מותו של הבמאי והשחקן מוחמד בכרי: האמנות כמאבק והזיכרון כהתנגדות

השחקן ובימאי הקולנוע והתיאטרון מוחמד בכרי הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 72, והותיר אחריו את אשתו לילה ושישה ילדים. עם היוודע דבר מותו, הודיעו והמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש): "בצער עמוק מתאבלות מק"י וחד"ש על לכתו של האמן והיוצר מוחמד בכרי, קול חופשי ואמיץ ואחת הדמויות המרכזיות בתרבות הפלסטינית. בכרי היה אמן מחויב לעמו ולערכים אנושיים אוניברסליים, שחיבר בין אמנות לעמדה מוסרית, והעמיד את התיאטרון והקולנוע ככלי לביטוי מחאה ולחשיפת עוול. הוא שילם מחיר כבד על עמדותיו, אך נותר נאמן לדרכו ולאמונתו בחופש הביטוי ובאמת. לכתו היא אבידה קשה לעולם התרבות, אך מורשתו האמנותית והאנושית תוסיף לחיות ביצירתו ובזיכרון אוהביו".

בכרי נולד בשנת 1953 בכפר בענה שבגליל, ולמד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא שיחק בתיאטרון הבימה, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון החאן וכן בהצגות יחיד. בשנות ה-90 עבד בתיאטרון אל-קסבה ברמאללה. בשנת 2012 מונה למנהל תיאטרון א-סראיה במסגרת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, אך התפטר לאחר זמן קצר בשל מיעוט התקציב. משנת 2013 לימד משחק באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב.

בשנת 1983 שיחק בתפקיד הראשי בסרט הצרפתי-אמריקאי "חנה ק.", ובסרטו של יהודה ג'אד נאמן "מגש הכסף". בשנת 1984 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של ערן ריקליס "ביום בהיר רואים את דמשק" וכיכב בסרטו של אורי ברבש "מאחורי הסורגים". הסרט היה מועמד לאוסקר, ובכרי עצמו זכה בפרס כינור דוד לשחקן הטוב ביותר. כעבור שמונה שנים השתתף בסרט ההמשך "מאחורי הסורגים 2", וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ולנסיה.

בשנת 1986 שיחק את מרדכי היהודי ב"אסתר", סרט הבכורה של הבימאי עמוס גיתאי. בשנת 1991 כיכב לצדו של משה איבגי בסרטו של ערן ריקליס "גמר גביע". בשנת 1992 שיחק בסרטו של עמוס קולק "להב חצוי" לצד השחקנית פיי דאנאוויי. בשנת 2015 שיחק בסרטו של עידן חגואל "אינרציה", ובשנת 2022 שיחק בסרטו של הבמאי המצרי-שוודי טארק צאלח "הילד מגן עדן".

אמנות חברתית ופוליטית

במאמר שפרסם פרופ' מוצטפא כבהא בעיתון "אל-איתיחאד" בעקבות מותו של בכרי, כתב כי האחרון מילא תפקיד מרכזי בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של הפלסטינים אזרחי ישראל: "עבודתו האמנותית מעולם לא הייתה מנותקת מהקשרה החברתי והפוליטי, אלא התאפיינה מראשיתה בהצגת האדם הפלסטיני כסובייקט היסטורי שבור אך פעיל. בעבודתו כשחקן תיאטרון וקולנוע, גילם בכרי לעתים קרובות דמויות החיות במתח בין דיכוי להדרה, בין שתיקה לדיבור – מתח המשקף את מבנה הזיכרון הפלסטיני, בו כרוך הזיכרון בכאב והסיפור – בפעולה פוליטית".

לפי כבהא, הסרט "ג'נין, ג'נין" (2002) הוא התגלמות פרויקט עיצוב הזיכרון של בכרי. "הוא אינו מציג נרטיב היסטורי מסורתי ולא מתיימר להיות תיעוד קר של המציאות, אלא מסתמך על עדויות שבעל פה כמקור ידע היסטורי. כך, הזיכרונות האישיים של השורדים הופכים אבני בניין של זיכרון קולקטיבי, המתנגד לנרטיב הישראלי הרשמי. בכרי אינו מתייחס לזיכרון כנוסטלגיה לעבר, אלא כפעולה של התנגדות לניסיונות מחיקה".

