בעקבות הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית ואיך נתקן"

שר החינוך יואב קיש (הליכוד) הוא מהשרים השנואים בממשלת הימין ובצדק רב. תחתיו נקלעה מערכת החינוך לצניחה חופשית; הישגי התלמידים נמצאים בשפל היסטורי; ויותר ויותר מורים ומנהלים עוזבים את המערכת. שמו עולה שוב ושוב בהפגנות נגד הממשלה. במחאות שמתקיימות מול ביתו מבצעת המשטרה מעצרים אלימים של מפגינים. הדימוי הנלעג של קיש במערכוני "ארץ נהדרת" מגרד את פני השטח של דמותו הרודנית.

לאחרונה פרסם קיש תוכנית לחיזוק לימודי התנ"ך "תוכנית שורשים" בבתי הספר בזרם החינוך הממלכתי. בהודעה לתקשורת נאמר: "אנחנו משנים כיוון, כי אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית. האחריות שלנו היא לייסד שייכות, שורשים ומשמעות כחלק מתוכנית הלימודים הלאומית". במקביל במקרה או שלא במקרה פסל את ממצאי ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) שהנכיחו את המצב העלוב של מערכת החינוך הישראלית, הסובלת מהתערבות ממשלתית גסה, שכר ותנאים עלובים למורים, מקרי אלימות רבים והתערבות מוגזמת של הורים.

בבתי ספר ממלכתיים רבים מועסקים ישירות, או דרך עמותות דתיות-לאומניות, מורים מן הציונות הדתית. עבור קיש, להעסיק מורים חדשים ללימודי תנ"ך ומורשת כפי שמפרשים אותם בזרם הציונות הדתית יהיה פשוט יותר מלשפר את תנאי המורים ולהעסיק מורים לאזרחות, לספרות לאנגלית או ללשון העלולים לחנך לערכים הומניסטיים ודמוקרטיים.

החינוך הממלכתי וההפיכה המשטרית

ספרו החדש של רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית ואיך נתקן" (הוצאת קרן ברל כצנלסון) מחבר בין מצבה של מערכת החינוך הישראלית לבין ההפיכה המשטרית שמקדם שלטון הימין. עיקר הנוכחים-נעדרים מההפגנות היו בני נוער וצעירים יהודים וערבים, שהגנה על היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל זרים להם. עבור רבים מהם דמוקרטיה היא גיוס לצבא והקרבת חייהם במלחמות נתניהו.

הספר נפתח באנקדוטה על בני נוער משבט הצופים דן בצפון תל אביב שפגשו בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) בעת שסייר באזור. אפשר לתהות האם המפגש היה מתוכנן, רבים ביקשו להצטלם עמו. מדריכיהם שחונכו במערכת החינוך הממלכתית אפילו לא חשבו להסביר להם שעומד מולם נער גבעות אלים שמבקש להיות כוכב טיקטוק. הספר נכתב בצורה דידקטית עם הסברים על ההבדלים בין חינוך לדמוקרטיה לחינוך ניאו-ליברלי. במילים אחרות, חינוך לצייתנות ומוכנות לשוק העבודה על פני חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים ופיתוח תרבותי ואנושי.

רדיפת מורים

ספרו של הוד עוסק גם בפגיעה במרחב הדמוקרטי ובחופש הביטוי במוסדות החינוך. לאחר פרסומו, עיתונאי "הארץ" אור קשתי חשף מסמך סודי: "דו"ח איסוף מידע: ירון אבני", אשר חושף ועדה סודית של משרד החינוך שבראשה עמד איש שב"כ. הוועדה אספה את הנתונים של 160 מורים וריגלה אחר מורים ביקורתיים ופעילי מחאה שנחשדו בביקורת על הממשלה והעומד בראשה. אבני היה במשך שנים מהנדס בתעשייה האווירית ועבד בענף ההיי טק. בשנים האחרונות למד פסיכולוגיה וייעוץ חינוכי והחל לייעץ לבית הספר הדמוקרטי בהוד השרון. המעקב אחר אבני, פעיל מחאה ותיק, החל כאשר פרסם סדרה של פוסטים נוקבים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו. שמו עלה במעקב של השב"כ שפעל בהוראתו ובעידודו של ראש המטה של יואב קיש, אסף קזולה, כפי שצוין בכתבה.

תחושות הפחד וההשתקה מורגשות היטב בבתי ספר הממלכתיים והממלכתיים ערבים, המקיפים יחד 62% מכלל תלמידי ישראל. בבתי הספר המעזים לחרוג מן הנורמה הלאומנית שקיש מנסה להחיל על כלל בתי הספר, חשופים לגחמות שרי החינוך המתחלפים ולרדיפה פוליטית של כל בדל מחשבה חופשית ודיון אזרחי-דמוקרטי. התוצאה היא שרבים, אם לא כלל המורים, מורתעים כיום מלדבר בכיתות.

החינוך לא עמד במשך שנים במוקד עניינו של מחנה מתנגדי נתניהו. הדבר השתנה בתקופת ההפיכה המשטרית, כאשר התברר כי תמיכתם וצייתנותם של רבים מבוגרי מערכת החינוך הממלכתית למהלכיה האנטי־דמוקרטיים של הממשלה אינן מקריות, אלא קשורות לכשליה של המערכת. זו נמסרה במידה רבה להשפעתו של זרם החינוך הממלכתי-דתי, שפעל במשך שנים לחיזוק הלגיטימציה הציבורית לרעיונותיו ולהרחבת כוחו הפוליטי, בין היתר באמצעות חשיפתם של מאות אלפי תלמידים למסרים פוליטיים לאומניים ואף גזעניים.

חלקו האחרון והמסכם של הספר, "מדריך חינוכי פוליטי", הוא תוכנית עבודה להצלת מערכת החינוך הישראלית, להפיכתה למערכת חינוך דמוקרטית ולחיזוק מעמד המורים ושכרם כתנאי לבניית חברה דמוקרטית ומניעת השתלטות כוחות לאומנים. ספרים רבים התפרסמו ויפורסמו על אודות ההפיכה המשטרית. הוד מעלה תרומה חשובה למאבק על החינוך בראי ההפיכה המשטרית. להבדיל מספרו של יו"ר משמר החינוך הממלכתי איתמר קרמר "קפלן פינת ההלכה", ספרו של רמי הוד אינו מנסה למצוא חן בעיניי כל הצדדים והוא במידה רבה זעקה פוליטית וקריאה לפעולה נחושה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/145629/