תמונת מצב חברתית של אדוה: אי אפשר לדרוש חוסן מהציבור בזמן שהמדינה נסוגה מאחריותה

לקראת הבחירות, מרכז אדוה פרסם אתמול (ראשון) את הדו"ח השנתי "תמונת מצב חברתית 2026". הדו"ח מציג את מחיר ההזנחה במשך שנות המלחמה: כמעט רבע מהשכירים במשרה מלאה משתכרים שכר נמוך, שוכרים בעשירון התחתון מוציאים יותר ממחצית מהכנסתם על דיור, 82% מהכנסות ההון מרוכזות בעשירון העליון – ומערכות הבריאות, החינוך והרווחה מתמודדות עם מחסור עמוק בתקציבים ובכוח אדם. "אי אפשר לדרוש מהציבור להסתדר, להתנדב, לתרום ולגלות חוסן, בזמן שהמדינה נסוגה מאחריותה", כתבו בדו"ח חוקרות המרכז אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, מירי אנדבלד-סבג ושני בר-און ממן.

מהדו"ח עולה שבשנת 2023 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר או שכירה בעשירון העליון עמדה על 85 אלף שקל – פי 13.6 מההכנסה המקבילה בעשירון התחתון, שעמדה על 6,278 שקל. כמו כן, שני העשירונים העליונים ריכזו 45% מסך ההכנסות של משקי הבית שבראשם שכיר או שכירה. הדו"ח מראה כי הכנסות מהון מרוכזות באופן קיצוני בצמרת בעלי השכר הגבוה: 82% מהכנסות ההון מצויות בעשירון העליון, ו-58% מהן במאון העליון בלבד. בזמן שחלק גדול מהציבור תלוי בשכר חודשי ונאבק ביוקר המחיה, קבוצה קטנה נהנית מהכנסות מנכסים ומהון.

יצוין שבשנת 2024 תחולת העוני בקרב משפחות עם מפרנס אחד עמדה על 22%, ובקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר על כ-9%, וכמעט רבע מהשכירים במשרה מלאה בישראל משתכרים שכר נמוך, שיעור מהגבוהים במדינות הקפיטליסטיות המתקדמות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD). כמעט רבע ממשקי הבית נמצאים מתחת לקו העוני או בקרבתו. "ממצא זה מצטרף לממצא מדאיג נוסף לגבי רמת החיים של המעמד הבינוני, והנוגע לרמת המחירים הגבוהה בישראל, שמדורגת שנייה בגובה רמת המחירים בקרב מדינות הארגון, ומחירי הדיור והמזון עלו בשני העשורים האחרונים בקצב גבוה מהאינפלציה הכללית. לכן, גם השתייכות לרובד הבינוני אינה מבטאת בהכרח רווחה כלכלית יציבה, אלא מתקיימת בתוך סביבת מחירים שמכבידה על תקציבי משקי הבית", נכתב בדו"ח.

ועוד, בעשירון התחתון, 58% ממשקי הבית אינם מחזיקים בבעלות על דירה; בעשירון העליון רק 7% אינם מחזיקים בדירה, ו-30% מהם אף מחזיקים בשתי דירות או יותר. שוכרים בעשירון התחתון מוציאים 54% מהכנסתם נטו על דיור והוצאות נלוות, לעומת 16% בעשירון העליון.

הדו"ח גם עוסק בשאלות של רווחה, בריאות וחינוך. בעקבות מלחמת הנצח התרחבו מאוד הצרכים בתחום בריאות הנפש, אולם מזה שנים שמערך בריאות הנפש סובל ממחסור במשאבים ובכוח אדם. במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות 1,435 תקנים אינם מאוישים; במערך הפסיכולוגיה החינוכית חסרים אלפי תקנים; ובמערכת הציבורית חסרו עוד לפני המלחמה כ-300 פסיכיאטרים. בשנת 2023 עמד סל הבריאות בפועל על 71 מיליארד שקל, בעוד שהתקציב הנדרש לשמירה על ערכו הגיע ל-97 מיליארד שקל – פער של 26 מיליארד שקל. המשמעות היא זמינות נמוכה יותר של שירותים, יותר תשלומים פרטיים ויותר תלות בביטוחים משלימים ופרטיים.

בתחילת המלחמה פונו רשמית 143 אלף בני אדם מאזורי הגבול: 75 אלף מיישובי הדרום ו-68 אלף מיישובי הצפון. "הפינוי נוהל ברובו תוך כדי תנועה, ללא תכנון אזרחי כולל, ללא מיפוי בזמן אמת וללא מסלול ברור של שיבה ושיקום. לפחות 20 החלטות ממשלה התקבלו להארכת הפינוי – דפוס שהותיר משפחות וקהילות בחוסר ודאות מתמשך". גם המלחמה האחרונה נגד איראן המחישה כי הלקחים האזרחיים המרכזיים לא נלמדו: בכל סבב חירום חוזרים ומתגלים אותם פערים – היעדר תכנון ארוך טווח לעורף, פערי מיגון, מענים חלקיים ולא שוויוניים למשפחות שנעקרו משגרת חייהן, עומס חריג על הרשויות המקומיות והישענות על מענים מאולתרים, תרומות ויוזמות קהילתיות במקום על מערך שיקום ממלכתי, מתוקצב ומחייב. פינוי, חזרה חלקית וחוסר ודאות מתמשך אינם יכולים להיות מודל ניהול אזרחי. הם ביטוי למדיניות שממשיכה לדרוש מהציבור חוסן, אך אינה מספקת את התשתיות שמאפשרות אותו.

לדברי החוקרות, "הבחירות הקרובות אינן יכולות להתנהל כאילו ישראל ניצבת רק בפני אתגר ביטחוני. ישראל ניצבת בפני משבר אזרחי עמוק: משפחות מפונות עדיין נאבקות לחזור לחיים, מערכת בריאות הנפש קורסת תחת עומס, החינוך לגיל הרך מופקר, השכירות חונקת את בעלי ההכנסות הנמוכות, והעושר ממשיך להתרכז למעלה. מי שמבקש את אמון הציבור חייב להציג תוכנית שיקום אזרחית ארוכת טווח הכוללת הגדלה משמעותית של ההוצאה האזרחית, הפסקת הקיצוצים הרוחביים, חיזוק שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך, וזאת על בסיס אוניברסלי ולא סקטוריאלי, השקעה ייעודית בחברה הערבית ובפריפריה, הרחבת הדיור הציבורי והחברתי, חיזוק העבודה המאורגנת והשכר, ומדיניות מס הוגנת יותר כלפי הכנסות מהון ונכסים".

לעיון בדו"ח המלא (54 עמודים):
https://adva.org/he/tmunat-mazav-2026

עוד בנושא: https://zoha.org.il/146595/