עוד הדגיש כבהא: "פועלו האמנותי של בכרי אינו ניתן להפרדה מממדיו האתיים. התעקשותו לספר את הסיפור הפלסטיני, למרות הרדיפה המשפטית וההדרה שנלוו לכך, חשפה מודעות עמוקה לתפקידו של האמן כאינטלקטואל ציבורי. בכרי היה לא רק שחקן המגלם תפקידים, אלא משתתף פעיל בשדה הזיכרון אשר בחן מחדש את הקשר בין אמנות לכוח ובין נרטיב לצדק".

באוגוסט אשתקד, הורתה משטרת חיפה על סגירת מועדון מק"י בשכונת ואדי ניסנאס (מועדון הקונגרס). זאת במטרה לסכל הקרנה של הסרט "ג'אנין ג'נין" במקום. לפי הצו, האירוע המתוכנן במועדון היה "עלול להביא להפרת הסדר ושלום הציבור", ולכן סגרה אותו המשטרה למשך עשר שעות.

"ג'אנין ג'נין", פרי יצירתו של בכרי, הוא סרט המשך לסרטו "ג'נין ג'נין" מ-2002, העוסק בפלישת הצבא למחנה הפליטים בעיר. בשנת 2022 אסר בית המשפט להקרין ולהפיץ בישראל את "ג'נין ג'נין" והורה להחרים את עותקיו – אולם אין שום מניעה חוקית להקרנת סרטו החדש של בכרי. יום לפני ההקרנה המתוכננת, זימנה המשטרה לחקירה את מזכירת מחוז חיפה של מק"י רים חזאן, אשר הסבירה לשוטרים כי מדובר בסרט חדש שאין איסור על הפצתו.

בריאיון שהעניק הבימאי ל"זו הדרך" לאחר איסור ההקרנה בחיפה, אמר: "אני לא רואה את עצמי כאויב של העם בישראל. אני כן אויב של הממשלה הזאת ואני גם אמות כאויב של הממשלה הזאת. זו ממשלה שאחראית למוות של עשרות אלפי חפים מפשע, שכל חטאם – היותם פלסטינים בעזה. אני חושב שזה גם תפקידו של האמן האמיתי – להילחם בעוולות". "כל עוד נתניהו והממשלה הזאת בשלטון, צפוי סוף רע מאוד לכולנו. אני מקווה ומתפלל שהממשלה הזאת תיפול כמה שיותר מהר והמנהיגים האלו ייעלמו מהמפה הפוליטית. רק אז אולי תהיה לנו קצת תקווה", הוסיף.

יצוין שבכותרת "נפרדים ממוחמד בכרי", יערך אירוע במועדון הגדה השמאלית (אחד העם 70, תל-אביב) ביום ראשון, 25 בינואר, בשעה 19:00, בהשתתפות ח"כ איימן עודה, עו"ד מיכאל ספרד ועו"ד נועה לוי. במהלכו יוקרן סרטו הקלאסי של הבמאי: "מאז שהלכת". בסרט, השחקן והבמאי מבקר את קיברו של אמיל חביבי, הסופר והמנהיג הקומוניסטי שהיה במשך שנים המורה הרוחני של בכרי. הוא מספר לחביבי את הקורות אותו מאז פטירתו. על רקע מאורעות אוקטובר 2000, אינתיפאדת אל-אקצה, הפיגועים והדיכוי השטחים הכבושים, הבמאי מנסה לחיות חיים יצירתיים ולהפיץ את דעותיו התומכות בפיוס והשלמה הדדית בין הישראלים לפלסטינים. 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/96315

האירוע לזכרו שתקיים בגדה השמאלית בפייסבוק:

https://www.facebook.com/events/1540919550525055