ארגון הסיוע העממי הלבנוני: דרושה הפסקת אש בת-קיימא עכשיו

על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות של לבנון, מאז ה-2 במארס ועד שבת האחרונה נהרגו 856 ו-2051 אזרחים נפצעו כתוצאה מהתקיפות הישראליות. כמו כן, יותר מ-800 אלף עקורים מהדרום שוהים בבירה ביירות ובערים בצפון המדינה. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר הבוקר (שני) כי הצבא פלש לדרום לבנון במסגרת המערכה מול חיזבאללה. "צה"ל החל בתמרון קרקעי בלבנון כדי להסיר איומים ולהגן על תושבי הגליל והצפון", אמר כ"ץ. לדבריו, "מאות אלפי תושבי דרום לבנון השיעים שהתפנו ומתפנים מבתיהם מדרום לבנון וביירות – לא יחזרו לבתיהם דרומית למרחב הליטני עד שלא יובטח שלומם של תושבי הצפון".

יצוין שלבנון שרויה במשבר כלכלי וחברתי זה שנים רבות והממשלה חדלה מלתפקד ולהעניק שירותים בסיסיים לאזרחיה. לכן, רוב הסיוע נופל על כתפיהם הצרות של ארגוני מתנדבים. אחד מהם הוא הסיוע העממי הלבנוני מיסודה של המפלגה הקומוניסטית. כתב העיתון הצרפתי "הומינטה" פייר ברבנסי שוחח בשבוע שעבר עם נשיאה החדש של הסיוע העממי, ז'אן אלשיך, על המשבר ההומניטרי בשכנתה הצפונית של ישראל. להלן קטעים מתוך הריאיון.

איך אתה מנתח את המצב בלבנון?

המצב הוא מדאיג במיוחד בכל הרמות. לכאורה מאז ה-27 בנובמבר 2024 הוכרזה הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, אך מאז ישראל המשיכה בהתקפותיה וההסלמה שנרשמה ב-2 במארס האחרון – רק ההעמיקו האי-ביטחון שחשים כלל אזרחי לבנון, במיוחד בדרום בו נהרסו כפרים רבים.

מאז ה-2 במארס ישראל הגבירה את התקפותיה וההפצצות הנרשמות  מדי  יום בדרום המדינה, בבקעה ובשכונות הדרום של ביירות – שפונו כמעט כליל מתושביהם. למשבר ההומניטרי יש להוסיף את המשבר הכלכלי, החברתי והמשבר בכלל מוסדות המדינה שהוא חסר תקדים בתולדות לבנון. למרבית האוכלוסייה הנגישות לשירותים ציבוריים בסיסיים כגון חינוך ובריאות נעשתה קשה עד בלתי-אפשרית. זאת, לצד התרוששותן של שכבות רבות והאבטלה ההמונית ההופכות את הקיום לקשה מנשאו.

מול המציאות הקשה, לסיוע העממי הלבנוני שלוש דרישות ברורות. קודם כל, נחוצה הפסקת אש דחופה, ברת קיימא וממושכת ועל כל הצדדים לקיים אותה. שנית, יש לכבד את החוק הבינלאומי על כל סעיפיו ושלישית, יש להגן על האוכלוסייה האזרחית. אנו גם קוראים להשבת כל העקורים לבתיהם, שיקום הכפרים ההרוסים ושמירת על המרקם החברתי בכל שטחה של לבנון.

איך מתמודד הסיוע העממי הלבנוני עם האתגרים העצומים?

למרות המצב הקשה והיעדר משאבים כספיים, הסיוע העממי ממשיך לפעול הודות להתגייסותם של מתנדבים רבים. בלעדיהם לא ניתן היה להעניק את הסיוע שרבים כל כך זקוקים לו בדחיפות. הצלחנו להקים מוקדי סיוע וקליטה בצידון, בהר הלבנון, בטריפולי ובמחוז עכאר בצפון. כמו כן, הצלחנו ברמה הארצית להקים רשת סיוע הומניטרי המספקת חבילות מזון, מוצרים בסיסיים ותרופות למשפחות במצב של עוני – בייחוד של עקורי הדרום. בקרב מאות אלפי העקורים אנו מספקים שירותי רווחה, סיוע במזון, דיור זמני ואף תמיכה פסיכולוגית – בייחוד לנשים, ילדים וקשישים. 

אנו גם מספקים הכשרה למתנדבים הרבים כדי להתמודד עם מצבים מורכבים. בבית החולים של הסיוע העממי בנבטיה קיימנו סדנאות הכשרה להתמודדות עם מצבים קיצונים של לחץ ומתח בקרב ילדים ומתבגרים. זאת, בתמיכת סוכנות הפיתוח והסיוע של קטלוניה, אגודת הידידות קטלוניה-לבנון והאגודה הקטלונית לסיוע והגנה על מהגרים ומבקשי מקלט. יחד עמם ובשיתוף משרד הרווחה הקמנו מוקד סיוע נוסף בכפר תיבנית שבקרת נבטיה.        

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144116