הסוציולוגית הפמיניסטית האיראנית הגולה אזאדה קיאן: המשטר באיראן יצא מחוזק מהמלחמה

המשטר הרודני יצא מחוזק מהמלחמה שפתחו ארה"ב וישראל נגד איראן. באחרונה נדחקו הצידה ראשי האגף הקיצוני שהתנגד למזכר ההבנות שנחתם עם הנשיא טראמפ. כך סבורה אזאדה קיאן, פרופסור איראנית גולה לסוציולוגיה המנהלת את המרכז ללימודים, לתיעוד ולמחקר פמיניסטי באוניברסיטת פריס-סיטה, בריאיון שפורסם בשבוע שעבר בעיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה".

 לדבריה, "קובעי המדיניות בטהרן חותרים כעת להסכמות עם האמריקאים על רקע המצב הכלכלי והפיננסי החמור שאליו נקלעה המדינה. בעקבות המלחמה המשבר רק החריף ואיראן נאלצה לבצע ויתורים משמעותיים בסוגיית הגרעין – מתוך הבנה כי מנוף הלחץ העיקרי שנותר בידיהם הוא השליטה במצר הורמוז".

מדוע יוצא המשטר האיראני מחוזק מהמלחמה התוקפנית שניהל ממשל טראמפ מאז 28 בפברואר?

סיומו של העימות בין טהרן לוושינגטון וישראל שם קץ להרס איראן ולפגיעה באוכלוסייתה. למעשה, מנהיגי איראן מכריזים על עצמם כמנצחים במערכה. הם טוענים כי עמדו איתנים מול שניים מהצבאות החזקים בעולם – צבא ארצות הברית והצבא הישראלי. זאת ועוד, הנרטיב הרשמי של הרפובליקה האסלאמית גורס כי חלק מהציבור תמך במדינה במהלך המלחמה, בעוד שמתנגדי המשטר קיוו להפילו בסיוע הממשל האמריקאי והממשלה הישראלית.

מזכר ההבנות שנחתם מעניק רוח גבית למשטר. עם פרוץ הקרבות חל תהליך מיליטריזציה מואץ ומשמרות המהפכה בפרט ביססו את מעמדם כגורם מפתח מבוצר בתהליכי קבלת ההחלטות. בניגוד להערכות, העימות לא החליש את הרפובליקה האסלאמית. במקום להוביל להפלתה, המלחמה – הנתפסת כבלתי חוקית ובלתי לגיטימית לחלוטין אף בקרב הקהל בארצות הברית – שירתה בסופו של דבר את חיזוק המשטר. נוסח ההסכם הנוכחי בנושא הגרעין דומה לזה שנחתם בווינה ב-2015 בין איראן לארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה, יחד עם האיחוד האירופי.

מה מצבה של החברה האיראנית בתום המלחמה?

החברה האיראנית היא המפסידה הגדולה של המלחמה. המלחמה גבתה את חייהם של 4,600 אזרחים והותירה הרס חסר תקדים. מעל 93 אלף יחידות דיור נהרסו באופן מלא או חלקי, ובין 2 ל-3 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. התקיפות המסיביות כוונו לעבר תשתיות אזרחיות, ובהן כ-30 אוניברסיטאות, מרכזים רפואיים ומפעלי תעשייה.

הפגיעה בתשתיות כגון בתי הזיקוק, תעשיות הפטרוכימיה והפלדה, השביתה את המשק ודחפה עשרות אלפי עובדים למעגל האבטלה. מגזרים שלמים, ובראשם המסחר, ספגו מכה אנושה שהובילה לקריסת המונית של חברות ותאגידים. נוסף על כך, השבתת רשת האינטרנט פגעה אנושות בהכנסותיהם של כ-15 מיליון איראנים התלויים בה לפרנסתם. משבר זה האיץ משמעותית את שיעור האינפלציה במדינה. במקביל למשבר הכלכלי, החריף המשטר את הדיכוי הפנימי. רשויות החוק באיראן דיווחו על מעצרם במהלך המלחמה של כ-7,000 אזרחים, אשר תויגו כ"מרגלים לטובת ישראל או ארצות  הברית". בצד גל המעצרים, נמשכו הוצאות להורג של מתנגדי משטר.

מהי התחושה של האזרחים באיראן?

על פי סקר שנערך לאחרונה באיראן, 70% מהנשאלים מעוניינים בשינויים – לא בהחלפת המשטר, אלא בשינויים משמעותיים במשטר עצמו. השאיפה היא להגברת האחריותיות, החובה של אנשי שלטון לתת דין וחשבון לציבור על מעשיהם, החלטותיהם ומדיניותם יחד עם הקשבה לדרישות החברה האזרחית. המשטר נדרש גם לאפשר לחברות פרטיות קטנות ובינוניות ליהנות מהשיקום, ולא רק לתאגידים המונופוליסטיים המקורבים להנהגה. הציבור דורש מעורבות מחודשת בחיי הכלכלה, החברה והפוליטיקה במדינה. יחד עם זאת, הזעם הציבורי כלפי המשטר נותר בעינו, על רקע המשך ההוצאות להורג ומניעת פירות עושר הנפט מהאזרחים.

נתונים שפורסמו מתוך תקציב המדינה מהשנים האחרונות מצביעים על צניחה חדה בחלקן של מערכות הבריאות והחינוך בתקציב המדינה. לעומת זאת, בנתח המופנה למשמרות המהפכה, לכוחות המזוינים, למדרשות דתיות ולקרנות אסלאמיות נרשמה עלייה חדה. תיעוד זה עורר מחאה ציבורית נרחבת, שבאה לידי ביטוי גם בהפגנות הענק בחודש ינואר האחרון. הדרישות המרכזיות נותרו בבסיסן חברתיות-כלכליות.

אזרחים שנמנו בעבר עם מעמד הביניים המשכיל והמבוסס יחסית, מוצאים עצמם כעת במצב כלכלי רעוע ונאבקים על קיומם. בהיעדר נכונות לשינוי מבני מצד המשטר, גל מחאות חדש הוא רק עניין של זמן. ברקע הדברים, מזכר ההבנות החדש עם הממשל האמריקאי כולל סעיף המורה על הפשרת נכסים איראניים מוקפאים בחו"ל – סכומים אלה אמורים לממן שיפור במצב הכלכלי באיראן.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/146017/