פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה יפתח מחר: ארבע המלצות והסרט הנעלם

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ה-41 יפתח מחר (ראשון) ויימשך כעשרה ימים. השנה נאלצה הנהלת הפסטיבל להציג תוכנית אמנותית מצומצמת בצל החרם הבינלאומי של עולם התרבות הישראלי בשל הג'נוסייד שמבוצע בעזה. רבים בעולם הקולנוע, במאים ושחקנים, הצטרפו לחרם ומסרבים לשלוח סרטים להקרנה בארץ או להגיע כאורחים בפסטיבלים.

בין הסרטים העלילתיים המסקרנים שיתחרו השנה על הפרס הגדול ניתן למצוא את "על כלבים ואנשים", סרטו החדש של הבמאי הישראלי דני רוזנברג ("החייל הנעלם", "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם"). הסרט עוקב אחר דר (אורי אבינעם), נערה בת 16 מקיבוץ ניר עוז שמנסה למצוא את כלבתה שאבדה בימים שלאחר טבח 7 באוקטובר – סיפור אישי ונוגע ללב המתרחש על רקע מציאות טראומטית.

עוד בין הסרטים המתחרים: "כמה הערות על המצב" של ערן קולירין ("ביקור התזמורת", "ויהי בוקר") – יצירה ניסיונית המורכבת מאסופת קטעים סוריאליסטיים המתייחסים למצב המעורער במדינה תחת מלחמה קולוניאלית. בסרט משתתפים סטודנטים מבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים וראש המגמה יחזקאל לזרוב.

סרט נוסף שימשוך עניין רב הוא "פנתר כפול" של מרקו כרמל. הסרט חושף את סיפורו האמיתי של יעקב אלבז – עבריין שנשתל כחפרפרת בתנועת "הפנתרים השחורים", נמנה עם מנהיגיה, ובשלב מסוים אף נבחר ליו"ר הארגון. כאחד מחמשת ראשי התנועה השתתף אלבז גם בישיבה עם ראש הממשלה גולדה מאיר, שנודעה בתגובתה: "הם לא נחמדים". כבר בפברואר 1971 נטען כי אלבז גויס כסוכן משטרתי בשורות התנועה ואף קיבל תשלום על פעילותו. האשמות אלו אומתו רק שנים רבות אחר כך, בנובמבר 2011, עם פרסום מסמכים מארכיון המדינה שחשפו פרטים חדשים על פרשת החדירה שח סוכני משטרה לתוך התנועה.

נקברה בחיים

לבד מ"כמה הערות על המצב" ומ"פנתר כפול", ראוי לצפייה "פאדיה", סרטו של הבמאי שאדי סרור. הסרט עוקב אחרי שתי משפחות שכנות בכפר ערבי גלילי. משפחת אל-האווי השמרנית קוברת את הבת, הסטודנטית פאדיה, כשהיא עוד בחיים. בני משפחת סרור מוציאים אותה מקברה ומחביאים אותה בביתם. הסרט מאתר ניסיון רצח המכונה בעיתונות ובמשטרת ישראל "על רקע כבוד המשפחה".

בראיון שהעניק ל"הארץ" במרס אשתקד סיפר הבימאי, כי לפני עשר שנים הוא שמע אישה אומרת בערבית: "אנא מקבורה בל-חיאת" ("אני קבורה בחיים"). המפגש עמה היה מקרי לחלוטין והדבר היחיד שזכור לו ממנה הוא אמירה זו. "רציתי ליצור סביבה סיפור ולהפוך אותו ליצירה. קבורה בחיים זו שיטת רצח שהייתה נהוגה בתקופות היסטוריות באירופה, אבל גם ערבים נהגו לקבור את בנותיהם בעודן חיות", אמר. "ערך סנטימנטלי" היא הבחירה הרביעית שלנו. זה סרטו החדש של הבימאי עטור הפרסים יואכים טרייר שגרף את הפרס הגדול בפסטיבל קאן האחרון. לאחר מות אִמה של נורה, חוזר לחייה אביה גוסטב (סטלן סקארסגארד), בימאי קולנוע מפורסם, ובאמתחתו הצעה: הוא מעוניין שהיא תגלם את התפקיד הראשי ביצירה אוטוביוגרפית חדשה שעליה הוא עובד. נורה מסרבת, והתפקיד נמסר לשחקנית אמריקאית. כך מתחיל הסיפור ומסתעף. ספוילר: לסרט "הפי אנד".

כרוניקות חיפאיות

מהו "הסרט הנעלם" שבכותרת הכתבה? זה סרטו של הבימאי היפואי סקנדר קובטי "כרוניקות חיפאיות, סיפורים פלסטיניים" שעלה לאקרנים בצרפת וזוכה להצלחה רבה. קובטי מוכר היטב, בין השאר באמצעות סרטו "עג'מי" שהיה מועמד לאוסקר ב-2010.

אך הסרט ("חגים שמחים" או "מועדים לשמחה", בגרסה העברית) שאמור היה להיות גולת הכותרת בפסטיבל חיפה לא יוקרן בישראל  – פרט לכמה הקרנות מקומיות ולא מסחריות שנערכו בשנה האחרונה. במרכז הסרט: משפחה ערבית-בורגנית המתגוררת בבית מפואר במרכז הכרמל ואשר יורדת לאיטה מנכסיה. כל חלקי המשפחה נאלצים להתמודד עם סיטואציות חברתיות שהן תולדה של גזענות, אפליה, שמרנות וקיפוח, תוך ניסיון נואש לשמור על שלום בית.

הדרמה האינטימית, דוברת הערבית והעברית בהשתתפות שחקנים ערבים ויהודים, משלבת שורה של סיפורים אישיים כמו זה של פיפי (מנאר שהאב), צעירה הלומדת באוניברסיטה העברית והמנסה להסתיר מבני משפחתה את נסיבות פציעתה בתאונת דרכים אחרי ליל שתייה במסיבת פורים. זה לא סרט של שחור-לבן, אלא כזה שמזכיר את האמירה של לב טולסטוי ברומן "אנה קרנינה": "כל משפחה אומללה בדרכה שלה".