מרכז אדוה פרסם באחרונה מחקר חדש, ראשון מסוגו בישראל, על הקשר בין מיסוי ומגדר. המסמך סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שזו משפיעה על הכוח הכלכלי של נשים וגברים, לרבות גביית מיסים ישירים ועקיפים ותוך התייחסות, במידת האפשר, למיסוי על הון ומס חברות. במקרה של מס הכנסה על יחידים, המחקר מציג ניתוח המתייחס להשלכות של הרפורמות במס, שנערכו בשני העשורים
מחקר חדש של מרכז אדוה ביוזמת נעמת עוקב אחר מסלול החיים של נשים בישראל, מהכניסה לשוק העבודה ועד גיל הזקנה, ומציג את מנגנוני השעתוק, ההדרה וההתשה המובילים לעוני מתמשך, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות. בשנות ה-90 פרסם נעמת, ארגון הנשים של ההסתדרות, מחקר מקיף על מצבן הכלכלי של נשים בישראל שהתמקד בעיקר בנשים החיות בעוני. המחקר הצביע על אי-שוויון מגדרי עמוק: פערי שכר; הבדלים בין משקי
מחקר חדש ומקיף שפרסם באחרונה מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל, מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים המעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים. את המחקר ערכה חוקרת המרכז, ד"ר אלינה רוזנפלד, סוציולוגית המתמחה בחקר ריבוד ואי-שוויון בשוק העבודה. בבחינה רב־שנתית, נתוני הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי של המדינות הקפיטליסטיות הגדולות (OECD), מצביעים על
הפער בהכנסה החודשית הממוצעת של נשים וגברים שכירים גדל מ-31.7% בשנת 2015 ל-35.2% בשנת 2022 – עלייה של 3.5% בתוך שמונה שנים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו אתמול (חמישי) לקראת יום האישה הבינלאומי שיצוין מחר (שבת) ה-8 במארס. מהנתונים עולה שגם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים (בגיל 15 ומעלה) נמוך מגברים. בשנת 2024 הגיע שיעור זה לכ-60%, לעומת 66% בקרב גברים.
ממשלת הימין והמלחמה שהיא מנהלת הובילו להרחבת הפערים המגדרים ולהעמקת אי-השוויון בישראל. כך עולה מדו"ח מדד המגדר של שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר. הדו"ח שפורסם באחרונה מצביע על תמונת מצב מטרידה של הרעה במעמדן של הנשים בישראל כמעט בכל התחומים. מאחורי הפרסום השנתי עומדות החוקרות הגר צמרת, הדס בן אליהו, נעמי חזן, חנה הרצוג ורונה ברייר־גארב. המדד, המתפרסם זה 12 שנה,
לאחרונה התבשרנו כי הממשלה החליטה לפרק את המשרד לקידום מעמד האישה בראשות השרה מאי גולן (ליכוד) ולאחדו עם המשרד לקידום שיווין חברתי. במקביל הופסק, ביוזמת המשרד לביטחון פנים בראשות בן גביר, התקצוב של פורום מיכל סלה. עמותה זו הפעילה שני מיזמים שנועדו להגן על נשים המאוימות באלימות. דו"ח חדש על אלימות מגדרית, שפורסם לאחרונה ונכתב בשיתוף ארגוני נשים וארגוני מחקר רבים, מתאר מציאות קשה בה
פליטים מאפריקה חיים בישראל עם ילדיהם כעשרים שנה. רובם מאריתריאה ומסודן. הם נמלטו מדיקטטורות אכזריות, ממלחמות, מרצח עם וממעשי זוועה, שאילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם. זיכרון הבריחה מארצות המוצא ומסע הפליטות הקשה והטראומתי שעברו משפחותיהם הטביעו את חותמם גם על הילדים שהגיעו לכאן בגיל צעיר ועל אלה שנולדו בישראל. בישראל חיים כיום 8,200 ילדי מבקשי מקלט מאפריקה. כמו הוריהם, גם הילדים הם
כנס השמאל האמוני השני של הציבור הדתי נערך ביום רביעי האחרון בהיכל שלמה בירושלים, משכנם לשעבר של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית, ליד בית הכנסת הגדול במרכז העיר. ההיענות לקריאה הייתה גדולה, ולדברי אחת ממארגני הכנס, עו"ד ניצן שילוני כספי, כ-900 משתתפים הגיעו לדיוניו. הרבנית עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל ובתו של הרב עובדיה יוסף המנוח, השתתפה זו השנה השנייה בכנס ואמרה:
מאות הפגינו מול הכנסת ביום שני האחרון נגד אישור תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024, הצפוי לפגוע בנשים – כפי שעולה מניתוח מגדרי שערכה חוקרת מרכז אדוה, ד"ר יעל חסון. הניתוח מצביע על ההשלכות הייחודיות של המלחמה בעזה על נשים, על תרומתן המרכזית ועל חיוניותן בהתמודדות עם אתגרי העורף ועם תהליכי השיקום הממושכים הצפויים. בדומה למצבי חירום דומים, מעריכה חסון כי "צפויה התרחבות בהיקף ובחומרת האלימות
מכון ון ליר בירושלים פרסם באחרונה את מדד המגדר של "שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית". זו השנה ה-11 בה מתפרסם המדד שהוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים ושל גברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של אי-השוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, אלימות, חלוקת זמן, בריאות – ומדי שנה נוספים לו תחומים
