תיראו מופתעות: רוב הקלות המס מגיעות לגברים

מרכז אדוה פרסם באחרונה מחקר חדש, ראשון מסוגו בישראל, על הקשר בין מיסוי ומגדר. המסמך סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שזו משפיעה על הכוח הכלכלי של נשים וגברים, לרבות גביית מיסים ישירים ועקיפים ותוך התייחסות, במידת האפשר, למיסוי על הון ומס חברות.

במקרה של מס הכנסה על יחידים, המחקר מציג ניתוח המתייחס להשלכות של הרפורמות במס, שנערכו בשני העשורים האחרונים, על הפערים המגדריים בהכנסה.

הניתוח המגדרי של מדיניות המס בישראל מאת ד"ר יעל חסון, ד"ר מירי אנדבלד-סבג וירון הופמן-דישון, מראה כיצד מדיניות המס, אף שהיא מנוסחת לכאורה באופן ניטרלי, משפיעה באופן שונה על נשים וגברים.

המיסוי מאפשר למדינה לממן תשתיות חברתיות כולל שירותים ציבוריים – מערכת בריאות טובה, ביטחון סוציאלי, חינוך וטיפול בילדים ובמבוגרים. מיסוי הוגן הוא האמצעי שבאמצעותו יכולים יחידים וחברות לתרום את תרומתם היחסית לחברה ולכלכלה. באופן היסטורי חוקי מס הם מהכלים החשובים שיש בידי ממשלות לחלוקה מחדש של משאבים. בכלכלות רווחה, למיסוי תפקיד מרכזי בצמצום פערים כלכליים.

בישראל, הקושי לממן שירותים בעקבות עשרות שנים של מדיניות ניאו-ליברלית הדוגלת במיסוי נמוך על יחידים וחברות, העמיק עוד יותר בתקופות הקורונה והמלחמה. כיוון שכך השירותים החברתיים בישראל מתוקצבים בחסר, הן ביחס לצרכים והן בהשוואה בינלאומית, וסובלים ממשבר מתמשך של מחסור בכוח אדם.

בעקבות המדיניות הניאו-ליברלית, הפחתות המס שהונהגו בשני העשורים האחרונים היטיבו בעיקר עם גברים בעלי שכר גבוה. במהלך שני העשורים האחרונים, הרוויחו גברים ברמות שכר גבוהות מהפחתות המס כ-3,270 שקל בממוצע לחודש, לעומת נשים ברמות שכר גבוהות, שהרוויחו כ-2,700 שקל. יש לציין ש בקבוצת השכר הגבוה חלקם של הגברים גבוה פי שניים מזה של הנשים.

הטבות יתר לגברים  

גם ברמות השכר הבינוניות הפער נשמר. גברים הרוויחו כ-1,100 שקל לחודש ונשים – כ-950 שקל. עובדים ועובדות המשתכרים שכר נמוך, הרוויחו מעט מאוד, אם בכלל, מהפחתות המיסים – בממוצע 144 שקל ו-107 שקל לחודש בהתאמה. יש לציין ששיעורן של הנשים בקרב מקבלי שכר נמוך עומד על 65%.

מהמחקר עולה גם שהטבות מס ליחידים מעמיקות פערים מגדריים. הטבות כגון נקודות זיכוי בגין ילדים, הפקדות לקרנות השתלמות וזיכוי לתושבי אזורי פיתוח המוענקות דרך מערכת המס מיטיבות בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות – רובם גברים. כך למשל נהנים גברים מ-64% מסך ההטבה להפקדות לקרנות השתלמות, ומ-75% מסך ההטבה לתושבי אזורי פיתוח. כמו כן, גברים מקבלים 59% מהטבות המס בגין ילדים – הטבת מס שפעם נשמרה לנשים בלבד.

על פי הניתוח של משרד האוצר, בשנת 2025 כלל הנשים נהנו מהטבה שנתית בשווי 5.6 מיליארד שקל, בהשוואה לגברים שנהנו מהטבה בשווי 8 מיליארד שקל. חשוב להדגיש כי הוספת נקודות זיכוי לגברים מגדילה אמנם את הכנסת המשפחה אך גם מגדילה את הפער הכלכלי בין גברים ונשים במשק הבית.

גם המע"מ פוגע בנשים

עוד עולה מהמחקר של מרכז אדוה, כי המע״מ פוגע במיוחד בנשים. משקלם הגבוה של מיסים עקיפים בישראל, ובראשם המע״מ (18%), מטיל נטל כבד יותר על משקי בית בעלי הכנסות נמוכות. נשים, המפנות חלק גדול יותר מהכנסתן לצריכת מוצרי יסוד כמו מזון, בריאות וחינוך, נושאות בנטל מס גבוה יותר באופן יחסי.

נתוני מנהל הכנסות המדינה מראים כי בעוד ש-48% מסך הגברים אינם מגיעים לסף המס, השיעור המקביל בקרב נשים הוא 68%. חישוב המציג את שיעור העובדים שהכנסתם אינה מאפשרת מיצוי הטבות המס לפי מגדר ומצב משפחתי מראה כי אף שחלק מהטבות המס מיועדות במיוחד למשפחות עם ילדים, נשים רבות אינן נהנות מהן בפועל בשל הכנסה נמוכה שאינה מגיעה לסף המס, וזאת בעיקר בקרב נשים חד-הוריות ואימהות לילדים צעירים.

מרכז אדוה מציע שורה של המלצות מדיניות, ובהן: העדפת מיסוי ישיר על פני מיסוי עקיף; העלאת מס ההכנסה במדרגות הגבוהות ויצירת מדרגה נוספת בקצה העליון; התאמת מענק העבודה כך שיינתן על בסיס הכנסה אישית ולא משפחתית; העמקת המיסוי על הון ועל תאגידים; ובחינה שיטתית של השלכות מגדריות בכל שינוי במדיניות המס.