ארה"ב בלי קפיטליסטים: פורסם הרומן האוטופי 'מבט לאחור: 1887-2000'

אירוע השקה לתרגום בעברית של הרומן האוטופי המפורסם של אדוארד בלאמי, "במבט לאחור: 2000–1887" נערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל-אביב. אדוארד בלאמי (1898-1850) היה סופר ועיתונאי אמריקאי וספרו פורסם לראשונה בבוסטון בשנת 1888. עם הופעתו התניע הספר בארצות הברית תנועת רפורמה חברתית שהדהדה בעולם כולו לרבות במחצית הראשונה של המאה ה-20. הספר תורגם לשפות רבות, ובכלל זה לעברית בשנת 1903 וליידיש בשנת 1905. עתה הוא פורסם בעברית עדכנית בהוצאת רסלינג ובתרגומו של ד"ר משה אלחנתי.

הספר מתאר את קורותיו של ג'וליאן וֵסט, אריסטוקרט אמיד שחי בבוסטון ב-1887 ושוקע בשינת היפנוזה עמוקה. כאשר הוא מתעורר בשנת 2000 הוא מגלה שאמריקה הפכה חברת מופת שוויונית. זוועות הקפיטליזם של המאה ה-19 כמעט נשכחו; המחסור והעוני עברו חלפו מהעולם; ונמחקו שכונות העוני המטונפות של בוסטון.

לכך נוספו המצאות טכנולוגיות כגון תאורה חשמלית לכול וחיבור כל בית אב לרשת כבלים טלפונית, בתי כלבו מפוארים וממוכנים וכרטיסי אשראי. כחסיד נאמן של תורת האבולוציה, ביסס בלאמי את יצירתה של אומה וחברה אוטופית על תפיסה שעיקרה "אבולוציה ולא רבולוציה", כלומר שינוי המונע לא  בכוחה של אידיאולוגיה סוציאליסטית מהפכנית אלא ברפורמות חברתיות מדודות. בחזונו בלאמי הציע כפתרון למאבק המעמדי החריף בזמנו את הרעיון של בעלות על אמצעי הייצור בידי מונופולים לאומיים וציבוריים שיחליפו בהדרגה הבעלות הפרטית של אמצעי הייצור של הקפיטליזם.

הספר השפיע רבות על דעת הקהל האמריקאית ואף על החוגים הסוציאליסטיים והאנרכיסטיים שהתעצמו באותה תקופה. יחד עם זאת, סירב בלאמי לכנות את שיטתו כסוציאליסטית כי סבר שרוב הציבור לא יכול להבין את המושג. עקב ההתעניינות הרבה, הוצאת הספרים מכרה יותר מ-200 אלף עותקים של הרומן. רק שני ספרים בארצות הברית של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: "אוהל הדוד תום" ו"בן-חור".

לדברי בלאמי: "אני עשוי להיחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי 'סוציאליסט' מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה – היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעויותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של נפט  עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו הכינוי נימה המתעלמת מאלוהים ומהדת שבארץ הזו מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמיסטים הגרמנים והצרפתים – לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ופטריוטיזם".

אלחנתי, אשר תרגם את הספר והוסיף מבוא מעמיק וביאורים, הוא היסטוריון של המודרניות המתמקד בהיסטוריה תרבותית של המאה ה-19, ובכלל זה באוטופיות ויקטוריאניות, בדגש ביחסי טכנולוגיה-חברה, בהיסטוריה של הפנאי בקרב מעמדות העובדים ובתולדותיו של הסנטימנט האקולוגי כתופעה מודרנית.