוגגה. פעילותה תלויה כעת במימון סעודי, בסיוע בינלאומי ובמעט מאוד הכנסה ממיסוי. עובדי המגזר הציבורי בתימן אינם מקבלים ברובם משכורת באופן סדיר זה שנים רבות. בחודשים האחרונים ניסתה הממשלה לאחד את כוחותיה המזוינים תחת פיקוד צבאי מרכזי, אך התבוסה שנחלו בשבועות האחרונים מוכיחה כי הרפורמה לא צלחה. כוחות הממשלה הובסו במהירות וספגו אבידות קשות.

ההקשר האזורי

בתקשורת הישראלית מתייחסים לעתים לחות'ים כאל "פרוקסי" של איראן, אך הם אינם מקבלים פקודות מטהראן. במלחמה האחרונה בין ארה"ב וישראל לאיראן החות'ים אמנם הכריזו על תמיכתם באיראן ואף  שיגרו כמה טילים לעבר ישראל, אך נמנעו מחסימת באב אל-מנדב – צעד שהיה פוגע קשות בארה"ב במקביל לחסימת מצר הורמוז, והיה מוביל כנראה לחידוש ההפצצות האמריקאיות בתימן.

בעבר היו החות'ים מקבלים חלק גדול מאמצעי הלחימה שלהם מאיראן, אך כיום הברחות הנשק בים וביבשה קשות הרבה יותר. לכן, כיום מייצרים החות'ים את רוב כלי הנשק שלהם באופן עצמאי. הם רואים באיראן בת ברית ומשתפים איתה פעולה כאשר הדבר משרת אותם, אך פועלים בהתאם לאינטרסים של עצמם.

ישראל ביצעה כמה תקיפות אוויריות נגד החות'ים ב-2025. באחת מהן אף הרגה את ראש הממשלה החות'י ותשעה שרים נוספים. זה מוכיח שהיה לישראל מידע מודיעיני מדויק –  שלא היה לה בעבר, שכן תימן נחשבה זירה בעדיפות נמוכה. אבל ההתנקשות הוכיחה גם שהממשלה הרשמית של החות'ים אינה גורם קבלת ההחלטות המרכזי. ההפצצה אירעה לפני יותר משנה, אך החות'ים כלל לא מינו מחליפים לראש הממשלה ולשרים שנהרגו, וכעת נחלו הצלחה צבאית ניכרת.

משבר הומניטרי מעמיק

בין מרס למאי 2025 ניהלה גם ארה"ב מסע הפצצות של 52 ימים נגד החות'ים. מטרתו המוצהרת הייתה לחסל את יכולתם לשגר טילים – מה שבבירור נכשל. השפעה גדולה הרבה יותר הייתה להכרזה האמריקאית על אנצאר אללה כארגון טרור. לצעד זה היו השלכות כלכליות כבדות משקל על חיי האוכלוסייה בצפון תימן. רוב הבנקים שמרכזם היה בצנעא הבירה העבירו את פעילותם לעדן. כתוצאה מכך, העברות כספים בינלאומיות לצפון תימן, שהיו ממילא קשות לביצוע, נעשו מסובכות הרבה יותר. נפגע גם הייבוא, לרבות של מוצרי מזון חיוניים כמו חיטה ואורז.

לסנקציות השפעה גדולה גם על הכספים ששולחים מהגרי עבודה תימנים בחו"ל לבני משפחותיהם. העברות אלה הן מקור הכנסה מרכזי למשפחות רבות בתימן, ובשל הסנקציות האמריקאיות העברות אלה קשות הרבה יותר. יצוין כי באזור שבשליטת החות'ים מתגוררים לפחות שני שלישים מהאוכלוסייה התימנית, כלומר 25-20 מיליון בני אדם.

כתוצאה מכל זה  חלה הדרדרות קשה בתנאי החיים של האוכלוסייה בצפון תימן ותופעת הרעב התפשטה. לפי כמה פרשנים, המשבר ההומניטרי המחריף הוא אחת הסיבות למתקפה החדשה בה פתחו החות'ים נגד הממשלה. כתוצאה ממתקפה זו כבר נעקרו מבתיהם כ-150 אלף בני אדם, שנוספו לארבעה או חמישה מיליונים שנעקרו בעשור האחרון.